אווירת חג

[נעל]

אווירת חג

(אולי בהקשר להודעתו של פושע מחשבתי, ואפשר שלא) נעל מרגישה את הרגשת החג באוויר. נעל חושבת שהמנהג הפעוט הזה של החלפת ברכות חג בין אנשים, אפילו כאלה שאינם מכירים ממש זה את זה, משפר מאוד את האווירה והמצברוח. אנשים נראים שמחים יותר - ואולי זו אשליה? - מחייכים זה אל זה, אל עצמם, אל ילדיהם; מקרינים אדיבות מסויימת, כמעט אירופאית במקרים נדירים. אילו רק היה כך כל השנה... שנעשה לנו 365 ימי קדושים, צדיקים וזכאים כדי שכולם יהיו נחמדים יותר כל הזמן? ועוד משהו, יכול להיות שחגי ישראל נופלים תמיד על מזג אוויר טוב ונעים? ושוב - חג שמח לכולם! נעל

 

[קורט קוביין]

פסח באמצע שרב...ממש נעים...

ואני אף פעם לא מחלק ברכות לחינם...(זה עולה כסף)

 

[נעל]

אביב הגיע, קורט, לא תמיד שרב

 

[sharon91]

לרוב זו סתם צביעות..

כל הברכות האלה מאנשים שלא דיברתי אתם כל השנה. וגם אין סיכוי לדבר אתם בשנה הבאה..

 

[נעל]

צביעות מונעת מלחמות

הנימוס האירופאי גם הוא צביעות ברוב המקרים, ובכל זאת, הוא מחולל נפלאות ומהווה מושא להערצה בארצנו ובשאר מדינות העולם השלישי (מבחינת נימוס, לא שטויות של הייטק). פשוט - האווירה משתנה. גם אותם אנשים שאת לא מדברת איתם, גם אנשים שאת בכלל לא מכירה וגם, כמובן, אנשים שאת אוהבת, כולם הופכים להיות נחמדים יותר ושמחים יותר. ומי שלא - הפסד עצום שלו. נעל

 

[פושע מחשבתי]

זאת פשוט הוכחה!

הוחכה שאפשר לתכנת אנשים להיות נחמדים ולתת הרגשה טובה לזולת. בארץ זה נתפס כנורמה בחגים, בחו``ל זה נתפס כדרך ארץ וכנימוס רחוב. עובדה שזה ניתן ליישום גם בארץ, אבל הבעיה היא שאנשים פה יותר מדי עם האף למעלה והיד בכיס. אפשר לשנות. וזה זכותינו לזכות ליחס נחמד ומנומס ואוהד בכל מקום שאנחנו דורכים כף רגלינו בו. אנחנו התיכוניסטים מ``אשפוז``, ואנחנו אליטה. פשוטי העם - הרכינו ראשיכם!! ) האומנות ברחוב. פושע.

 

[נעל]

בוודאי שאפשר לתכנת

אנשים, לעקוב אחריהם, לשלוט על מחשבותיהם וכו` (טוב, אולי הסוף קצת לא אתי). להוסיף לכל אחד תג עם השם שלו (אפילו רק הפרטי, ואולי גם כינוי חיבה) יעזור? נעל

 

[פושע מחשבתי]

אני לא מתכוון לזה...

את הגרמנים בזמן הנאציפיקציה גם תכננו, ועשו עבודה טובה מאד, חלקם מתוכנתים אפילו היום. אבל אני לא מדבר על זה, אני מדבר על זה שאפשר לחנך עם להיות צבוע, אבל נעים. הסבתא המפורסמת שלי תמיד אומרת לי שהאנשים פה חושבים על דבר אחד - ``אני``. זאת המילה היחידה שהם מכירים. אז אני תמיד נגד הכללות, אבל בדוגרי זה שולט פה. למה קשה לכ``כ הרבה אנשים להתייחס לדתיים בכבוד, ולקבל אותם, ותמיד הם צוחקים על כאלה שחוזרים בתשובה ויורדים עליהם שיש להם אישיות חלשה? כי הם אגואיסטים. איך זה מתקשר? הרבה יותר נוח להתלונן, כשהאפשרות השניה היא כ``כ קשה, ומלווה בסבל רב- פשוט לקבל אותם איך שהם ולהתנהג אליהם שווה. אבל זה גם הרבה יותר אגואיסטי, כי כשמתלוננים, גורמים לאחרים סבל, ואם עדיף לכם לצרוח כמו תינוקות על זה שהאחרים ירגישו בנוח, אז אתם פשוט אגואיסטים. סבתא צודקת. פושע.