למרות העצבות
הפרק לדעתי היה פרק טוב, אהבתי את המחווה לקוסם מערץ עוץ, רק חבל שהכלב מהעונה הקודמת לא היה פרק, הוא היה יכול להיות "טוטו" מצויין. בין המחוות ניתן למצוא: - לעוזר של המכשף קוראים, מר גייל. השם זהה לשם משפחתה של דוריתי, דוריתי גייל. - דרך הלבנים הצהובות היא כמובן, גשר שער הגרגוייל המוזהב. - המכשף הוא הקוסם. הטירה של המכשף היא עיר האיזמרגד, שכל תושביה חיים רק בה ולא יוצאים מחוצה לה. הרופא אליל (Witch Doctor) הוא כמובן המכשפה הרעה. - בסוף הפרק קויין המכשף אומר לרמברנט כי הוא מלא לב, משבח את ארטורו באומץ שלו וקויין שלנו מודה לו על כך שהוא הציל את המוח שלו מהרופא אליל, ווייד היא כמובן דורותי שרוצה רק לחזור הביתה. - ועל נא נשכח את הצייד ראשים הננס המקביל לננסים מארץ עוץ. אבל בפרט למחווה הנחמדה, הפרק כן סיפק לנו עוד פרטים על הדמויות. כך לדוגמא למדנו שלארטורו יש בן וכי הוא יודע צרפתית וראינו גם כי רמברנט איננו רק "בכיין" יותר (כפי שהוא היה בעונה הקודמת), בעונה הזו (ובבאות אחריה) הוא כבר יודע לדאוג לעצמו ולהילחם (אני מניח שהשינוי נבע מהחוויה שלו בעולם ההגרלה, בפרק האחרון של עונה שעברה). הדבר שהכי הציק לי בפרק הזה היה נושא הכסף. הרי בעולם ההגרלה גם וויד וגם רמברנט לקחו הרבה כסף ומישום מה הם לא לקחו אותו איתם (לפחות לא 220 דולר - החשבון של הרופא). אבל יש להם מספיק כסף לחדר בבית מלון וכדי לקנות בגדים חדשים. אבל הקטע הכי אהוב עליי בפרק הוא הדברים שאומר ארטורו לפני שכולם בורחים מהרופא: "Given the fraudulent nature of this man's claims, I suggest a response that harkens back to our childhoods: run. Run like hell"