אוהבת פעם לא אהבתי- הסוף

אוהבת פעם לא אהבתי- הסוף

הנה עוד סיפור תם ולא נשלם האהבה כבר איננה ואתה גם החברות לכל משנוכל לקוות זה רק לדידות שתחזיר את אותם הזמנים שביחד היינו מבלים אז הוא מצא מישהי אחרת שאותו היא אוהבת גם אני אוהבת אבל כבר לא... לא כמו פעם. צדק משאמר שלנצח יש גם סוף. צדק משטען שאהבה כזאת אהבה אי אפשר לשמור אז אני הבטחתי לא לבכות, לא לקחת ללב אבל כמובן שעשיתי איקס וחייכתי חיוך מבין, חיוך אכפתי איך אפשר לא להכנס לדכאון? איך אפשר לשמוח? איך אפשר לשכוח? איך אפשר להבין את מה שהוא עשה? איך? איך? אז הכל נגמר ודוקא כן תם ונשלם אין יותר אהבה אלא רק חיבה מעטה... ותו לא! אז הנה אני בבית מנסה לשמור שלא יראו שאני פגועה שליבי דואב והכל בתוכי כואב. אז אולי כבר לא אוהבת אלא אהבתי? תודה. נערת הפרחים.
 

רותי ב.

New member
מותר לבכות, נערת פרחים

כשמגלים שלנצח יש סוף, מותר לבכות, מותר לזכור רגעים יפים שהיו, מותר לזכור מבט עיניים, מותר להתרפק על אהבה שהיתה, לבכות, לזכור, ולהמשיך, וללכת הלאה, ולדעת מתוך הכאב איך לנצור נצחים שלא יגמרו כל כך מהר, איך ללכוד רגעים קסומים שיהיו כך תמיד, איך לאהוב מחדש, אחרת, יותר בשל, ומתוך הכאב של העבר לדעת לבנות עתיד טוב יותר. מאחלת לך אהבות שמחות, נערה
 

קרני

New member
התרחקות מאהבה...

היא אף פעם לא דבר משמח... אף פעם לא מחייכים בגינה... לא מרגישים לבלוב... לא מרגישים פריחה... מרגישים עצבות, בלבול, כאב, האגו נפגע גם ..., מרגישים גם כעס... כל מיני שלבים שאנחנו עוברים כשלפתע האהבה נגמרת... בסוף לא מרגישים, בסוף רק זוכרים את מה שהיה - ואו שמחייכים לזכרה, או שמתעצבים... אבל עד שהתהליך הזה יעבור, עד שנעבור את כל השלבים... נבכה, נצעק, נצחק נכעס -כי מותר לנו... כי כל הרגשות לגיטימיים ולכן אי אפשר להדחיק אותם.... מאחלת לך המון כוח ואופטימיות... שיהיה לך רק טוב קרני @ @ J U
 
למעלה