אוהב אותך! ../images/Emo23.gif מתוקה שלי!! ../images/Emo24.gif
אני יודע שהיא לא תקרא את זה... כי היא עדיין קטנה ולא יכולה! אבל ברשותכם... אני רוצה לשלוח לה גם מכאן את החיבוק האבהי ונשיקה! --------------------------- אתמול זו היתה הפעם הראשונה ואולי... אולי בגלל זה היה העצב ולא שמחה! אז לאחר הארוחה כולם יושבים בסלון האח בוער ומחמם והאוירה כל כך טובה... יושבים ומדברים על הא ועל דא הילדים משחקים חלקם רצים... חלקם בחדרים... והנה מגיעה לה ה"שריקה"! פותחים את המתנות של כולם וכולם ממהרים מתיישבים בציפייה דרוכה מתי?! מתי כבר תגיע לה המתנה! ואני, בין כל ההמולה מתיישב לי ליד בתי ולפתע מרגיש הרגשה לא טובה! ----------------------- כל המתנות מתחילות לזרום להם וכל ילד פותח עוד מתנה ועוד מתנה... מתנה אחת מהדוד מתנה אחת מהדודה מתנה אחת מהאח מתנה נוספת מהסבא! וכל מתנה גדולה מקודמתה! ובתי יושבת לה בשקט... ומביטה! מביטה באושרם של הילדים מביטה ומקנאה!! וכל מתנה נוספת... רק מקדירה את רוחה!!! ואני יושב לידה ומתחיל להבין ללבה! והמילים... המילים פשוט לא יכולות לכפר על ההרגשה! אני מביט בה מהצד... מנסה לחייך והלב כואב! ואני מרגיש את הכאב שלה ואני מרגיש את הקינאה! וכל מה שיש לי לעשות הוא לחבק אותה!!! היא לא מתנגדת ומקבלת באהבה כל פיסת "מתנה"! ואז מגיעה גם המתנה שלה המתנה הראשונה אבל היא כל כך קטנה... היא פותחת אותה לאט לאט והנה היא כבר רואה! היא מביטה אליי כאילו אומרת: "אבל אבא!! גם אני רוצה!!!" ואני כל כך מבין אותה... כי לכל הילדים יש מתנות כל כך גדולות ולכולם יש עוד ועוד ועוד... והנה מגיעה לה עוד מתנה וכאילו מאלוהים נשלחה לה המתנה האהובה עליה... --------------------- כבר נפתחו להם כל המתנות וכולם חזרו אל החדרים ואל הבדיחות! ורק אני יושב לי ביניהם מחייך, אבל "בוכה"! איך לא ביררתי לפני... ----------------------------------- בסה"כ הוזמנו למסיבת כריסטמס בפעם הראשונה בסה"כ לא ידענו שמביאים כל כך הרבה מתנות... ואנחנו כמו זוג ישראלים טיפוסי הבאנו מתנה למשפחה המארחת ולילדים! ----------------------------------- אז תגידו לי לעזאזל!!!!!!!!!! למה לא יכלו להכין אותנו?! למה לא סיפרו כלום על המנהגים?! כי אחרי הכל מדובר כאן בילדים!!! נועם. (לאחר "סדי כריסטמס")
אני יודע שהיא לא תקרא את זה... כי היא עדיין קטנה ולא יכולה! אבל ברשותכם... אני רוצה לשלוח לה גם מכאן את החיבוק האבהי ונשיקה! --------------------------- אתמול זו היתה הפעם הראשונה ואולי... אולי בגלל זה היה העצב ולא שמחה! אז לאחר הארוחה כולם יושבים בסלון האח בוער ומחמם והאוירה כל כך טובה... יושבים ומדברים על הא ועל דא הילדים משחקים חלקם רצים... חלקם בחדרים... והנה מגיעה לה ה"שריקה"! פותחים את המתנות של כולם וכולם ממהרים מתיישבים בציפייה דרוכה מתי?! מתי כבר תגיע לה המתנה! ואני, בין כל ההמולה מתיישב לי ליד בתי ולפתע מרגיש הרגשה לא טובה! ----------------------- כל המתנות מתחילות לזרום להם וכל ילד פותח עוד מתנה ועוד מתנה... מתנה אחת מהדוד מתנה אחת מהדודה מתנה אחת מהאח מתנה נוספת מהסבא! וכל מתנה גדולה מקודמתה! ובתי יושבת לה בשקט... ומביטה! מביטה באושרם של הילדים מביטה ומקנאה!! וכל מתנה נוספת... רק מקדירה את רוחה!!! ואני יושב לידה ומתחיל להבין ללבה! והמילים... המילים פשוט לא יכולות לכפר על ההרגשה! אני מביט בה מהצד... מנסה לחייך והלב כואב! ואני מרגיש את הכאב שלה ואני מרגיש את הקינאה! וכל מה שיש לי לעשות הוא לחבק אותה!!! היא לא מתנגדת ומקבלת באהבה כל פיסת "מתנה"! ואז מגיעה גם המתנה שלה המתנה הראשונה אבל היא כל כך קטנה... היא פותחת אותה לאט לאט והנה היא כבר רואה! היא מביטה אליי כאילו אומרת: "אבל אבא!! גם אני רוצה!!!" ואני כל כך מבין אותה... כי לכל הילדים יש מתנות כל כך גדולות ולכולם יש עוד ועוד ועוד... והנה מגיעה לה עוד מתנה וכאילו מאלוהים נשלחה לה המתנה האהובה עליה... --------------------- כבר נפתחו להם כל המתנות וכולם חזרו אל החדרים ואל הבדיחות! ורק אני יושב לי ביניהם מחייך, אבל "בוכה"! איך לא ביררתי לפני... ----------------------------------- בסה"כ הוזמנו למסיבת כריסטמס בפעם הראשונה בסה"כ לא ידענו שמביאים כל כך הרבה מתנות... ואנחנו כמו זוג ישראלים טיפוסי הבאנו מתנה למשפחה המארחת ולילדים! ----------------------------------- אז תגידו לי לעזאזל!!!!!!!!!! למה לא יכלו להכין אותנו?! למה לא סיפרו כלום על המנהגים?! כי אחרי הכל מדובר כאן בילדים!!! נועם. (לאחר "סדי כריסטמס")
