אוי אלוהים אני זקוקה לחיבוקים

[שירה כמים 1959]

אוי אלוהים אני זקוקה לחיבוקים
כולי כולי רעב
כולי כולי צמא
מקצות אצבעות הידיים עד קצות אצבעות הרגליים
אני כולי זקוקה זקוקה
אוי אלוהים חבקו אותי את הכול
את הגו ואת השדיים ואת הסנטר הכפול
חבקו אותי אלוהים אנא חבקו אנא הפיסו את דעתי המזדקנת

 

[שירה כמים 1959]

אלוהים יקירים, שלומות ושלומים.
בדרכי אל סגירת האישונים ואל הפקרת הגוף בידיכם,
וגם הנפש,
אני מבקשת:
עשו לי שבת בשינה,
עשו לי שלא אירא רע
כי אתם עימדי בשנתי
לשומרני מרעות הלילה
מחשיכוח השחור,
נכון?

ואומר:
אמן.

 

[שירה כמים 1959]

והנה הירח אומרת
הנה הירח מדברת ומדברת
הגשם יורדת
הגשם יורדת
אלוהים נושמת
אלוהים שומרת
חושבת אתם בתחתונים שלי
חושבת אתם אחיות מדברות ואמת מזברות ואמת מדברות
חושבת אתם שומרת את הגשם אתם אוהבת
את הגשם אתם מזמרת
איך כל הגשם והחרה והעורות והתרנגולות
הצלויות והגרוסות אלוהים אדירות איך כל מה שמצחין הינו
דשן
דשן להצמחת שירים.

 

[שירה כמים 1959]

יצור אומלל מחפש לו בית
אבל עכשיו לא נחשוב על זה
עכשיו לא נעמיק בזה
אל תוך האדמה
חפרפרות עושות דרכן
וטעות רבה טועה הכלב העקשן
אשר חופר בחוטמו, נברן שכמותו,
אהוב שכמותו, יצור אומלל מחפש לו בית,
ואתה כבר מצאת, אז תרפה ממנו, יש לך אותי ואת
כפות ידיי המלטפות ואת אצבעותיי המטפלות ומעניקות
יש לך יש לך אז מה אכפת לך שיצור אומלל קטן מחפש לו בית
והרי לך כבר יש

 

[שירה כמים 1959]

ואז אולי החליט שאני מבזבזת את זמנו
האיש הזה הטוב, איש טוב באמת
הלוואי שהיית סבא שלי, דוקטור לייב,
אולי היית קצת סבא שלי
אם הייתי נמרצת ואם היה מזלי אחר
ואז הוא החליט אולי שאני מבזבזת את זמנו
ושיש אנשים שיותר במצוקה ויש סדר עדיפויות
והוא נורא נורא רצה להיות בסדר האיש המתוק הזה
כשהוא הילך בין גורי האדם המייללים
ופיזר פתותים של גשם.