אווירה
אין לי ממש נושא ברור בראש, סתם כותב מה שמתרוצץ לי בראש כרגע... אחד מהדברים שאני באמת מעריך בסדרה הוא האווירה הנהדרת, שספוגה בכל דף בספר. השפה של מרטין אבוקטיבית וחזקה, והתמונות פשוט קופצות לראש כמעט בלי מאמץ של הקורא לדמיין אותן. אבל מה שתופס אותי תמיד זה המגוון האדיר -- הצפון מרגיש קר, שָקט ואפל, איי הברזל אפורים ומדכאים, הערים רועשות, מפרץ סוחרי העבדים חם ומיוזע, הקסם מרגיש באמת על טבעי ולא סתם יומיומי כמו בפנטזיה סטנדרטית, וכך הלאה והלאה. והכל כל כך חי ואינטנסיבי. הלוואי עלי כזה כשרון כתיבה. אני חושב שזה האספקט של הסדרה שבדרך כלל שוכחים ממנו. דווקא כשאני קורא ספרים אחרים, כמו סדרת היפריון, או אפילו סיפורים קצרים ישנים של מרטין, אני שם לב לחסרון הזה...
אין לי ממש נושא ברור בראש, סתם כותב מה שמתרוצץ לי בראש כרגע... אחד מהדברים שאני באמת מעריך בסדרה הוא האווירה הנהדרת, שספוגה בכל דף בספר. השפה של מרטין אבוקטיבית וחזקה, והתמונות פשוט קופצות לראש כמעט בלי מאמץ של הקורא לדמיין אותן. אבל מה שתופס אותי תמיד זה המגוון האדיר -- הצפון מרגיש קר, שָקט ואפל, איי הברזל אפורים ומדכאים, הערים רועשות, מפרץ סוחרי העבדים חם ומיוזע, הקסם מרגיש באמת על טבעי ולא סתם יומיומי כמו בפנטזיה סטנדרטית, וכך הלאה והלאה. והכל כל כך חי ואינטנסיבי. הלוואי עלי כזה כשרון כתיבה. אני חושב שזה האספקט של הסדרה שבדרך כלל שוכחים ממנו. דווקא כשאני קורא ספרים אחרים, כמו סדרת היפריון, או אפילו סיפורים קצרים ישנים של מרטין, אני שם לב לחסרון הזה...