מסניפה נוצת ינשופים
New member
אוזן קושבת......./images/Emo101.gif
היי אני חדשה כאן... אני מקווה שהבעיה שלי נחשבת לנושא הפורום הזה... אז ככה אני אספר לכם על עצמי קצת..... אז אני שרה בת 14<כמעט> מהצפון וההורים שלי גרושים ואבא שלי גר בירושלים ועד לפני כמה ימים חשבתי שאני מתמודדת עם זה בסדר וזה שלא מפריעה לי כי אחרי הכל מאז שאני זוכרת את עצמי אבא שלי אפ´עם לא היה איתנו <איתי שני האחים שלי ואמא שלי> אבל תכף אני אספר לכם מה גילתי... בכל מקרה במשך 3 שנים אני בדכאונות אפסקתי ללכת לבית הספר והתחלתי להרגיש שינאה לכל האנשים מסביבי וביחוד לאבא שלי.. אבל לא ידעתי למה פשוט הרגשתי ככה! הרגשתי שאני בכלל מאבדת את כל הרגשות שלי! וזה רק הכניס אותי ליותר דכאון..... בכל מקרה אחרי שלוש שנים הלכתי לאמא שלי וביקשתי ללכת לדבר על כל זה עם מישהו והיא לקחה אותי לפסיכולוג והתחלנו לדבר וגם אמא שלי הייתה בחדר... עכשיו היא זאת שעשתה את רוב הדיבורים כי אני נורא סגורה...ואני חושבת שזה הפעם הראשונה שעכשיו אני אפילו מספר את זה למישהו...בכל מקרה הגענו לקטע של אבא שלי... ועכשיו לאבא שלי יש חברה כבר הרבה שנים אבל אפ´עם לא חשבתי על מאיפה היא צצה כי היא פשוט צצה! בכל מקרה דיברנו ואז היא ספרה שעוד גרנו באמריקה כאילו כבר שהייתי בת פחות מ3 אבא שלי התחיל לבגוד באמא שלי ופשוט הרגשתי בום בלב כאילו שמשהו נשבר לי וממש רציתי להתחיל לבכות אבל לא בכיתי כי כפי שאמרתי אני נורא סגורה ולא מראה מה אני מרגישה... ושחזרנו הביתה לא ממש חשבתי על זה כי אני משתדלת שלא לחשוב על מה שקורה לי בחיים ופשוט מפניה את זה כאילו כלום לא קרה... אבל פתאום בלילה שכולם כבר ישנו אני התחלתי לבכות ולא ידעתי למה פשוט בכיתי למשך שעה ישבתי ובכיתי ואז אמרתי לעצמי שלבכות זה לא יעזור לי אז אפסקתי... ואז גם בלילה השני התחלתי לבכות ואז פתאום הבנתי שבכיתי בגלל מה שאמא שלי אמרה בגלל שבעצם אבא שלי לא היה איתנו אפ´עם תמיד חשבתי לעצמי שאולי באיזה שלב בחיים שאני לא זוכרת הוא כן היה איתנו...אבל כל זה לא היה נכון... ומאוד נעלבתי מהעניין שהוא אפ´עם לא היה שם והתחלתי לכעוס ולאשים את עצמי אולי יש לי גם חלק בזה... ואז התחלתי לכעוס על עצמי על איך זה שלא הבנתי את זה זה היה מאוד ברור.... בקיצור עכשיו כל הזמן בא לי לבכות ואני רוצה לנתק את הקשר שלי עם אבא שלי... ואני ממש לא יודעת מה לעשות עכשיו אני מרגישה עצב שבחיים שלי לא הרגשתי! אז אתם לא חייבים להחזיר תשובה פשוט הייתי חייבת להוריד את זה ממני ולשתף את זה עם מישהו כי אני מרגישה שאני מתפרקת לאט לאט... שרה! נ.ב סליחה על הכינוי שלי פשוט אני לא מצליחה להחליף תשם.....
היי אני חדשה כאן... אני מקווה שהבעיה שלי נחשבת לנושא הפורום הזה... אז ככה אני אספר לכם על עצמי קצת..... אז אני שרה בת 14<כמעט> מהצפון וההורים שלי גרושים ואבא שלי גר בירושלים ועד לפני כמה ימים חשבתי שאני מתמודדת עם זה בסדר וזה שלא מפריעה לי כי אחרי הכל מאז שאני זוכרת את עצמי אבא שלי אפ´עם לא היה איתנו <איתי שני האחים שלי ואמא שלי> אבל תכף אני אספר לכם מה גילתי... בכל מקרה במשך 3 שנים אני בדכאונות אפסקתי ללכת לבית הספר והתחלתי להרגיש שינאה לכל האנשים מסביבי וביחוד לאבא שלי.. אבל לא ידעתי למה פשוט הרגשתי ככה! הרגשתי שאני בכלל מאבדת את כל הרגשות שלי! וזה רק הכניס אותי ליותר דכאון..... בכל מקרה אחרי שלוש שנים הלכתי לאמא שלי וביקשתי ללכת לדבר על כל זה עם מישהו והיא לקחה אותי לפסיכולוג והתחלנו לדבר וגם אמא שלי הייתה בחדר... עכשיו היא זאת שעשתה את רוב הדיבורים כי אני נורא סגורה...ואני חושבת שזה הפעם הראשונה שעכשיו אני אפילו מספר את זה למישהו...בכל מקרה הגענו לקטע של אבא שלי... ועכשיו לאבא שלי יש חברה כבר הרבה שנים אבל אפ´עם לא חשבתי על מאיפה היא צצה כי היא פשוט צצה! בכל מקרה דיברנו ואז היא ספרה שעוד גרנו באמריקה כאילו כבר שהייתי בת פחות מ3 אבא שלי התחיל לבגוד באמא שלי ופשוט הרגשתי בום בלב כאילו שמשהו נשבר לי וממש רציתי להתחיל לבכות אבל לא בכיתי כי כפי שאמרתי אני נורא סגורה ולא מראה מה אני מרגישה... ושחזרנו הביתה לא ממש חשבתי על זה כי אני משתדלת שלא לחשוב על מה שקורה לי בחיים ופשוט מפניה את זה כאילו כלום לא קרה... אבל פתאום בלילה שכולם כבר ישנו אני התחלתי לבכות ולא ידעתי למה פשוט בכיתי למשך שעה ישבתי ובכיתי ואז אמרתי לעצמי שלבכות זה לא יעזור לי אז אפסקתי... ואז גם בלילה השני התחלתי לבכות ואז פתאום הבנתי שבכיתי בגלל מה שאמא שלי אמרה בגלל שבעצם אבא שלי לא היה איתנו אפ´עם תמיד חשבתי לעצמי שאולי באיזה שלב בחיים שאני לא זוכרת הוא כן היה איתנו...אבל כל זה לא היה נכון... ומאוד נעלבתי מהעניין שהוא אפ´עם לא היה שם והתחלתי לכעוס ולאשים את עצמי אולי יש לי גם חלק בזה... ואז התחלתי לכעוס על עצמי על איך זה שלא הבנתי את זה זה היה מאוד ברור.... בקיצור עכשיו כל הזמן בא לי לבכות ואני רוצה לנתק את הקשר שלי עם אבא שלי... ואני ממש לא יודעת מה לעשות עכשיו אני מרגישה עצב שבחיים שלי לא הרגשתי! אז אתם לא חייבים להחזיר תשובה פשוט הייתי חייבת להוריד את זה ממני ולשתף את זה עם מישהו כי אני מרגישה שאני מתפרקת לאט לאט... שרה! נ.ב סליחה על הכינוי שלי פשוט אני לא מצליחה להחליף תשם.....
