אובססיה

[מירה 78]

אובססיה

הבת שלי בת השנתיים אובססיבית לשיער שלה מאז שנולדה היא כל הזמן מושכת לעצמה בשערות וזה מאוד מרגיע אותה וכבר יש לה קרחות מה עושים???

 

[עינת גבע]

מה עשיתם עד היום?

מה עשיתם עד היום? עינת

 

[מירה 78]

אובססיה

לא עשינו כלום התעלמנו אבל היא משחקת בשיער למרות ההתעלמות זה מאוד מרגיע אותה ואני מפחדת שהיא תתמכר לזה ולא תפסיק וחוץ מזה השיער שלה לא צומח. תודה עינת על העזרה

 

[עינת גבע]

ברשותך עוד שאלה חשובה,

איך את מרגישה כאשר את צופה מין הצד נוכח תלישת השערות? כתבת מפחדת? מה עוד? וכשאת מפחדת, מה את אומרת לילדה? עינת ברשותך עוד שאלה חשובה,

 

[מירה 78]

המשך האובססיה

כשאני צופה זה מטריד אותי כי אני יודעת שזה מרגיע אותה אבל מצד שני אני לא רוצה שבעתיד יהיו לה קרחות. לפני כמה זמן קניתי לה בובה עם הרבה שערות כדי שהיא תוכל למשוך לבובה אז כשהיא הולכת לישון היא באמת רוצה את הבובה עם יד אחת היא משחקת בשערות של הבובה וביד השניה עם השערות שלה אני מרגישה חסרת אונים כי אני לא רוצה להעיר לה כי אני יודעת שזה לא יעזור. חשוב לציין שהיא גם מנסה למשוך בשערות שלי אבל אני לא מאפשרת לה ואני אומרת לה שזה כואב לי תודה רבה על העזרה ועל תשומת הלב.

 

[עינת גבע]

הקווים המנחים הם... ועוד שאלה למחשבה ...

שלום רב מירה, אני מבינה מדברייך שיש לך המון מודעות, את פועלת בדרך יצירתית וחכמה. הקווים המנחים הם: * לשמור על קור רוח. * לא להתרשם. * לא להתיחס. * לתת לה את הבובה ומידי פעם לומר לה שהיא יכולה לשחק עם השער של הבובה. ( בלי להוסיף ולא עם שלך או במקום עם שלך) *אני מבינה את החששות, את הדאגה והפחד כאשר את צופה בילדה תולשת שערות. מאחר שסביר להניח שהילדה קולטת את רגשותייך( גם אם את משתדלת להסתיר אותם היטב) עלייך לעשות עבודה פנימית שתעזור לך לצמצם את רגשות הדאגה. * במקביל, נסי לחפש רעיונות שיוכלו לשמש תחליף לשערות. רעיונות שיסייעו לילדה להירגע. ועוד מחשבה: בואי ננסה לחשוב יחד ממה הילדה צריכה להרגע? מהי האווירה בבית? האם קרה משהו במשפחה בחודשים הראשונים של חייה: כגון סיכסוכים בין ההורים, פיטורין של אחד ההורים, מחלה של סבתא... ? עינת

 

[מירה 78]

האובססיה

תודה רבה על הנכונות לעזור לי. לא זכור לי שום ארוע טראומטי שקרה במשפחה בסך הכל היא ילדה מאושרת עם שמחת חיים ומשחקת עם אחיה בן 6.5 ואחותה בת ה5. היא ילדה חיובית וחייכנית.היא מרגיע עצמה בעיקר כשהיא עייפה ומנסה להרדם או כשלמשל היא נופלת ובוכה. וכאשר היא מבקשת מוצץ. תודה רבה רבה. כשאני חושבת על זה בתקופה האחרונה אני די עסוקה בשיער שלי כי אחרי 3 לידות השיער שלי נעשה דליל ואני מפחדת מקרחות - אולי זה קשור? מה אני יכולה לעשות בנידון? כי אין משהו חיצוני שמשקף את זה זה רק תחושות פנימיות שלי.

 

[עינת גבע]

מנסה להמשיך לחקור איתך...

מירה, לשאלתך, בדרך כלל עצם המודעות עושה את ההבדל. ספרי לי קצת על (כל) הילדים- על התכונות שלהם. איך הם הגיבו לבואה לעולם? עינת

 

[מירה 78]

ממש נחמד לדבר איתך

האחים שלה מאוד אוהבים אותה ושמחו כשהיא נולדה הם משחקים איתה יום יום והם דואגים לה. הבכור הוא ילד מקסים, סובלני, אהוד, ילד מאוד טוב בקיצור רק דברים טובים ילדת הסדוויץ היא כמו אמא קטנה דואגת לכולם מקסימה אבל לא סובלנית בכלל, היא ילדה ממש טובה. מהשיחות שלי איתך נראה לי שהבנתי שהפתרון הוא באמת לא לייחס חשיבות לזה ולהתעלם וכנראה זה יעבור מעצמו אני צודקת?

 

[עינת גבע]

הדדי...

מירה שלום, אז זהו כנראה שאת יותר מצודקת. עוד השערה : ילדים כבני אדם זקוקים לתחושת נראות ומורגשות. לפעמים הם מוצאים דרכים יצירתיות לקבל תשומת לב כדי להרגיש שייכים. חשוב מחד לספק לילדה את הצורך בתשומת לב על ידי שיתוף, התיעצות, בקשת עזרה, שיקוף המועילות שלה ועוד. תשומת לב נדיבה, יזומה - במקום ובזמן שמתאים לך ואת יכולה. ומאידך, לצמצם את תשומת הלב להתנהגות מפריעה בכך יגדל הסיכוי שהתופעה תשכך בברכת שבוע של איפוק להשתמע עינת .

 

[שמרית65]

הי מירה אני מפנה אותך לכתבה הבאה

http://mom.nana10.co.il/Article/?ArticleID=513145&TypeID=1 אולי זה יעזור בנוסף

 

[עינת גבע]

כל הכבוד!

שמרית כל הכבוד על האכפתיות וההפנייה. ישר כח! עינת

 

[מירה 78]

שאלה לי אליך

אחרי שקראתי את הכתבה ששלחה לי שמרית אני קצת בשוק כי היא מקבלת כל כך הרבה תשומת לב גם מאיתנו ההורים וגם מהאחים שלה שמאוד אוהבים אותה וכל הזמן מנשקים ומחבקים אותה. ואני כל הזמן מוחצת אותה מרוב אהבה ונישוקים. חשוב לי לציין שלא נראה לי שיש לה חסך בתשומת לב, היא מקבלת המון. אז אני ממש מבולבלת ועוד דבר לא כל פעם שהיא משחקת עם השיער היא תולשת אותו לפעמים היא רק נוגעת בו אבל לפעמים גם תולשת. אני באמת מנסה לתת תשומת לב לכל הילדים שלי אני מאוד מודעת לכך שילד זקוק לחום ואהבה. אז מה כדאי ללכת לטיפול עם הילדה??

 

[עינת גבע]

מנסה להשיב לך כפי יכולתי והבנתי...

שלום רב, בעיני הילדה פתחה דרך לא מוצלחת להרגיע את עצמה. הדרך הפכה לדפוס, להרגל. להרגלים (גם למגונים שבהם)בני אדם /פעוטות מתמכרים. תפקידכם לעזור לה ברכות ובעדינות למצוא תחליף ( כפי שכבר ציינתי). בנוגע להלם שחטפת נוכח קריאת הכתבה ברצוני להוסיף ולהדגיש ילדים מפתחים צורך בתשומת לב מוגברת דווקא בבתים מטפחים. הרי, ילד שלא חווה תשומת לב אישית וייחודית לא יודע לבקש ולהזמין אותה. אנו יודעים בוודאות שילדים זקוקים לתשומת לב על מנת לגדול ולהתפתח עם בריאות נפשית. אתם מרעיפים על הילדה נשיקות וחיבוקים והמון אהבה וזה נפלא! אין לה חסך. יכול להיות שיש לה עדף? מתי? למשל, כאשר אתם מתיחסים ( באופן גלוי או סמוי, מודע או לא מודע, מדברים ביניכם או איתה, מודאגים וכיו"ב) הילדה חווה תשומת לב. בהנחה שכל התנהגות שמתוגמלת על ידי התייחסות גדלה. יכול להיות שהילדה גילתה "מכרה זהב" להפעיל אתכם ולזכות לעוד תשומת לב גם דרך תלישת שיערות. אז למה שתוותר ? הבנה זו דורשת מיכם מודעות ועבודה בשלושה מישורים כפי שכבר ציינתי ואני מסכמת: 1.מתן תחליף. 2. צמצום התיחסות לאפס. 3. להמשיך לתת לילדה תשומת לב יזומה ונדיבה, לחפש דרכים ומקומות להעצים אותה, לשתף, להתייעץ, לעלות את תחושת הערך שלה, המשמעות והמועילות בתוך המשפחה. הארה אחרונה, לבל נשכח שיש עוד שני ילדים מקסימים. תשומת הלב מחולקת גם איתם. כל ילד מחפש דרך לבסס את מקומו במשפחה. חשוב שהפעוטה תמצא דרכים מועילות להשתלב ולהתחבר לבני הבית. וכן, יכול להיות שכדאי לכם לגבות ולתקף את הדברים הנלמדים כעת עם שיחה שלכם עם איש מקצוע. עינת

 

[מירה 78]

הודעה לשמרית

תודה רבה לך על הנכונות והרצון לעזור