"אוי, הייתה לנו פעם אחת כזו!"

[ערבהאיןקץ]

"אוי, הייתה לנו פעם אחת כזו!"

ככה אמר לי הגנן בגן החדש של קטינא, בשיחת ההכרות הטלפונים שהיתה לנו כרגע. הוא התכוון - ילדה של שתי לסביות. לא הבנתי בדיוק מה ההתייחסות שלו ל"אחת כזו". מחר אנחנו נפגשים... לפתוח את הנושא? לחכות שהוא יעלה את זה שוב? איך ניתן לאמוד את היחס האמיתי שלו ?

 

[Freeda]

עיזבי

אז הוא לא מומחה לטאקט ולא גאון ברגישויות של הקהילה שלנו אבל נדמה לי שכוונתו היתה טובה וניסה לאמר "לא חדש עבורי" זה כמו פצמ"ר מעזה - תהיה יציאה נוספת - תפעילי ארטילריה. חיבוקים

יערה

 

[אבא גאה]

אני כן הייתי מנסה להבין

מה גורם לו לבחור בשפה זו... "היתה לנו פעם אחת כזאת" כשמדברים על ילדה אתיופית למשל, עושה לי צמרמורת בגב.... נסי לדובב אותו ושהוא יספר לך על הילדה ההיא שהיתה להם פעם, אלו סוגי בעיות זה העלה, האם הם עשו מאמצים מיוחדים (ספרים, יום משפחה וכו') בכדי להתאים את הסביבה לילדה וכו'...

 

[She Dolphin]

היי!! זה בדיוק מה שאמרה

המנהלת של הגן של תומר כשאמרתי לה שתומר לא נימול!

טוב, ליתר דיוק, אם אני לא טועה היא לא אמרה "אוי" אלא יותר משהו כמו "אהה.." (כשהכוונה כמו שהבנתי אותה אז והיום הייתה שהיא פשוט לא מתרגשת מהעניין) יכול להיות שהיא גם אמרה "ילד כזה" ולא "אחד כזה", אני באמת כבר לא זוכרת. ומכיוון שהמצב במקרה שלכן יותר מורכב מעורלה כן או לא - אם הייתי במקומך, בלי "להתנפל"

עליו הייתי מעירה כדרך אגב משהו על האמירה הזאת - שזאת התבטאות בסגנון לא נעים במיוחד, ושלא היית מעוניינת שיגידו על בתך (או על כל ילד אחר, בכל נושא של שונות כלשהי) "אחת/ד כזו/ה", ובטח לא בלווית המילה "אוי". כמו שאני מכירה אותך, משיחה טיפה יותר ממושכת איתו, בטח תבחיני מיד אם מדובר ב"כשל לשוני" או בתפיסת עולם.

 

[ערבהאיןקץ]

כשל לשוני בלבד !

היום הראשון בגן היה נפלא, והנה אנקדוטה מצחיקה: בכניסה ישבה אמא אחראית על הרישום, ותיכף זיהתה אותנו וסיפרה את הסיפור הבא לכל הקהל: "באמצע שנה שעברה בא אבא אחד לראות את הגן ואשה לצידו. שאלתי אותו אם המדובר בילד שלהם, והוא ענה: יש שני ילדים, אחד שלי ושל אישי, ואחת שלה ושל אישתה. אז סיפרתי לו שהמנהלת שלנו לסבית, והוא קרא לאשה וסיפר לה. האשה אמרה: המנהלת לסבית? אישתי תתעלף!" נו.. שני האנשים היינו כמובן אני ואבאגאה !

והכל כמובן ברוח טובה והמון צחוקים.

 

[טוסברהינדא]

ואצלנו היום בגן

המתוקיק נשאר באותו גן, והקשוח עלה לגן חדש, שנמצא בעצם בגן של המתוקיק אלא שבחדר נפרד. פרח הצטרפה למתוקיק בחדר שלו, ואני הצטרפתי לקשוח בשלו. אלא שהקשוח לא מוכן לוותר על פרח (אפשר להאשים אותו?) ותבע את שלו בקריאות שוברות-לב. לפיכך עמסתי אותו על גבי, וחציתי את המסדרון אל עבר הגן של הבוגרים. קיבלה את פני הגננת של המתוקיק (שנה שניה שלה איתו) בשאלה הבאה: "לא התבלבלת בילד?" ונפלה אבן על הלב. על אף שהיא 'מקבלת' את זוגיותנו באופן מילולי, ובודאי אינה מסתייגת, אני חושבת שאינה מפנימה באמת את היותנו זוג זהה לזוג הטרואי. איני יודעת להגדיר בדיוק על שום מה אני חשה כך, אך כך הם פני הדברים. ועכשיו שאמרה זאת בקשר לי ולמתוקיק.... אבל אז התעשתתי. הגעתי לגן של הבוגרים עם ילד שלא שייך אליו. סביר להניח שלכך התכוונה כששאלה אם לא התבבלתי, ואת החרדות באמת לא חייבים להעיר הכל פעם מחדש.

 

[ערבהאיןקץ]

את באמת התבלבלת בילד ../images/Emo24.gif

עליכן אני תמיד אומרת שכל אחת מכן ילדה את הבן הביולוגי של השניה

 

[טוסברהינדא]

הסתבכת, מותק!../images/Emo150.gif

כי עד היום נטוש ביני לבין פרח ויכוח קשה ומר: אני טוענת שהשניים הם פרי בטני, והיא (הא! כמה מגוחך!) טוענת שהם פרי ביטנה.

 

[ערבהאיןקץ]

אכן (שוב) נכשלתי בלשוני הארוכה...

ו... כמעט אני מתפתה להציע רעיון פשרה....