אודה לעזרתכן

[sivsiv2016]

אודה לעזרתכן

היי, פעם ראשונה כותבת פה . מקווה שהגעתי למקום הנכון.
אני בת 39. התחתנתי החודש
כשבועיים לפני החתונה גיליתי שאני בהריון.
חודשיים לפני כן עברתי הפלה באמצעות ציטוטק בשבוע 6 כי הבטא נתקעה על 450 וההריון לא התפתח..(הוא אפילו לא ממש התחיל , לא ראו כלום) שנה שעברה, עברתי גרידה בשבוע 8 כי היה רק שק ריק ללא עובר..
לכן כשגיליתי שנקלטתי בפעם השלישית לא מיהרתי לשום בדיקה.. חיכיתי לעבור את החתונה בשלום.. אתן יכולות להבין כמה טראומתי עבורי הפך להיות הריון.
שמרתי הכל "בבטן" שבועיים שלמים, הרגשתי רע אבל פחדתי פחד מוות לבדוק.
לפני שבוע, כמה ימים אחרי החתונה הלכתי לבדיקת דם.. יצא לי בטא 42,520 . יומיים אח"כ הלכתי לאולטרסאונד שבו הרופאה ראתה עובר ושמעה דופק (תודה לאל).. אמרה שאני בשבוע 7+יום..היום בעצם התחלתי את השבוע ה-8.
למרות הבשורה, מאז הבדיקה.. אני כל הזמן בחרדה נוראית. בגלל הגיל, ובגלל ההסטוריה.. אני כל הזמן מפחדת שמשהו לא טוב יקרה שוב. בקושי ישנה בלילות. יש לי בחילות, עייפות, התכווצויות בבטן, כל הזמן מרגישה כאבי מחזור..נפיחות בבטן, חולשה.. כל כאב מכניס אותי לתקווה מהולה בפחד. מחפשת סימן בכל דבר.. כל כך רוצה שהפעם זה יצליח. מודעת לכך שהמתח לא תורם לי ושקצת איבדתי פרופורציות..
אין לי כל כך עם מי לדבר על זה.. לא מכירה נשים שחוו כמוני את התחושות הללו. וגם לא ממהרת לשתף בשלב זה. בן זוגי הציע שאעשה שוב בדיקה רק כדי להירגע וקבעתי תור למחר. גם לבדיקה זו אני הולכת מפוחדת מאוד. האם עדיין יש שם דופק?..האם הכל מתפתח כשורה?..
האם מישהי יכולה להזדהות עם הפחדים שלי או לשלוח לי איזו זריקת עידוד?
סתם כדי שארגיש פחות לבד..
תודה..

 

[ספרקית]

ברוכה הבאה

מאחלת לך הריון בריא, תקין ורגוע שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר

הגעת למקום הנכון

רובנו (אם לא כולנו) עברנו את ההתחלה המטלטלת הזו שאת חווה עכשיו. בשלבים הראשונים, כשעדיין אין לנו שום דרך לדעת אם ההריון מתפתח בצורה תקינה, הלחץ והחרדות של כולנו בשיא

הלוואי והיתה איזו תרופת קסם שתעלים את הפחדים האלה

יכולה לעודד ולספר שבסוף הזמן עובר

בהתחלה כל יום מרגיש כמו שנה אבל בסוף ההריון מתקדם. אני מבטיחה

שולחת לך המון המון כוח לתקופה הקרובה

אנחנו כאן בשבילך.

 

[לראות את האור 123]

אני חושבת שיש כאן יותר מאחת

שיכולות להזדהות איתך.. את ממש לא לבד בתחושות. כל כך נורמלי מה שאת חשה.
לא יעזור מי שכבר עברה הפלה או אובדן הריון לרוב סף החרדה עולה בהריון לאחריו.
אז קודם כל מזל טוב על החתונה ובשעה טובה על ההריון החדש. ראית כבר דופק שזה מעולה.. ויותר ממה שהיה בהריונות הקודמים.. צודק בן הזוג אחת הדרכים להתמודד עם החרדה זה ללכת ליותר בדיקות . במיוחד בשלב ההתחלתי. זה נכון שלפני כל בדיקה כזאת מאד קשה.יכולה להגיד לך על עצמי כמה סרטים רצו לי בראש ואיך הייתי מתרגלת נשימות בדרך לבדיקה ולא מעיזה להסתכל על המסך רק אחרי שהטכנאית אמרה כל פעם שיש דופק. הייתי הולכת פעם בשבוע..
בקיצור הגעת למקום הנכון
נראה לי שהשם השני של הפורום הזה הוא חרדה..
שיהיה לך המון בהצלחה שלב אחרי שלב עד הסוף הטוב אמן ואמן

 

[כבשה0פועה]

זריקת עידוד

מזל טוב על החתונה ובשעה טובה על ההריון.
יכולה לעודד, שיש בינינו כמה שחוו אבדני הריונות שלא התפתחו בשלב מוקדם, ובכל זאת התמזל מזלן להרות הריון תקין בגיל מתקדם (מבחינת פוריות).
מרשה לעצמי לשאול כדי להבין: האם מדובר בהריונות הראשונים שלך או שהיו הריונות אחרים ותקינים בעבר; האם בעקבות ההפלות נגשת לרופאת הנשים כדי לקבל הפניות לבדיקות קרישיות ואחרות?
מחזיקה לך אצבעות ומאחלת מכל הלב, שהפעם ההריון ימשיך תקין ויסתיים במועד ובידיים מלאות.

 

[sivsiv2016]

תשובה

שני ההריונות הקודמים שלי היו הראשונים שלי. אין לי עדיין ילדים. לאחר ההפלה האחרונה החלטתי לחכות לאחר החתונה לעשות בדיקות מקיפות לפני כניסה חוזרת להריון.. וממש השתדלנו לשמור. כנראה לא מספיק נזהרתי, ההריון בא לי קצת בהפתעה וכבר היה מאוחר מדיי ללכת לבדיקות בירור כי כבר ראו עובר ודופק ובינתיים הכל נראה כשורה.. היום הולכת שוב לרופאה ומתפללת שהכל עדיין תקין. אעדכן כשאחזור.

 

[ספרקית]

בהצלחה בבדיקה היום

 

[כבשה0פועה]

שתהינה בשורות טובות היום

נקוה שלא תגיעו להשלים את הבדיקות

 

[אם הבנות2]

זה נורא קשה, מצד שני...

אני דווקא אופטימית!
עד היום ההריונות לא הגיעו לשלב של עובר ודופק! אז כולי תקווה שהפעם זה סיפור אחר לגמרי.
אבל כמה שזה קשה... גם בלי לחוות סיוטים כאלה זה מאוד קשה אז אחרי מה שעברת בכלל...
תרשי לעצמך לדאוג. כולנו ככה או היינו ככה. הדאגה עוברת באמת רק אחרי שהתינוק בחוץ. ואז זה שווה כל חרדה וכל קפיצת לב.
יאללה שיהיה מלא בהצלחה!

 

[sivsiv2016]

עדכון

הרופאה המקסימה הראתה לי שוב את העובר ואת הדופק. אמרה שהכל תקין.
סיפרתי לה על החרדות שלי, אמרה שנכון לעכשיו לא רואה צורך להעביר אותי למעקב הריון בסיכון. שאלה אם אני רוצה ציפרלקס להרגעה.. אמרתי שלא, שאני רוצה אישור ממנה להגיע כל שבועיים למעקב דופק אצלה. אמרה לי שאין בעיה. הייתה מאוד מעודדת..ועכשיו מתחילים עוד שבועיים של המתנה ותקווה לטוב

 

[כבשה0פועה]

בשורות נהדרות

הרופאה שלך נשמעת בת אדם וזה לא מובן מאליו כלל (מנסיוני המעפן עם רופאי פוריות ומשפחה בהקשר זה). שרק ימשך ככה.

 

[hatalya]

יופי!

אצלי בהתחלה הרופא שלי קיבל אותי כל שבועיים, אחר כל סירב שאגיע אליו מוקדם יותר ממה שמבקש (;

 

[ספרקית]

אני שמחה לקרוא