אווף מה עושים? (אני חדשה
)

גם אתם מוזמנים להגיב אחד לשני ../images/Emo45.gif

אני באמת חושבת שהפורום הזה הרבה פחות פעיל ממה שהוא יכול להיות, וחבל. כי אני חושבת שאנשים באים לכאן עם מצוקות נורא גדולות, ושיהיה נורא טוב אם גם אתם תכתבו אחד לשני ותשלחו תגובות. נראה לי שזה יכול להיות מאוד חשוב ועוזר למי שכותב... אז, אתם באמת מוזמנים להגיב. אני חושבת שגם אם אין עיצה לתת, או לא ממש יודעים מה להמליץ, אפשר בכל זאת להגיב אחד לשני, כי גם תגובה של הקשבה והבנה היא נורא נורא חשובה
 
להפוך את הפורום שלנו ליותר פעיל ../images/Emo22.gif

זה באמת ככה ברוב הפורומים, שאנשים מגיבים אחד לשני, ואני חושבת שזה יכול להיות ממש טוב אם זה יהיה ככה גם אצלינו. אני שמחה לקרוא את מה שכתבת. גם אני חושבת שכדאי לנסות להחיות את הפורום הזה, ולהפוך אותו למקום שאפשר להעזר בו. אני חושבת שנסחת את זה נורא יפה כשכתבת על זה שאנשעם יוכלו למצוא פה בית ולהפוך למבקרים קבועים ופעילים
זה נראה גם לי רעיון מצוין
 
אווף מה עושים? (אני חדשה ../images/Emo8.gif)

היי אני חדשה, בת 16 ויש לי בעיה שאני לא יודעת אייך לפתור אותה ואני בטוחה שכבר העלו אותה בפורום. אני לא יודעת אם יש לי פחד ממבחנים.... * אני בקושי לומדת ליפניי מבחן וזה מוזר כי תמיד אהבתי להשקיע וללמוד ליפניי מבחן. ורק יום ליפניי אני נכנסת ללחץ של למידה. חשוב לציין שאני לא הייתי כזו ואני לא יודעת למה זה קורה.. * ליפניי המבחן אני לא אוכלת ואני כל כך בלחץ שהבטן כואבת לי ויש לי בחילה וליפעמים (לא יודעת למה...) בא לי לבכות ליפניי המבחן. * כשמגיע הצלצול להכנס לכיתה ואז מחלקים את המבחנים אז כל הגוף שלי רועד אני בלחץ הידיים שלי מזיעות , לא שומעת ולא רואה אף אחד וכשאני מקבלת את המבחן אני שוכחת הכל ואני קוראת את השאלות מהר ואני חושבת שאין לי זמן ואני מרגישה כל כך מתוסכל... * בסוף המבחן לוקח לי זמן להרגע ואני מפחדת לקבל את המבחן ואני לא מרוצה מהציון גם אם הוא 95 או 98... !!! רציתי לומר שבדרך כלל אין לי חשק ללמוד בעיקר במקצועות לשון, תנ"ך, אזרחות והסטוריה ובכל המקצועות האחרים ( מתמטיקה, אנגלית, ג"ג,ביולוגיה, ספרות) אני כן משקיעה ולומדת הרבה זמן. אז מה עושים? אני מתביישת להגיד להורים שלי כי אני לא יודעת אם הם יאמינו לי צריך שמישהו מוסמך יגיד להם כדיי שהם יאמינו.... אבא שלי רוצה שאני יביא ציונים טובים ואני מפחדת לאכזב אותו והוא אומר שאני רק צריכה ללמוד והחברות שלי חרשניות ולבצפר יש ציפיות כל כך גבוהות... לימדו אותי נשימות אבל זה ממש לא עוזר וזה שטויות כי אין לי זמן לנשום במבחן. מישהו יכול לעזור לי! אני לא יודעת מה לעשות! תודה...
 
מבחנים... ../images/Emo15.gif

ברוכה הבאה לפורום
נשמע שנורא קשה לך כל פעם שיש מבחן, ואני מתארת לעצמי שיש לא מעט כאלה (את בכיתה יא'?) את זוכרת מתי זה התחיל? ספרת נגיד שפעם היה לך קל יותר ללמוד לפני המבחן, ושגם היום יש מקצועות שזה בסדר. במקצועות האלה שבהם את כן מצליחה ללמוד לפני, את גם מרגישה לחוצה במבחן או שלא? אני חושבת שזה מטאוד טבעי שאין חשק ללמוד למבחן או שנלחצים במבחן, אבל שאם זה מתחיל להיות יותר מידי ולגרום סבל, אז זה כבר משהו שכדאי לטפל בו. יש טיפולים פרטניים או קבוצתיים שבהם מלמדים להתגבר על חרדת מבחנים. זה נראה לך משהו שהיית רוצה לנסות? כתבת שכשמתחיל המבחן הגוף שלך רועד ואת בלחץ ונראה לך ששכחת הכל. מה קורה אז? את מצליחה להרגע ולהזכר ולעשות את המבחן או שלא? את מצליחה להוציא ציון טוב או שכל המבחן נהרס?
 
היי... תיראי...

אני ינסה לענות על השאלות שלך... אני בכתה י"א ואני חושבת שזה התחיל בסוף י' לקראת 2 הבגרויות שהיו לי כי אז כאילו נכנסתי לשוק כזה... במקצועות שאני כן מצליחה ללמוד יש לי את אותו לחץ כי אז אני מפחדת לישכוח את החומר ואז אני משננת אותו בראש וכשאני משננת אותו ואז בורחת לי מילה (כאילו ששכחתי) אז אני ממש נלחצת. הייתי רוצה לטפל בזה אבל אני מפחדת שאולי אני טועה ושאני סתם עושה מזה עניין או שההורים שלי יחשבו שזה טיפשי כי הם שואפים לשלמות וכמו שאמרתי מקודם הם צריכים שמישהו מבוגר יגיד להם משהו ולא אני.... אחרי שהגוף רועד ואני חושבת שאני שוכחת הכל אז אני מנסה להרגע אבל אז אני שומעת את כל העפרונות ואת המורה ואני לא מצליחה להרגע עד שאני ממש מתאפקת לא לבכות ועד שאני מתחילה לזכור כבר אין לי כל כך הרבה זמן ואז בכלל אני כבר לא יודעת מה קורה.. במקצועות החזקים שלי כמו שאמרתי קודם יש לי ציונים מ- 80 ומעלה ובחלשים שלי בין 60 ל- 75 וזה נורא מתסכל שאני מקבלת ציונים כל כך נמוכים. שאני אומרת לחברות שלי שלא הלך לי במבחן הם אומרות לי " אווף את תמיד אומרת את זה ואז את מקבלת 100" וזה כל כך מעצבן כי באמת לא הולך לי ואני מרגישה כל כך לא טוב עם עצמי והכי מעצבן שהן לא מאמינות לי...מבינה? תודה על העזרה!
 
היי... תיראי...

אני ינסה לענות על השאלות שלך... אני בכתה י"א ואני חושבת שזה התחיל בסוף י' לקראת 2 הבגרויות שהיו לי כי אז כאילו נכנסתי לשוק כזה... במקצועות שאני כן מצליחה ללמוד יש לי את אותו לחץ כי אז אני מפחדת לישכוח את החומר ואז אני משננת אותו בראש וכשאני משננת אותו ואז בורחת לי מילה (כאילו ששכחתי) אז אני ממש נלחצת. הייתי רוצה לטפל בזה אבל אני מפחדת שאולי אני טועה ושאני סתם עושה מזה עניין או שההורים שלי יחשבו שזה טיפשי כי הם שואפים לשלמות וכמו שאמרתי מקודם הם צריכים שמישהו מבוגר יגיד להם משהו ולא אני.... אחרי שהגוף רועד ואני חושבת שאני שוכחת הכל אז אני מנסה להרגע אבל אז אני שומעת את כל העפרונות ואת המורה ואני לא מצליחה להרגע עד שאני ממש מתאפקת לא לבכות ועד שאני מתחילה לזכור כבר אין לי כל כך הרבה זמן ואז בכלל אני כבר לא יודעת מה קורה.. במקצועות החזקים שלי כמו שאמרתי קודם יש לי ציונים מ- 80 ומעלה ובחלשים שלי בין 60 ל- 75 וזה נורא מתסכל שאני מקבלת ציונים כל כך נמוכים. שאני אומרת לחברות שלי שלא הלך לי במבחן הם אומרות לי " אווף את תמיד אומרת את זה ואז את מקבלת 100" וזה כל כך מעצבן כי באמת לא הולך לי ואני מרגישה כל כך לא טוב עם עצמי והכי מעצבן שהן לא מאמינות לי...מבינה? תודה על העזרה!
 
מי עונה? מתי עונים?

היי, אני חושבת שזה באמת נורא מתסכל שכותבים הודעה ולא מקבלים תשובה מהר. במיוחד שמי שכותב, כל כך כל כך קשה לו, והוא מאוד מחכה לקבל תגובה כלשהי. אני משתדלת להכנס כמה שיותר, ובדרך כלל מצליחה להכנס פעם ביום או יומיים. השבוע האינטרנט שלי היה מקולקל, ורק היום הגיע טכנאי בזק לתקן. ככה שרק היום נכנסתי שוב וראיתי את ההודעות
אבל אני חושבת שבלי שום קשר למתי אני נכנסת ולמה שאני עונה, נורא נורא חשוב שגם אתם תענו אחד לשני. גם בגלל שמי שכותב זקוק לתגובות והתייחסות, וגם בגלל שנראה לי שיש משהו שיכול להיות מעודד ועוזר בלקבל תשובה ממישהו שנמצא במצב דומה, או עבר חוויות דומות... מה דעתכם?
 
מבחנים ../images/Emo10.gif

לפי מה שאת מספרת, זה ממש לא נשמע שאת סתם עושה מזה עניין. נשמע שאת נורא נורא סובלת, ואני חושבת שמאוד כדאי לטפל בזה, כדי שיפסיק להיות לך רע כל-כך כל פעם שיש מבחן. אני באמת חושבת שזה נורא מעצבן שאת אומרת שלא הלך לך, והחברות שלך אומרות שבטח תקבלי 100. אני מתארת לעצמי שהן רק מנסות לעודד אותך, אבל נראה לי שאותך זה משאיר בתחושה שלא מבינים אותך ולא לוקחים ברצינות את המצוקה שלך. כתבת שאת חוששת שההורים שלך לא יאמינו לך ויחשבו שזה רק בגלל שאת שוארפת לשלמות ושזה לא כל-כך רציני. אני חושבת שכדאי שתנסי להסביר להם מה עובר עליך. הסברת את זה כאן נורא יפה, ואני מאמינה שתוכלי להסביר גם להם. בכל מקרה, שווה לנסות. תסבירי להם שאת במצוקה ושאת צריכה עזרה.... לגבי טיפול: יש בבית חולים שניידר מרפאה לטיפול בחרדה. הם מטפלים שם בחרדת בחינות. יש טיפולים פרטניים (את והמטפל), ויש טיפולים קבוצתיים. מה שיותר מדבר אליך... נראה לי ששווה להתקשר לקבוע פגישה, אני חושבת שהם יוכלו לעזור. הטלפון שלהם: 03-9244955. מה דעתך?
 
בקשר לשניידר...

אני גרה במבשרת וזה דיי סיפור להגיע לשם. אני לא חושבת שיוכלו לקחת אותי לשם כי ההורים שלי עובדים בשפלה. היום היה לי מבחן במתמטיקה והיה ממש מפחיד... הרגשתי שאני הולכת למות.... היו לי ממש בחילות... וחברה שלי עושה לי שאני מגזימה....היא כזו מעצבנת... קיבלתי במבחן בג"ג 91! הכי גבוהה בכיתה! חבל שזה לא 100... כשההורים שלי ראו ת'מבחן כרגיל הם אומרים "בצחוק" " למה לא קיבלת 100?" אווף זה ממש מתסכל שהם אומרים את זה ושאני אומרת להם שזה מפריע לי אז הם מבקשים סליחה אבל זה לא עוזר... אבא שלי אומר שאני צריכה רק להשקיע בלימודים.... וממש נמאס לי מהלימודים... נמאס לי מהציונים , מבחנים ,עבודות ובגרויות... אני ממש לא יודעת אייך להגיד להורים שלי את כל הפחד של המבחנים... אוווף...איזה תסכול!
 
חרדת מבחנים ../images/Emo5.gif

נשמע שעבר עליך יום לא פשוט עם המבחן במתמטיקה. זה בטח נורא לא נעים לשבת מול המבחן ולהרגיש את כל התחושות הנוראיות שאת מתארת. וזה באמת נשמע נורא מכעיב שאומרים לך שאת מגזימה. כתבת שקבלת ציונים ממש טובים, ושהתגובה של ההורים שלך מתסכלת אותך. זה נשמע באמת מתסכל, ואני חושבת שנורא חשוב שאת אומרת להם שזה מפריע לך. אני מבינה שבינתיים זה לא עוזר, אבל אני חושבת שבכל זאת זה חשוב שאת אומרת להם שזה מפריע לך. אולי כדאי שתשבי איתם בשקט ותדברי איתם על הפחד שלך מבמבחנים ועל הסבל שאת עוברת כל פעם שיש לך מבחן. אני יודעת שאת חוששת שהם לא יבינו, אבל נראה לי שווה לנסות. מה דעתך? ולגבי טיפול, יש עוד הרבה מקומות חוץ משניידר שמטפלים בחרדת בחינות. היית רוצה שמות של מטפלים באזור שלך?
 
אם אפשר אז..

אני ישמח לקבל שמות של מטפלים באזור שלי. אולי את יודעת להסביר לי למה אני מפחדת או לא בדיוק מפחדת מהתגובה של ההורים שלי? אולי כי תמיד אני שאף פעם לא מבקשת עזרה ואם אני יבקש אז הם יחשבו שמשהו לא בסדר... ואני בטוחה שהם יחשבו שאני מגזימה... או שהם יגידו " בסדר, אבל מה אנחנו יכולים לעשות?" ואז מה אני כבר יגיד להם.... לדעתי אם לא הייתי כל כך בלחץ בזמן המבחן הייתי מצליחה הרבה יותר...
 
טיפול ../images/Emo119.gif

היי, אני אברר לך על מטפלים באזור שבו את גרה. אני מקווה שביום ראשון תהיה לי תשובה. בכל מקרה, יש אתר של האגודה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ויש שם רשימת מטפלים שעובדים בשיטה, שמחולקת לפי האזור בארץ שבו הם עובדים. את יכולהלהסתכל שם. האתר הוא www.itacbt.co.il. מצד ימין כתןב: אלפון איט"ה, וזה מקשר לרשימה. אני מאוד מסכימה איתך, שכשאנחנו בלחץ בזמן מבחן, זה יכול לפגוע בהישגים שלנו. זה נשמע לי שלמרות הלחץ את מצליחה לקבל ציונים טובים, אבל אני מתארת לעצמי שזה נורא מתסכל לדעת שאם היית רגועה יותר, היית יכולה להוציא ציון יותר גבוה. אל תדרשי מעצמך כל כך הרבה. הציונים שלך יפים, ואני יודעת שאם היית רגועה היית יכולה לקבל יותר, אבל אני חושבת שמה שהכי חשוב עכשיו זה להתרכז בזה שכל מבחן הוא סבל עבורך, ולעזור לך בזה. זה בטח נורא קשה ללכת כל פעם למבחן עם חששות כאלה כבדים, ולהרגיש את כל המתח והחרדה האלה תוך כדי המבחן. את מספרת שאת מפחדת מהתגובה של ההורים שלך. כתבת שאת בדר"כ לא מבקשת מהם עזרה, ושאולי אם תבקשי הם יחשבו שמשהו לא בסדר. למה זה נראה לך נורא כך-כך שהם יחשבו שמשהו לא בסדר? אולי זה דווקא חשוב שהם ידעו מה עובר עליך וכמה את סובלת? כתבת שאת גם חוששת שהם יחשבו שאת מגזימה. אני חושבת שזה יכול להיות משהו שגורם המון חשש בלספר משהו למישהו, כי אם אנחנו כבר מספרים אנחנו רוצים שיתיייחסו ברצינות למה שספרנו, ויבינו את הכאב שלנו. אבל נראה לי שלמרות החשש, שווה לך לנסות לספר להם, להסביר להם כמה קשה לך וכמה מצוקה וסבל זה גורם לך. ומי יודע, אולי הם דווקא יצליחו להבין? ואם הם ישאלו אותך מה הם יכולים לעשות, את תוכלי להגיד להם שקודם כל רצית לשתף אותם במה שעובר עליך, כדי שהם ידעו ויוכלו לתמוך בך, ושאת לא תהיי עם זה לבד. שחוץ מזה, תוכלי לדבר איתם על פנייה לעזרה, לטיפול, שיזור לך להתגבר על זה. מה דעתך?
 
תגובה ../images/Emo215.gif

תמיד שאני הולכת ואומרת להורים שלי מה מפריע לי אז הם מנסים למצוא פיתרון שלא כל כך עוזר ושאני לא מרוצה ממנו ואז הכל נשכח... רק אם מישהו מוסמך כמו יועצת או מורה יגיד להורים שלי משהו אז באמת יקרה משהו... ב- 29 לינואר יש לי בגרות במתמטיקה ואני ממש בלחץ רק מלחשוב על הבגרות... בטח בבגרות אני ישתגע מהלחץ! אווף מה אני יעשה? אני חייבת לקבל ציון גבוהה כדי לעבור שנה הבאה ל 4 יחידות ובכלל זה נשמע ממש מפחיד...
בחודש הבאה יש לי אבחון דידקטי (או משהו כזה) לתוספת זמן... את חושבת שזה יעזור לי להפחית את החרדה של המבחנים? אפשר באבחון כזה לדעת אם יש חרדת מבחנים או שזה לא קשור בכלל? וחוץ מיזה גם היועצת לא מבינה אותי, היא רוצה ללמד אותי נשימות...חחח כאילו שזה יעזור זה נשמע הדבר הכי פחות מועיל שיש בעולם כי במבחן לא חושבים בכלל על הנשימות אז כאילו למה? ** רציתי להגיד לה שאת ממש עוזרת לי! ואת היחידה שבאמת מבינה...
 
היי ../images/Emo140.gif

כתבת שנראה לך שעדיף שמישהו מוסמך כמו יועצת או מורה יסביר להורים שלך מה עובר עליך. את חושבת שאת יכולה לבקש מהיועצת למשל להזמין את ההורים שלך לשיחה ולהסביר להם כמה קשה לך? בגרות במתמטיקה זה באמת לא כיף גדול, ובטח שזה מלחיץ... אל תדאגי יותר מידי, עוד מעט תעברי את זה ותהיי אחרי זה. אני חושבת שזה ממש מעולה שתעברי אבחון, ויעזרו לך לאתר איפה קשה לך. אני בהחלט חושבת שתוספת זמן יכולה קצת להפחית את החרדה והלחץ. אני לא יודעת אם באבחון דידקטי בודקים אםפ יש חרדת מבחנים, אבל אני חושבת שכדאי שתספרי את זה למי שתעשה לך את האבחון, אולי יהיו לה עצות שיוכלו לעזור... לגבי הנשימות, יש אנשים שזה עוזר להם קצת להרגע. אבל זה ממש נכון מה שאת כותבת, שבמבחן כשאת בשיא הלחץ, את בכלל לא חושבת על הנשימות. בדר"כ כשאנחנו בתוך המצב שגורם לנו חרדה, אנחנו לא כ"כ חושבים איזה נשימות לימדו אותנו לעשות. מה שיכול לעזור עם זה, זה לתרגל נשימות בבית כשאת רגועה. אז, במבחן, את כבר מיומנת בזה, ויכולה לעשות את זה כדי להרגע... יש עוד כל מיני טכניקות להרגע, שאפשר ללמוד בטיפול. לגבי טיפול באזור שבו את גרה: יש אתר של האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ויש שם רשימה של מטפלים לפי אזורים בארץ. תסתכלי באתר, ותראי מי קרוב לך. האתר: www.itacbt.co.il, בצד ימין כתוב אלפון איט"ה, וזה מעביר לרשימת המטפלים.
 
תשובה מאוחרת...

היי, מצטערת שלקח לי כמה ימים לענות. האינטרנט שלי היה מקולקל, ורק היום הגיע טכנאי מבזק לתקן
 
לגבי התגובה..

התשובה שכתבתי לך מופיעה למעלה, איפה שכתוב בנושא "מבחנים". פתאום חשבתי שזה יצא מבולגן, ולא ברור בככלל איפה התגובה, כי היא קפצה למעלה, אז ליתר בטחון, אני כותבת...
 
למעלה