אובחנתי רשמית היום עם בעיה קוגנטיבית..חולק איתכם
היי, כתבתי לא מכבר ולא היה איבחון...היום קיבלתי אבחון קוגנטיבי
בעיקרו יש הפרעה בינונית במבחן RMBT של זכרון תפקודי.
הפרעת קשב קלה , זיכרון מילולי מיידי ולאחר השהיה. בזיכרון של פרצופים ,זיכרון פרוצדוראלי/תהליכי ( זיכרון של רצף פעולות) קושי התמצאות בזמן, בנוסף להפרעות קשב. קושי בזכרון עבודה ותכנון אשר באים לידי ביטוי בעבת ביצוע משימות מורכבות או עם הוראות מרובות או מורכבות (עומס גירויים)..
ורשמו " יש ניתוקים!!!! " EEG לפני כשנה היה תקין..
הבנתי שזה מטריד אותם..למי שלא יודע מה זה ניתוק אתן דוגמא..
היייתי במקום מסוים ליד הבית...פתאום האב בית של קהילת נכים שאני חבר בה מדבר אליי..אני "מתעורר" מוצא את עצמי בסופר עם עגלה ביד..הוא שאל אותי יום חמישי קניות שבת?..מהבלבול אמרתי לא ידעתי שיום חמישי..הוא הבין את המצב ליווה אותי בקניות שילם כי ראה שאני נבוך וקניתי דברים בפיזור דעת וליווה אותי הביתה..
קיבלתי רשימה של אסטרטגיות פנימיות לשימור ושיפור זיכרון..אני לאט לאט עובר על זה..
מצב מפחיד שהתגלה במקרה בכלל...התלוננתי על כאבים בחזה ובלבול של כמה ימים...החזה יצא בסדר (בעיה ידועה ) ופתאם נוירולוג..וMRI עם ממצא חריג..משם הפנייה מהפסיכיאטרית שלי ..והאבחון ותוצאותיו.
הפחד הגדול כמובן מדמנציה או אלצהיימר..למרות שב MRI כרגע אין ממצאים למעט המוקד אור חריג הזה..שיש מחלוקת אם יש לו השפעה או לא..
יש לי גם ידע קצת מקריאה שאלצהיימר מאבחנים סופית בניתוח לאחר המוות..אז..מטריד.
מה שמסבך יותר..שיש לי גם הפרעה נפשית (אני מנהל פורום הפרעות אישיות גבוליות ) ופוסט טראומה..שטוענים שגם אלה עשויים לדרום דמנציה מדומה..כלומר סימפטומים של דמנציה בלי שתהיה מחלה אמיתית...זה רק נפשי. אציין שיש ספמטומים שהחלו לפני הטיפול הנפשי..
אני גם מקבל טיפול תרופתי..אם כי את זה שללו כמעט לגמרי..המינונים קטנים..ויש סמפטומים שהחלו לפני הטיפול..
קצת מבלבל ואני חושש שעלול לבלבל את הרופאים גם...מהניסיון שלי לפעמים שמים את הפרעת הנפש קודם והיא מסתירה מחלה אמיתית..למשל למרות ההמלצה של הפסיכיאטרית שלי לאיבחון רופאת המשפחה לא שלחה..חיכיתי חודשים לנוירולוג שזלזל ואמר אין כלום..וטעה.
והניתוקים האלה ..הבנתי שמעידים על בעיות פיזיולוגיות במח ..לא נפשי ולא תרופות.
סבל ומתח מיותרים לגמרי עברתי...ולא נעים שלא כך כך מאמינים לך כי אתה "קוקו"..
החלפתי נוירולוג...וכנראה רצוי גם שאשיג חוות דעת נוספת
יש גם בורות די גדולה בנושא..מסתבר לי..דמנציה זה לזקנים...למשל ...גם רופאים לא חושבים על זה..אין מודעות בציבור לנושא ..בטח לא אצל צעירים יחסית אני בן 48..
יש לי נכות 100% גם על עוד בעיות רפואיות והנפשי כמובן..שלא רואים אותן..עכשיו גם את המצב הקוגנטיבי לא רואים.
אלא רק את התוצאות..ולך תסביר ..
אני קצת חושש..קצת מרחם על עצמי קצת לא מעכל לגמרי..יש שיניי מחשבה שאני צריך לעשות ..מה שהיה פעם מובן מאליו מתבצע הוא כבר לא..לנעול דלת למשל שכחתי מספר פעמים..איבדתי מפתחות עלה לי בהחלפת צילינדר..איבדתי חפצים עלה במוניות לאתר אותם מהר..וזה הקל..הקשה יותר ששתיתי חומצה של מסיר אבנית ,פשוט שכחתי ששמתי בקומקום..הכנתי קפה למזלי לגימה קטנה וחשתי..
שכחתי כיריים דולקות..לקחתי מינון יתר של כדורים..ללב..היה לי מזל גדול ששמתי לב..כי לקחתי בבוקר ..זה הרגיל..בלילה טעיתי לקחתי במקום כדור שינה עבר לי לילה לא טוב..בבוקר הבנתי שמשהו לא תקין בכדורים..ולא לקחתי של הלב..בקופת חולים אמור מזל אחרת הייתי באישפוז..
יש לי גם בעיה של סחרחורת הריכוז שלי עובר להתייצב ושכחתי פעולה או מה אני צריך לעשות....פה אני לא ממש יודע מה לעשות עם זה..זה מפתיע ומחייב תשומת לב שלא ליפול..
אני ,רווק ,חי לבד , אין משפחה תומכת או חברים.. יש לי פעילות קהילה אבל לא ממש חברים ..חלק נרתעים מהנכויות חלק עברו עיר ..וחדשים קשה למצוא
אני לא יודע מה יביא העתיד..מה האופציה הכי טובה? דמנציה נפשית לא אמיתית? הטיפול מורכב ואני לא מסכים שיש לי את זה ממילא..והגיל לא משחק לטובתי..ומודעות למצב..
השפעות של הגידול? אם מסירים אותו בניתוח או יותר סביר הקרנות (הוא די עמוק במוח ) הנזק לא בר חלוף...וכנראה יהיה נזק נוסף מהטיפול..ומודעות למצב..
דמנציה או אלצהיימר עם סוף שכיום אין אחר...אלא רק לעכב אותו?..אבל בשלב מסויים ללא מודעות למצב..
איך מתחילים להתמודד עם המצב..? אני לא יודע...הייתי פעיל בעבר..צבא מכללה עבודה...עם הנכויות שגברו ..מצאתי את עצמי בלי עבודה , היכולת שלי לעשות אומנות שלמדתי ירדה מאוד..יש לי ספר כתוב אבל אין כסף לפרסם..מצב כלכלי של נכה ..לא קל..
עם יתר הרפואי מילא..עם הנפשי הסתדרתי ואני בטיפול ושיקום נפשי.. המצב השתפר יחסית ..מלבד הרפואי פיזי.
היו תקוות עדיין לאשה אולי ילד..לעשות יותר דברים , עכשיו אני לא יודע...זה אולי החלק הקשה ביותר מה אני עושה עם זה? מה מספר מה לא...ולי קשה לא להיות אמיתי..
כרגע מלבד לספר לחלוק..ולהתחיל לעכל את המצב שלאחר האבחון הרשמי...נגמרו לי המילים ..
תודה על ההקשבה