אויש..
הרבה זמן לא כתבתי פה.. שמתי לב שאני מגיעה לכאן, כשאני חשה שאני מציפה את ´שם´. וגם כשעוברות עליי שטויות כמו מה שקור היום. אתמול היה לי יום שימשי כאילו חצי ניפלא. התארחתי אצל מישי מהשיקומון, מישי מקסימה..ושיחקנו קלפים ופיטפטנו.. ולפני זה ציירתי ציור, שקדמה לו פגישה עם הפסיכו,. בעצם המשכתי ציור, אך נראה כאילו ציירתי חדש, אף על פי שזה אותו דף. ציירתי אותו בפינת הדף. קראתי לו ´זונה´. התחלתי לתאר אותו, והגעתי למסקבה שזה דןחה מידי לקריאה, מה שכן, ראוי לציין שהיור הוא בחלקו ללא תיכנון, ובחלקו עם טיפונת, וגם בחירת הצבעים היא בכלל ללא תיכנון, אינטואיטיבית לחלוטין. .. והיום קמתי בבוקר, אחרי איכסה של לילה. והתחיל כאב ראש רצחני. בלעתי כדור, והיקאתי אותו ואת הנשמה, והיה לי כאב ראש תופתי. ישנתי קצת. עדין חשה מאוד לא טוב. מאוד. אפ פעם לא הייתי מקיאה ככה. זה היה לי מאוד נדיר. עדין הגוף, חלקים שלו, מכאיבים לי מאוד. ואתמול בפגישה פיתאום התחלתי לראות פנים. פנים מוכרות. ופיתאום אני מתחילה להבדיל בין זיכרונות שלי ושאני ממציאה. זה לא נעים. עדין אני אומרת שהכל יכול להיות קישקוש בלבוש. אך היה גם קטע שבריכוז, הרגשתי שהידיים שלי חצוייות. כאילו חתכו לי את האצבעות. מוזר. הפסיכו אמרה לי לפתוח את היד, וליישר ולהסתכל עליה. זה היה ממש מוזר. .. איכסה לי קצת. עדין בחילות. טוב אסיים לקשקש. יום טוב לכל מי שניכנס לכאן. נשר.
הרבה זמן לא כתבתי פה.. שמתי לב שאני מגיעה לכאן, כשאני חשה שאני מציפה את ´שם´. וגם כשעוברות עליי שטויות כמו מה שקור היום. אתמול היה לי יום שימשי כאילו חצי ניפלא. התארחתי אצל מישי מהשיקומון, מישי מקסימה..ושיחקנו קלפים ופיטפטנו.. ולפני זה ציירתי ציור, שקדמה לו פגישה עם הפסיכו,. בעצם המשכתי ציור, אך נראה כאילו ציירתי חדש, אף על פי שזה אותו דף. ציירתי אותו בפינת הדף. קראתי לו ´זונה´. התחלתי לתאר אותו, והגעתי למסקבה שזה דןחה מידי לקריאה, מה שכן, ראוי לציין שהיור הוא בחלקו ללא תיכנון, ובחלקו עם טיפונת, וגם בחירת הצבעים היא בכלל ללא תיכנון, אינטואיטיבית לחלוטין. .. והיום קמתי בבוקר, אחרי איכסה של לילה. והתחיל כאב ראש רצחני. בלעתי כדור, והיקאתי אותו ואת הנשמה, והיה לי כאב ראש תופתי. ישנתי קצת. עדין חשה מאוד לא טוב. מאוד. אפ פעם לא הייתי מקיאה ככה. זה היה לי מאוד נדיר. עדין הגוף, חלקים שלו, מכאיבים לי מאוד. ואתמול בפגישה פיתאום התחלתי לראות פנים. פנים מוכרות. ופיתאום אני מתחילה להבדיל בין זיכרונות שלי ושאני ממציאה. זה לא נעים. עדין אני אומרת שהכל יכול להיות קישקוש בלבוש. אך היה גם קטע שבריכוז, הרגשתי שהידיים שלי חצוייות. כאילו חתכו לי את האצבעות. מוזר. הפסיכו אמרה לי לפתוח את היד, וליישר ולהסתכל עליה. זה היה ממש מוזר. .. איכסה לי קצת. עדין בחילות. טוב אסיים לקשקש. יום טוב לכל מי שניכנס לכאן. נשר.