מממ היה בחור שהיה עוקב אחרי
למעשה, הוא עדין, פשוט לעיתים יותר רחוקות. פעם יום יום, כשהייתי יוצאת עם הכלבה בבוקר (בפיג'מה ורעמת שיער לא מסודר..) הוא היה יושב על הספסל מול החלון שלי ואז הולך אחרי מפארק לפארק. תקופה ארוכה הוא לא אמר מילה, פשוט הלך אחרי, עד שהתרגלתי לנוכחות שלו ואפילו זרקתי לו חיוכים מפעם לפעם, ואז יום אחד הוא ניסה להתחיל איתי, אמרתי שיש לי חבר (באמת היה), הוא התעקש, אמרתי שוב שיש לי חבר, ואז שוב, אמרתי שאני חייבת ללכת, והוא הוסיף "אוקיי ביי, אז מתי פוגשים אותך לקפה?" אמרתי "לעולם לא" קצת תקיף ואז הוא קרא לי סנובית והלך
מאז פעם בשבוע בערך הוא עדין הולך אחרי... מחייך, אומר לי "שלום דנה" או משהו כזה, אבל לא יותר מדי