אווווף...!!

[טל קארי]

אווווף...!!

דיי נו דיי.... 3 חודשים אני בצבא ואני עדיין כולי במצבי ריגשי בגלל הבית. קשה לי לא להיות בבית. אני משרתת קרוב אמנם אבל היציאות הן עדיין 11-3 עד שאני אקבל את ה-9-5 שלי... בכל מקרה, אני באמת מקבלת תנאים טובים והכל אבל קשה לי כשאני לא בבית, וזה כבר 3 חודשים ככה, חשבתי שאתרגל אבל אני לא. באמת שאני לא רוצה להעביר את השנתיים שלי במצב כזה, שאני מתגעגעת בטירוף הביתה. התגייסתי בתקופה שאני הכי מחמיצה דברים-אמא שלי התחתנה, אנחנו עוברים דירה ואני לא אספיק להיות בבית שגדלתי בו 13 שה, אבא שלי עובר לגור עם חברה שלו ותכף גם אחותי תעזוב את הבית..ואני פשוט אשתחרר מהצבא כשכל החיים שלי השתנו. באמת שאני כל כך מתגעגעת ומתה להיות בבית, ומקנאה בכל החיילים שחוזרים הבייתה כל יום. אני רוצה את החיים שלי שהיו לפני שהתגייסתי, להמשיך להיות בחממה הזאת של הבית מבלי לחזור לבסיס, גם אם טוב שמה. זה הגיוני שאני לא אראה את המשפחה שלי כל כך הרבה זמן? אני באמת באמת בנאדם של בית ומשפחה והכי קשה לי בעולם ככה. איך אני אעביר שנתיים שלמות ככה??!??

 

[סהר-תמיכה]

עצב מכביד

טל היקרה, מדברייך נשמע שאת מיואשת בשירות בצבאי שלך, כשלמרות התנאים הטובים את מרגישה לבד, מתמלאת בעצב וגעגועים למשפחה שלך, עד שאת לא בטוחה אם תוכלי להמשיך לשרת ולתרום בדרך הזאת.. אנחנו שומעים כמה שאת מרגישה עצובה בשירות הצבאי שלך, וחושבים שאת לא צריכה לעבור את כל זה לבד.. רוצים להזמין אותך להמשיך ולפרוק את הכאב שלך כאן בפורום, בקצב שלך ומתי שתרצי.. לפעמים עצם השיתוף יכול להקל.. ואולי, אם תרצי, תוכלי לכתוב גם בפורום סדירים, אולי לנסות וללמוד מניסיונם של אחרים.. רוצים שתדעי שאנחנו כאן איתך, מקשיבים לך ומקווים לשמוע ממך עדכונים..