אודיסיאה אהובתי

אודיסיאה אהובתי

צהרי יום שרבי למדי. לטבול בבריכה עם הרעיה והגוזלים שהפכו לחמורים גדולים בינתיים? נראה. בינתיים מכונת הייבוש מס' 2 מדקלמת משהו במרפסת הכביסה ובשפה שרק חברת א.א.ג. מבינה. אולי גם וואגנר. חמור כמו חמור נכנס דווקא לכאן, ובכותרת הוא מגלה איזו פרסומת תמונת נערה לבנבנת המיישירה אליו מבט סוסי משהו מדי פעם ואחר מחזירה מבטה לפרופיל. (מחפשת מהצד? יש לי חמור מתאים לך בול) ואז כותבת לי לפארמנידס בן אלפי השנים הבת זונה משהו כמו: "יופי יכול לפתוח לך דלתות" (ומי המציא את הדלת במערה הראשונה ? אה? אהבלה!) אז היא לא סותמת ומתמסמסת בצניעות לבנבנה ומנומששת אלא שולחת בי מבט רב משמעות, מזמין כזה, וזורקת בנונשאלאנטיה פוסטמודרניסטית גרפעפסנית "הגדלת חזה". בהתחלה חשבתי שזותי באה מרוסיה והיא מציעה לי הגדלת חוזה. מה רע? הכל פתוח מותק. נתחיל בלהוריד געטקס. ומשיך במו"מ באווירה נוחה יותר. אחר כך אני רואה "פרופורציה" המרכז הגדול וכו' אהה, תפסתי אותך! רוסיה הייתה אומרת "פראפורציה". אז זה באמת שהיא רוצה שאגדיל לי את החזה המזואולמבי שלי כדי שיפתחו לי דלתות שערי גן עדן. בין הרגליים של מריה הלבנבנת בשער בית הטבילה הפונה לדואומו "מריה הקדושה של הפרחים בפירנצה הרומאנסקית". עבודת נחושת של גיבארטי, שניצח את דונאטלו בתחרות שארגנה מועצת האופיצי. (נו מה פלא? כשמדיצ'י מארגן תחרויות תחריטים?) גם לחמורים מותר להפליץ, תביאו דיאודוראנט. לא רוצה שאף חמור לא יבוא עלי שלא כדרך הטבע כמו המשיח. נחסוך. בינתיים. אחורי זה, אני מקבל את המלצת קפתי יפתי והולך לחטט קצת במילונים בהם השקיעה את לילותיה השדודים. משוגעת. אממה חמודה. קודם כל, יש לי לאפטופ תותח על אבל אני עובד ברשת איטית. פרינציפ. עקשנות של חמור. אז מה עושה ה IP ? שולח לי הודעות על שגיאות מטעם חברת אדובי. חרא, אני הקמתי את החברה, אני המצאתי את האקרובט הפוטושופ הפייג'מייקר. שגיאה הם אומרים לי! טוב, נסגור את המיזם רטרואקטיבית. נו, אז את מילון אבן קפת אני לא מצליח ממש לתפעל. חראם. פתאום אני מצליח ואללה. ויש שמה הפניות להגדרות של אודיסיאה די צוויטע בחלל. אוי ווי, היא מנהלת שמה קרב מאסף עם איזה אחמד, שלא מוכן בשום אופן להפוך לאחמז. ממש כמו הנימפה קאליפסו שתפסה את אודיסאוס לכמה שנים באי שלה והכריחה אותו לזיין אותה עד כלות נשמתו, אפילו שהוא רצה בייתה לאיתקה אל פנלופה אהובתו הקטנה וצמודת הרגליים. מזל שאתינה פלאס הבריחה אותו משם. יש לה לאודיסיאה הממזרה הזותי איזה עניין לא סגור עם אחמד. הוא לא יעזוב אותה, גם לא בניסיון שלישי. הוא יופיע לה בחלומות לילה ויעתוק את נשימתה המקוטעת מפיה. הוא הג'ין הגדול של החלומות. הוא עליבבא וארבעים השודדים. ועד שסומסום לא תיפתח - הוא ימשיך ויופיע. ספק סיוט ספק ריגוש ספק רעד בלתי מוכר של הלב. לא מותק. לא תקחי לאחמד את ה"דלת" ותהפכי אותו לזין "אחמז". הוא פלצן, הוא פוסטמודרניסט, אבל גם מודרניסט, מפני שאם אודיסיאה 2 בחלל מגדירה "אחמדיזם" הרי זה באופן אבטומטי אחד ה"איזמים" של המודרניזם, בדיוק מה שהפוסט מנסה לגרש. גם הפמיניזם רצה להתחפש לפוסט (שבירת מחיצות בין הגדרות אללק), אבל הוא השאיר את האיזם שלו ונשאר קקה. טוב, כבר קראתי את ארתור סי קלארק "האודיסיאה הסופית" אז את סוף הסיפור אני יודע. גם את תדעי. חכי לשנות השמונים הבאות. סתאאאם בצחוק אמר ד"ר גולדשטיין לאחמדיסטים שעשו בו לינץ' במערת המכפלה אחורי שריקן שמה כמה מחסניות. אז זהו אחמדיסטים לא מבינים צחוקים. אבל אודיסאוס2 בטח שמבינה. לכן אני אוהב אותה, כמעט כמו את קפתי ואת בונגו וואנילה משהו, שזה הולך לא רע עם קאפוצ'ינו. די, תורידי לו סופית את הזין ותשאירי אותו אחמד. תפסיקי להיות צדקנית. זה קרב הישרדות. הזין שלו או הראש שלך. הניחי שיערך היפה והרך על הכרית, עצמי ריסייך השחורים כמלמלה קבלי נשיקה לחה מחמור וותיק, תשכחי מאחמז ותעזבי את אחמד. בטח קראת את "מיכאל שלי"? רומאן הביכורים של עוז. הגיבורה שם הולכת ומשתגעת בגוף ראשון לא מעט בגלל שני אחים אחמדים אחמזים ערביים שרודפים אותה בסיוטיה המיניים. זרקי אותם לזבל אם את לא רוצה לגמור כמוה. בבית משוגעים. ליל מנוחה נסיכה יפה. פארמניזס החמוז.
 
סתאאאם

לו באת/כמו שאת/הייתי מקבל אותך/ כל כך פשוט/ כמו שאת/כמו שבאת/אחרת- הן לא באת. לו מת/ כמו שאת/ הייתי מקבר אותך/ כל כך פשוט/ כמו שאת/ כמו שמת/ אחרת - הן לא מת. (סתם שיר של רטוש שקפץ לי בראש, נדמה לי מתוך "חופה שחורה"ימי פרוץ המדינה.)
 

קפת

New member
איזה מזל

איזה מזל שאתה לא מגזים, פארמנידאס איזה מזל שאתה לא מציף את הפורום במלל ארוך, מסורבל והיסטרי, שאיפשר לקרוא בכלל איזה מזל שאתה לא מחזר אחרי בנעירות קולניות, שאולי מביכות אותי ואת הקרובים לי איזה מזל שאתה לא נסחף ופותח הודעות שאי אפשר להמשיך להשתרשר בהן איזה מזל שאתה לא עושה את כל אלה איזה מזל שאני לא צריכה למחוק אותך מעלי גבי הפורום, פעמיים ביום איזה מזל שאתה פיקח ואינטליגנטי דייך בכדי להבין רמזים עדינים, ניסתרים, אנדרסטייטמנטס שמנוסחים בטוב טעם ושכל איזה מזל
 
זו אחת מהפעמים הנדירות

שבהן אני נאלצת להסכים איתך. יותרמזל משכל. אין ספק. אפילו.
 
פאראמדיקס, נורא מעניין אותי

מה מהקטעים כתבת במאנייה ומה בדיפרסיה? המאזנים גורמים להתמכרות? אתה לא חושש כמו תהילה, שמילותיך קצובות הן על פני האדמה, ושאתה מבזבז אותן לריק?
 
אם לא קשה לך

וגם אם כן, תפסיק כבר להשתמש בשם המפורש "חמור" בכל משפט שני. אני ישר משתכנע שמדובר בטקסט רב רבדים, ומנסה להבין איך זה בדיוק מתקשר אלי. תמצא לך יונק סמי אינטיליגנטי אחר, החמור זה אני. נ.ב. כסטודנט לשני תארים מתקדמים במקביל בפקולטה למדעי הרוח, שזה לכשעצמו משפט ארוך מדי בשביל לספר עד כמה אתה משכיל, אתה חייב ללמוד לתמצת, כשאני רואה סטודנטים* כמוך שמורחים אני ישר מוריד להם ציון. *קורס אינסטלציה ומערכות מיזוג, משרד העבודה בשיתוף ויצ"ו, מחזור 2003.
 
היי פטר

החמוריות שלי קשורה לפאשלה אחרת שלי ואינה נוגעת אליך. אין לי רובדים ולא בטיח. אני יודע שאתה איש משכיל, אבל כשהתחלת לתקן את דברי בתחומים שאני קצת מבין בהם, וגרוע מזה, כשהתחלת לייעץ לי מה לכתוב ומה לא, הרמתי גבה. אם אתה נניח אינטלקטואל, אז איפה הזעקה לחופש הביטוי. איפה "על החירות" של ג.ס.מיל? תגיד, פעם אמרתי לך על מה לכתוב ועל מה לא? פעם ביקשתי ממך מה לספר ומה לא? מצדי תכתוב מה בראש שלך ידידי, אבל הבה, תן גם לי חופש דומה. אם פגעתי בך פעם. אני מצטער. באמת. עכשיו די לעשות מחקרים סטרוקטורליסטים על רבדי הטקסט שלי. אין לי שום עניין לא סגור איתך. לפעמים אולי אזכיר את שמך. אז מה? אנו בפורום ציבורי. האם אני צריך להגיש לפני זה בקשה ב 3 העתקים? שים לב, גם במכתב הנוכחי, אתה יועץ לי מה ואיך לכתוב. רד מזה אחי. בשביל מה לך? אני ממילא אכתוב מה שמתחשק לי ואפסיק מתי שמתחשק לי. אז אני לא אכעס עליך עכשיו על הייעוץ הספרותי והאינדוקטרינציה הרוגשת, קורה שאנשים מתרגזים. קורה. אבל להבא אחי רד מזה. אם תיפגע ממני, תוכל לפנות אלי ואם טעיתי - אתנצל. אבל אל תנסה לסחוב לי את האוויר מהפה במטותא. את הציונים תוריד לסטודנטים שלך. לך לא שילמתי שכר לימוד, אז תוציא אותי מהמערכת שלך. אני עדיין ידיד, אבל אם ממש בא לך, ממש ממש, אני מוכן לשחק במשחק שלך. נדמה לי שלך יימאס קצת קודם. יאללה ביי אחי.
 
נו טוב, שיהיה.

הייתי כמה ימים בבית בגלל איזו תגובה אלרגית למשהו שבטח אכלתי. כתבתי די הרבה בפורום. עכשיו אני פיקס בחזרה, וממילא אני לא ממכורי האינטרנט. הצצתי לי בתיבת המסרים ושמה כתותבת לי בוגונויליה שאפסיק להציף את הפורום כי עלי להרגע. מר מצריד משום מה כועס עלי עדיין וגם הוא טוען שאני מורח כאן קקה, למרות שכתבתי אליו ממש ממש בידידות, וציינתי שזה סתם תעלול כתיבה ואין לי נגדו כלום. אבל הוא כועס. כוס מים אולי תעזור. גם פטר שכבר סגרתי איתו עניין בידידות ואפילו ליטפתי לו קצת את האגו חושד בי בקונספירציות, ועורך לי הטפות איך ראוי לכתוב בפורומים ואיך לא. באמת תודה. למדתי משהו. אני מכיר אותו ויכול לעשות לו אאוטינג לא ממש נעים. בשביל מה? החיים יפים. שיתבשל עם התבשיל שלו בבטן. לבדו. נינט טייב כותבת שאני ממש זועק לאהבה ואתם רשעי הפורום מתנכלים לו כלומר לי. אתמהה. זה טוב או רע? לא אגיב. קפת היא צדקת, ורק בשבילה היה לי שווה להכנס לכאן. נדמה לי שגם אודיסאוס2 כתבה משהו מחמם לב. אני מקווה. מסקנה כללית: אנשים רבים מדי מודיעים לי שאני משלשל שטויות, משעמם, מתנשא, פלצן, סטודנט רע. אחרים בכלל לא מגיבים, וזה יותר גרוע. מסקנת ביניים: אני עולם אחד ואנשי הפורום עולם אחר. יש להם תרבות שונה משלי בכל הנוגע לכתיבה לתקשורת ולהשד יודע מה, אבל מה זה חשוב? אם אתה כותב בשביל עץ שלא מקשיב לך, ובמקרה הטוב איזו ציפור מחרבנת עליך מלמעלה, אתה מתחיל להרהר. הרהרתי. הנחת ביניים: פורום הוא כמו בית קפה לאוכלוסיה מסוג דומה המחליפה רשמים משותפים לתרבותם או תת-תרבותם. אם נכנס לשמה איזה איש אחר שמזמין דווקא מרטיני במקום אספרסו כמו כולם, מתחיל לדבר וכולם מתחילים לנוע לצדדין או להעיר ככה בעדינות יותר או פחות, אז האיש אומר: ואללה, זה לא הבית קפה שלי. מסקנה סופית. אין לי עניין לדבר אל קירות, ולא אל אנשים עויינים. זה בית קפה חרא בשבילי. זו לא השמצה, לכל אחד המקום שלו. לכם טוב כאן, לבריאות. אני מתחיל להבין שלא זהו מקומי. יכולתי להתנצח לקלל ואפילו להבריח מכאן אנשים. זה לא יהיה הוגן כלפיכם וגם לא כלפי עצמי. החיים עדיין יפים מדי בשביל זה. שתו לכם את הקפוצ'ינו שלכם עם עצמכם, תיהנו. הייתה תקופה מעניינת, למרות הרגעים הלא ממש נעימים בשבילי ואולי גם בשבילכם. ביי חמודים ביי קפת אשוב לי אל בני מיני בידידות פאר.
 
ועוד בקשה לחסד אחרון קטן.

אנא, אל תענו למכתבי זה. נקודה. לא בא לי תגובות. רחמנות יהודים. ביי
 

קפת

New member
אני מקנאה באנשים

שמצליחים לסדר לעצמם את העולם במשבצות נוחות, כאלה שאפשר לנחות לתוכן בלי לדרוך על הקוים.
 
אתה רוצה שאעניק לך את חסדיי

על אמת או שזו סתם דרך מתוחכמת להגיד שאתה רוצה שנעשה את זה?
 

מועמר

New member
פטר, אחא

אם תשובתו תהיה שלילית, מותר לי להציע את מועמדותי? לאחרונה אני מוצא את עצמי מיוחם קמעה.
 

Ricca

New member
אני לא מבינה..

כל כך הרבה שורות ואני לא מוזכרת אפילו פעם אחת?
 

מועמר

New member
תלמדי ממני, ראיסה

במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. כשלא מזקירים אותך, תזקירי את עצמך.
 
למעלה