אוי, אני כל כך עייפה!

אוי, אני כל כך עייפה! ../images/Emo1.gif../images/Emo96.gif

המטפלת בחופש השבוע והעולם התהפך.
אני שחזרתי לעבודה רק לפני חודש וחצי לא העזתי להעלות את המילה "חופש" על דל שפתי ליד הבוס, וכך יצא שיריב נשאר עם שני הילדים לגמרי לבדו לשבוע שלם (טוב, לא לגמרי לבדו - אמא שלי קצת עוזרת וגם אמא שלו, ואני משתדלת לחזור מוקדם מהעבודה, אבל בכל זאת...). אתמול (להזכירכם, היום השני) הוא כבר הודיע לי שהוא מוכן לשלם למטפלת פי שלוש, רק שתחזור לעבודה ולא תיקח יותר חופש לעולם . בקיצור, לא קל לו. הוא קם מאוד מוקדם בבוקר (באופן מפתיע, עומר לא שינה את דפוסי השינה שלו לרגל המאורע ועדיין משכים מוקדם מוקדם), מבלה את כל היום בהפעלה וטיפול בילדים, ואחרי ההשכבה עוד צריך ללמוד, יען כי תקופת המבחנים קרבה ובאה. וחוץ מזה, צריך גם כמובן להשלים את החסרים שמשאירה אחריה החופשה הזאת - לרחוץ בקבוקים, לבשל, לכבס... נדמה לי שלא נכנסתי למטבח להכין יותר מסנפרוסט מאז שהם נולדו. אתמול פתאום הייתי צריכה לטגן קציצות ב-22:00 בלילה.
ואח"כ לרחוץ את כל הכלים מהבישולים... ובבוקר, לפני שאני יוצאת לעבודה הדבר שהכי כיף לעשות הוא לקלף ולרסק את הפירות לארוחת העשר שלהם.
בקיצור, אין רגע דל. אנחנו הולכים לישון מאוחר ועייפים מאוד. עוד 5 ימים למנאייק
ולחדשות הטובות - יובל מתיישב בעצמו! סוף סוף אפשר להושיב אותו ברצינות למשחק. וזה נותן לו כ"כ הרבה עצמאות! כיף לראות.
אתמול הוא גם הצליח בפעם הראשונה להיעמד על הברכיים בעצמו. תחילתה של תקופה חדשה
 
אז דבר ראשון ../images/Emo49.gif../images/Emo49.gif../images/Emo49.gif

לרגל הישיבה העצמאית של יובל. והאמת
אני לא מקנאה ביריב. אני הייתי עם שגיא בבית שלשום, והיה לי כ"כ קשה, עד שאמרתי שאני חייבת לומר להם בגן, שזה ממש לא בסדר לקחת לעצמם חופש
. זה נהיה לא פשוט לשמש: 1. צוות בידור על בטריות של דוראסל עם חיבור לחשמל וגיבוי של גנרטור. 2. צחי בוקששתר המכין ארוחות פלא ב-3 דקות. 3. מנקה שלא נח לרגע (אפילו הקירבי כבר לא עומד בעומס). 4. אמא/אבא מפנק/ת ומנחמ/ת כשהם מקבלים מכה, עיפים, תשושים וכו´. 5. מו"ג (מורה-גננת) המלמד/ת: להכניס את החלקים למקום הנכון בפאזל, להוציא ולכניס כדורים לקופסא, לפתוח ולסגור ארונות וכד´. כן, אני מבינה את הרצון שלו לשלם למטפלת פי 30 רק שלא תלך... מיסרי לו שאני מגישה את שמו לוועדת הדלקת המשואה ביום העצמאות הקרוב
.
 
אני תמיד אומרת לעצי, שאם גרמתי

לאדם אחד לצחוק-פעם אחת ביום, הרווחתי את שלי.
ות ו
ים לאות הזדהות.
 
מזל טוב ליובל (../images/Emo61.gif כבר קניתם)

מבינה את הקושי של יריב... אני לקחתי 4 "ימי חופש" מאלה כי ערן היה בבית 4 ימים (שישי עד שני שעבר). פשוט נתתי לו לעשות כמעט הכל (אני הכנתי את האוכל) - את האמת? אני מאוד שמחה ש"נפלו" עלינו ארבעת הימים האלה... אני כל הזמן מקטרת כמה זה קשה להיות איתה ימים שלמים רצופים, ולא היה נראה לי שהוא מבין. עכשיו הוא מבין... גם אני מוצאת את עצמי פתאום בעשר בלילה עם ערמות של כלים בכיור, כביסה וכל הצעצועים שמפוזרים בסלון...... את הצעצועים אני אפילו לא טורחת להרים כי אני יודעת שלמחרת בבוקר הסלון שוב יראה כמו גן ילדים.
 
הצעצועים זאת שריטה מיוחדת שלי

אני מסדרת אותם כמה פעמים ביום. הבית כ"כ הפוך, וסידור הצעצועים נותן לי הרגשה טובה. חוץ מזה,הם כ"כ נהנים להפוך את הארגזים ולהעיף את כל הצעצועים המסודרים על הרצפה...
 

ligo

New member
מיכל- קבלו את הערצתי- שניכם

יכולה רק לנחם ולומר שככל שהם גדלים ונעשים מעט עצמאים זה יהיה לכם יותר קל (או שאני טועה?...) ונשיקות ליובלי החמוד שיושב לבד!
 

חן123

New member
אוי מיכל...

נשמע קשה בטירוף. היו ימים שנמרוד בילה עם אור חצי יום ואח"כ אמר כמה זה מעייף, והייתי עונה לו בשמחה שהוא בילה איתו בקושי חצי יום, ואני מבלה ככה יום אחרי יום אחרי יום... טוב, היום יום שלישי, אז עוד יומיים וחצי (לסופ"ש). אין לי נחמה, והצעות (חוץ מלתגבר את יריב בסבא וסבתא ככול האפשר, אבל מקווה שיעבור בקלות. בקשר ליובל מזל טוב! אין ספק שהילד נתן קפיצה רצינית בהתפתחות בתקופה באחרונה! אגב, לגבי התמונה, אמנם לא הצלחתי לשלוח לך, אבל נמרוד אמר לי שמאחר והתמונה שבפורום היא הקובתץ היחיד (זה צילום ממצלמת וידאו, ואין צילום באיכות טובה יותר) את יכולה להוריד את זה משם חן
 
קראתי והתעייפתי....../images/Emo122.gif

אין מה לומר, כל הכבוד ליריב. מאיפה יש לקטנים האלה כל כך הרבה אנרגיה עם כל כך מעט שעות שינה. אני טוענת שזיו לא ישן אלא עושה מדיטציה, אחרת מאיפה הוא אוגר מרץ לכל כך הרבה שעות ערות מרבע שעת נימנום (במקרה הטוב). נראה שליובל ועומר יש את אותו הפטנט! תחזיקו מעמד! מזל טוב ליובל, החיים באמת מעניינים יותר ממצב ישיבה, איזה יופי!
 
מזל טוב ליובל

ו
להורים המותשים... או-טו-טו השבוע נגמר והמטפלת תחזור, ויחד איתה השגרה המבורכת. אני פשוט מעריצה אתכם, לא יודעת מה הייתי עושה אם היו לי תאומים.
 
סוכריונת, היית מסתדרת.

כולם מסתדרים בסוף. אמנם שקלנו להשאיר אחד בביה"ח על מנת להקל על העומס, אבל לא יכולנו לבחור ביניהם ובסוף לקחנו את שניהם הביתה
אני תמיד אומרת שאני לא יודעת אחרת. אין לי ילד נוסף יחידאי לצורך ההשוואה. קיבלתי תאומים בהגרלה ועם זה אנחנו מסתדרים ומאושרים עם כל אחד מהם עד הגג
 
מזל טוב ליובל על ההתישבות

אין כמו התקדמות של הילד הפרטי שלנו כדי לעשות לנו טוב על הלב! אני כל כך מבינה את העייפות שלך ואצלינו זה לא מתקרב לעומס שלכם. אצלינו יש רק ילדה אחת. היא יונקת אז אין בקבוקים. היא אוכלת כל כך מעט מוצקים אז עוד אין טעם להראות כישורים במטבח. היא עוד לא זוחלת אז הבלגן מרוכז במקום אחד. מצד שני - עד היום לא הצלחתי לקחת ממש חופש לעצמי. כל עוד הקליטה בבית התינוקות לא מצליחה עד הסוף אני צריכה להיות מוכנה להזנקה כשהגברת פורצת בצרחות ורוצה רק אמא וציצי. עם ליאור השארתי את שיר עד היום לשעה מקסימום כי הוא נתקל באותן בעיות בדיוק כך שאני מרגישה קצת מותשת נפשית ורוצה ח-ו-פ-ש!!! מקווה שהימים הבאים יעברו במהירות ובשבוע הבא תוכלו "לנוח" חנה
 
מיכל ../images/Emo24.gif רוצים שוב לבוא אלינו?

זה העביר את הזמן מצוין!!! ואין איזו סבתא/דודה/מישהי שיכולה להציל את יריב לכמה שעות? עמרי אחרי כל שבת שהוא אחראי על הדר (עם עזרה שלי בדר"כ) אומר שהוא מעריץ אותי ושהוא לא היה יכול לעשות את זה יום יום (האמת גם אני בגלל זה חזרתי לעבוד....). וכל הכבוד ליובל על ההתיישבות רק אל תשכחי שאחריה מגיעים העמידה והטיפוס שהם מתישים עד מאד.....
 
הנסיעה חזרה היתה כ"כ קשה

שאנחנו נחשוב פעמיים מעכשיו לפני כל נסיעה ארוכה. עמידה... אוף, שוב לעבור את כל הנפילות האלה
כל כך שמחתי כשעומר גמר עם זה (זה לא שהוא אף פעם לא נופל, אבל באמת לעיתים רחוקות ולא כל חמש דקות), ועכשיו לעבור את הכל עם יובל... אני מרחמת עליו כבר מעכשיו.
 
למעלה