אודיסאה שלא נגמרת

AbiShi

New member
אודיסאה שלא נגמרת

להיות מובטל אחרי גיל 50 זה סיפור קשה וזה קרה לי. אחרי קריירה ארוכה בהייטק עוד מהימים שלא קראו לזה הייטק, הגעתי בצורה כואבת למסקנה שזה כנראה כבר לא זה. לא רק בגלל שבגילי הסיכוי אפסי ובגלל שכל התעשיה הזאת פולטת עשרות אלפים החוצה , אלא גם בגלל שמעבר לפחד הגדול מה יהיה מחר התברר לי שנגמר לי מזה. לא מעניין אותי יותר. נראה לי כמו משהו שתוכו מת . חסר חיות. השאלה המרכזית היא מה עכשיו. בגילי, ללמוד? להיות עצמאי ? במה? מה מדליק אותי? מה יפרנס אותי? איך יודעים מה הכוון ? אני קרוב לשנה וחצי בסיפור הזה והוא עוד לא נגמר. הייתה תקופה של צמיחה ושינוי פנימיים ולא מעט משברים בדרך. מצטייר כוון חיובי עוד לא מנוחה ונחלה. אפשר לחלוק את נסיוני עם מי שנמצא במצב דומה.
 
wellcome Abi

הי ושאלה - איך הגדרת את מה שמדליק אותך לפני שנה - אם אתה יכול לשחזר, האם אתה מנסח זאת אחרת, היום. תודה ששיתפת, אמיר
 

AbiShi

New member
בעת שאדם נע קדימה...

עכשיו המחשב מנגן ברקע Quant on n´a que l´amour (כאשר אין כלום מלבד אהבה) האם זה שייך? כנראה כן, לא ברור איך לנסח את זה מדוייק. אשר לשאלתך אמיר, לפני שנה לא הדליק אותי כלום. הייתה הרגשת חירום שצריך לעשות משהו לביתי, לחפש משהו אחר כי מה שיש עכשיו רעוע, לא מספק, מקרטע. הרגשת החירום הובילה אותי לפגוש אנשים, ללכת לסדנאות, ללמוד שוב באוניברסיטה, לאו דוקא משהו שהייתי בטוח שזה זה. עשיתי טאי צ´י, יוגה, מלאתי זמן בלהיות עסוק. הרבה יותר מאוחר נתקלתי בשיר של גתה שבעיני הוא הדיוק בהתגלמותו לגבי מצב כזה. הנה הוא בתרגום שלמה שוהם (תלוי מודפס על קיר החדר): בעת שאדם נע קדימה ומחייב את עצמו התבל כולה נעה איתו זרמי ארועים והתרחשויות בלתי צפויים נעים בעקבות אנרגיות ההתכוונות המוחלטת כל אשר אתה חולם עליו החל לעשותו בהעזה יש גאוניות עצמה וקסם החל עכשיו
 

vts

New member
תודה ששיתפת אותנו בשיר. העתקתי

והדפסתי אותו גם כדי שיהיה לי מול עיניי. מנסיון הארועים האחרונים שאני חווה - אכן ארועים והתרחשויות בלתי צפויים מפתיעים אותי כל פעם מחדש. גם בגלל שהתרגלתי לקצב "מהיר" יותר והכל קורה יותר לאט "בקצב משל עצמו" וגם בגלל שנכנסת לתחום חדש לי. אין לי מילות עידוד מעבר למילה אחת - בהצלחה.
 

פרומה ק

New member
פרק ב´

בגיל 50 קשה למצוא עבודה. בדור שהעולם שיך לצעירים זה קשה עוד יותר. ובמצב במשק על אחת כמה וכמה, אני כבר בסיפור הזה כמה שנים. אבל כדי שאותו משהו מת לא סליחה גוסס, לא ימות ממש, בהחלט החלטתי שגיל 50 , זה אמצע החיים וזה בהחלט הזמן להתחיל פרק ב´ וללמוד דברים חדשים ולנסות דברים חדשים ולבדוק אפשרויות ללא פחד התנסויות בכוונים חדשים. התעקשות לעשות מה שאני יודעת לא עזר לי עד כה. עכשו אני מנסה כל דבר וזה נותן חיים חדשים. נסה ללכת לכיוונים חדשים לגמרי.
 
למעלה