אוי, הריח...
כתוצאה מהודעות רבות שראיתי כאן הבנתי עד מהרה שבכדי לשרוד בעולם המודרני של לוחמה אלקטרונית, אוטוסטרדת המידע ופיצות קרות שאנחנו חיים בו היום, אני חייב לכתוב על נושא מסויים ולהאשים אותו בכל דבר שגוי או כואב בעולמנו. נכון, אימפולסיבית רציתי שהנושא הזה יהיה נשים - אבל זה ממש לא נכון. טוב, אז דבר אחד שממש מפריע לי, הוא הדבר שמעקב את העולם, מקשה על כולם, לאט לאט נוגס בחירותנו, חונק את האנושות כולה באכזריות שאינה נראית לעין - טקט. הרעיון יפה, אני מסכים. אבל אי אפשר ככה. זה פוגע באנשים, זה מונע התייעלות ושיפור. דוגמה אחת שממש מטרידה אותי היא הסיטואציה בה אני נכנס לבית (או רכב) של מכר ומגלה ריח נוראי, סרחון בלתי נסבל, שמשום מה אותו המכר פשוט אינו מבחין בו ומתנהג באדישות מוחלטת למצב. אני כמובן, מפחד להעיר לו על זה מכוון שזה לא פוליטקלי קורקט אבל זה גורם לי לחשוב - אולי גם לי יש בבית סרחון כזה?! אלוהים ישמור, עולמי חרב. הרי אותם מכרים עם בית מסריח אינם מודעים לזה, אז אולי גם אני לא שם לב. זאת מחשבה מפחידה. הטקט הזה מונע מבעדם לחקור את העיניין ולטפל בו. דוגמה נוספת הינה המורה להיסטוריה שבאמצע השיעור גוש של נזלת יבשה נדבק לו לקצה האף - שום תלמיד לא מוכן לספר לו על זה ולכן הוא נשאר בדיחה במשך כל היום. ולכן, אני פותח היום את התנועה לעלבונות כנים! מי איתי?
כתוצאה מהודעות רבות שראיתי כאן הבנתי עד מהרה שבכדי לשרוד בעולם המודרני של לוחמה אלקטרונית, אוטוסטרדת המידע ופיצות קרות שאנחנו חיים בו היום, אני חייב לכתוב על נושא מסויים ולהאשים אותו בכל דבר שגוי או כואב בעולמנו. נכון, אימפולסיבית רציתי שהנושא הזה יהיה נשים - אבל זה ממש לא נכון. טוב, אז דבר אחד שממש מפריע לי, הוא הדבר שמעקב את העולם, מקשה על כולם, לאט לאט נוגס בחירותנו, חונק את האנושות כולה באכזריות שאינה נראית לעין - טקט. הרעיון יפה, אני מסכים. אבל אי אפשר ככה. זה פוגע באנשים, זה מונע התייעלות ושיפור. דוגמה אחת שממש מטרידה אותי היא הסיטואציה בה אני נכנס לבית (או רכב) של מכר ומגלה ריח נוראי, סרחון בלתי נסבל, שמשום מה אותו המכר פשוט אינו מבחין בו ומתנהג באדישות מוחלטת למצב. אני כמובן, מפחד להעיר לו על זה מכוון שזה לא פוליטקלי קורקט אבל זה גורם לי לחשוב - אולי גם לי יש בבית סרחון כזה?! אלוהים ישמור, עולמי חרב. הרי אותם מכרים עם בית מסריח אינם מודעים לזה, אז אולי גם אני לא שם לב. זאת מחשבה מפחידה. הטקט הזה מונע מבעדם לחקור את העיניין ולטפל בו. דוגמה נוספת הינה המורה להיסטוריה שבאמצע השיעור גוש של נזלת יבשה נדבק לו לקצה האף - שום תלמיד לא מוכן לספר לו על זה ולכן הוא נשאר בדיחה במשך כל היום. ולכן, אני פותח היום את התנועה לעלבונות כנים! מי איתי?