אווווווווווףףףףףףףףףף

[נטע....]

אווווווווווףףףףףףףףףף

 

[מרגישה ילדה]

נטוש!!!!!!!!!!!! ../images/Emo25.gif

אני כותבת מהמחשב בלימודים אל תתייאשי מתוקה שלי...יש ימים שקל יותר וימים שקל פחות... אני תמיד לצידך, גם כשקשה ואוהבת אותך נורא... ((((((((((((נטע)))))))))))))))))) מחבקת ילדה

 

[סהר-תמיכה]

נטע

מה קורה?

 

[נטע....]

תגובה קצת מאוחרת, סהר

את ההודעה הנ"ל כתבתי אתמול בבוקר, באחד מרגעי הייאוש שלי. פשוט יש לי התקפות כאלה, ובין לבין אני מנסה לשמור על אופטימיות. לפעמים גם מצליחה ואז שוב נופלת ושוב קמה וחוזר חלילה.

 

[פרוזק]

הלונפארק של החיים

הרבה פעמים אנחנו צוחקים על זה שהחיים שלנו נראים כמו רכבת הרים רעה ביותר מהסוג שאתה מקיא את הנשמה שלך אבל ברכבת הזאת יש גם מישורים נחמדים שאתה יכול לראות את הנוף מקווה שיהיו לך מהים והלאה הרבה מישוריםכאלה אבל כמו שאמרתי כבר פעם לפעמים ירידות זה נחמד רק בשביל לנוח טיפה ומישהו אחר אמר פעם שמי שיכול לראות את תעומות העצב יראה גם את האושר הגדול

 

[נטע....]

תודה גלי ../images/Emo13.gif

הדימוי של הרכבת הרים והלונה פארק מוצא חן בעיני. הרי אני בעצמי משתמשת בו לא פעם. וזה ממש מתאים לי לעכשיו. יש רגעים שאני ממש באופוריה, מלאה אופטימיות ואפילו מסתכלת על הכל בהומור. ויש רגעים שפתאום אני צונחת בירידה חדה. ואגב: כתבתי בשרשור שלך, של מרגישה ילדה ושל קיפודה, על איך שמפחיד אותי לכתוב גם כן משהו בסגנון. זה בגלל שאני מרגישה טוב עכשיו ומפחדת שההרגשה הטובה תתקלקל אם אחטט עכשיו בעבר.

 

[פרוזק]

יקירתי

לא עושים דברים שלא חייבים או לא רוצים או פוחדים להתמודד איתם זה יבוא לבד אני אישית כתבתי משהו בסיגנון לפניי כמה שבועות ומאז לא הסתכלתי על זה אפילו בגלל שזה מעוד כן ומעוד כואב ואני לא יכולה להתמודד איתו אבל יהיה בסדר אני יראה לכם את זה בהזדמנות אחריי שאני יביא את זה לפסיכית שלי בכל זאת היא קודם גלי

 

[נטע....]

אין בעיה

את צודקת ב- 100%, לא עושים דברים שלא חייבים, כך שגם אם את רוצה לשמור לעצמך את מה שכתבת, או לשתף רק את הפסיכית, זה גם בסדר. אני עשיתי תרגיל כזה פעם, מזמן, כשקראתי ספר שנקרא "השיבה אל הילדות" ובספר הזה יש גם תרגילים כאלה, אבל כאמור זה היה מזמן ולא שמרתי את התרגילים. אולי פעם, כשיגיע הזמן המתאים...