תחזיקי מעמד מגי../images/Emo70.gif - התקופה הזו
לא קלה - אבל כשהיא תעבור את חושבת שתשני
לא ולא
אני לא ישנתי כשילדי היו קטנים - זה חולה, זה בוכה, זה רעב, שניהם חולים... וכשהם הגיעו לגיל העשרה (הגדולה חודש הבא בת 15 והקטן בן 10.5) - חשבתי שעכשיו אני אשן....
לא דובים ולא יער
הגברת יוצאת עד השעות הקטנות של הבוקר, ומכיוון שאני לא מרשה לה ללכת אפילו צעד אחד לבד אחרי השעה 8 בערב, אני מסיעה אותה לכל מקום שהיא צריכה להגיע - ואם אין מי שיחזיר אותה בערב (בדר"כ אין - כי כולם יודעים שאני אקום ואחזיר) - היא מתקשרת אלי - זה יכול להיות 2, 3 או 4 בבוקר... ואני קמה חצי מעולפת - או בעלי - ונוסעים להביא אותה. האדון הקטן שלי רוצה לצאת עם החברים שלו לקניון... אני גם ככה בהיסטריה מהמצב (אבל חלילה לא מראה להם) - אנחנו מסיעים אותו - כדי שלא יצטרך לעמוד בכניסה לקניון... ואח"כ גם צריך להחזיר אותו.... וכשיש טורניר טניס - צריך להסיע אותו לכל מיני מקומות בארץ... כי אני מעיפה לנהוג - לא סומכת על נהגים אחרים... בקיצור - אני חושבת שכל הטרטורים האלה הם יותר בגלל שאני שרוטה בראש - אני דואגת להם נורא כל הזמן
שלא נדבר על זמנים שיש להם מבחנים או הרבה שעורים - אז אני לא הולכת לישון עד שהם מסיימים ללמוד (לאות הזדהות או בגלל שהם צריכים עזרה)... שלשום ישבתי עם הבת שלי עד 3:30 בבוקר.... אז את מבינה - היום את ישנה אפילו יותר ממני
|! המון בריאות לקטנטונה
- ואל תדאגי - זה לא הולך להיות יותר קל עם השנים