אודה מאד לעזרה: שום או אף: מהי הצורה התקינה: אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת שׁוּם אדם אַחֵר מִלְּבַד מי שאני

[נוף-צלול]

או: אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אף אדם אַחֵר מִלְּבַד מי שאני
השאלה ממוקדת בשום/אף, ולא בניסוח כללי של המשפט.
תודה מראש!

 

[trilliane]

ראשית, אבהיר שלמיטב ידיעתי אין כאן תקן, רק מסורת (שרבים וטובים לא נשמעים לה).
"אף" הוא קיצור של אפילו", כלומר המשפט "אף אחד לא בא" = "אפילו אחד לא בא".
כאן השמטתי את שם העצם (אדם), ורבים לא יראו בעיה במשפט "אף אדם לא בא" אבל המקפידים יכתבו "אף אדם אחד לא בא".
המבחן, כאמור, הוא ההמרה של "אף" ב"אפילו". אם התוצאה אינה הגיונית, זה כנראה לא מתאים.
המשפט ששאלת עליו אינו עובר את המבחן, ולפיכך הייתי בוחרת כאן ב"שום". עם זאת, לא הייתי פוסלת ניסוחים כאלה שכבר שגורים בעברית.

 

[נוף-צלול]

ראשית, אבהיר שלמיטב ידיעתי אין כאן תקן, רק מסורת (שרבים וטובים לא נשמעים לה).
"אף" הוא קיצור של אפילו", כלומר המשפט "אף אחד לא בא" = "אפילו אחד לא בא".
כאן השמטתי את שם העצם (אדם), ורבים לא יראו בעיה במשפט "אף אדם לא בא" אבל המקפידים יכתבו "אף אדם אחד לא בא".
המבחן, כאמור, הוא ההמרה של "אף" ב"אפילו". אם התוצאה אינה הגיונית, זה כנראה לא מתאים.
המשפט ששאלת עליו אינו עובר את המבחן, ולפיכך הייתי בוחרת כאן ב"שום". עם זאת, לא הייתי פוסלת ניסוחים כאלה שכבר שגורים בעברית.

תודה רבה! תודה על סיוע מהיר ויעיל. תודה רבה!