מנין לך? הרי החקלאות האורגנית לא זקוקה למדענים...
אי אפשר לדעת בלי לבדוק, כלומר בלי מדע. אם מה שתכתב לא מבוסס מדעית הוא לא יותר מחרטוט ומשאלת לב, ואם הוא נבדק מדעית הרי שיש צורך במדענים. אינך יכול לאחוז בחבל משני קצותיו... אתה אפילו לא שם לב שאתה סותר את עצמך.
גם הפעם כתבת דברים לא מדויקים עד בלתי נכונים לחלוטין.
בפועל הרשימה לא כ"כ מוגבלת:
רשימת תכשירים לחקלאות אורגנית המורשים לשימוש בישראל
https://www.moag.gov.il/services/maagarey_meyda/Pages/tachshirim_organim.aspx
מביאה דברים בשם אומרם:
ד"ר חגית אולנובסקי, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מעמידה בסימן שאלה את איכותו של התקן הישראלי לחקלאות אורגנית, וטוענת כי ההבדל בינו לתקן החקלאות הקונבנציונלית קטן משחשבנו.
"התפיסה כי התוצרת האורגנית אינה מרוססת בחומרי הדברה היא טעות נפוצה בציבור; על-פי החוק והתקנות בישראל, ובהתאמה רבה לתקן האורגני באירופה,
ישנם לא פחות מ-185 תכשירים שונים המותרים לשימוש בחקלאות האורגנית. התכשירים האלו מיועדים לדישון הצמחים (הזנה ומצע), למלחמה במזיקים (פטריות, חרקים, נמלים, חלזונות ואקריות), לחיטוי וניקוי הפרי/ירק (לפני ולאחר הקטיף), ולקטילת עשבים שוטים. הצרכנים שמודעים לכך מניחים כי תכשירים אלה מסוכנים פחות לבריאות הציבור או לסביבה, ושהפיקוח עליהם מספק ולפיכך מובטח יתרון בריאותי למי שמקפיד על צריכת תוצרת אורגנית מפוקחת. אולם סקירת התכשירים המותרים לשימוש מעלה שאלות רבות לגבי יתרונם היחסי, אם בכלל, אל מול החלופה ה”קונבנציונלית”. [...]
סקירה של רשימת החומרים המותרים לשימוש בחקלאות האורגנית מעלה מספר חששות. לדוגמה, מלח נחושת משמש כחומר הזנה ומצע, נחושת גופרתית ונחושת הידרוקסיד משמשות כחומר קוטל פטריות וחיידקים ביותר מ-10 תכשירים מורשים.
מחקרים שונים מעלים כי צמחים רבים נוטים לצבור מתכות בחלקי הצמח השונים ובכלל זה בחלקים הנאכלים של הצמח. [...]
בבואנו להעריך את רמת הסיכון מכל חומר ותכשיר, אנחנו צריכים לדעת מהי רמת השאריות של כל חומר בתוצרת המשווקת (כאמור לעיל,
איננו יודעים זאת כיוון שהדבר כמעט לא נבדק), וכן את רמת הסיכון הבריאותי הנשקף מהשאריות הללו. אולם בסקירה של הספרות המדעית והרפואית מצאתי כי רוב המחקרים חיפשו (ומצאו) שאריות של חומרי הדברה קונבנציונליים אולם
לא חיפשו שאריות חומרי הדברה טבעיים (המותרים בחקלאות האורגנית); ייתכן שהסיבה לכך ש”חיפשו מתחת לפנס” היא ש
מימון רוב המחקרים האלה הגיע, במישרין או בעקיפין, מגורמים בעלי אינטרס לקידום החקלאות האורגנית. [...]
מידת מסוכנותם של החומרים הטבעיים לא נחקרה מספיק, בעיקר בהשוואה למחקרים הרבים על אודות רמת מסוכנותם של החומרים הקונבנציונליים (ה”כימיים”). חלק מהתכשירים הסינתטיים מסונתזים כך שיתפרקו מהר יחסית לחומרים שאינם מזיקים. כאמור לעיל, חלק מהתכשירים הטבעיים הם תמציות צמחים אשר הרכבן עשוי להשתנות ממיצוי למיצוי, ואיננו יודעים בעבור כל מרכיב בתמצית כמה זמן אורך הפירוק שלו.
לפיכך החלופה האורגנית עלולה להיות מסוכנת יותר, הן מסיבות ביוכימיות הן מסיבות של מחסור במידע על אודות הכמויות בהן נעשה שימוש בפועל ורמת השאריות בתוצרת החקלאית.
https://localeaders.com/2017/05/07/דיון-בחקלאות-אורגנית-מאמר-דיעה-ומאמר-ת/
"רוב הציבור חושב שחקלאות האורגנית פירושה שלא משתמשים כלל בחומרי הדברה, אבל זה לא נכון", אומרת אולנובסקי. "יש תקן ישראלי לחקלאות אורגנית, שכמעט זהה לתקן האירופי, והוא קובע
שורה ארוכה של חומרי הדברה ודישון שמותרים לשימוש. לדעתי,
החומרים האלה מסוכנים לא פחות מחומרי הדברה 'רגילים'. זה משהו שהציבור בהחלט צריך לדעת לפני שהוא משנה את הרגלי הצריכה שלו. בנוסף, עד כמה שאני יודעת – והלוואי שאני טועה, אבל ביקשתי וחיפשתי ולא הצלחתי להשיג מידע אחר –
לא נבדקות שאריות של חומרי הדברה 'מותרים' בתוצרת אורגנית. לכן, אין לנו ממצאים מספיק טובים ואמינים לגבי ההשפעה הבריאותית של החומרים החקלאיים האלה על הבריאות שלנו".
http://www.zavit.org.il/אורגני-לכולם/
"חומרים אחרים שבהם משתמשים בחקלאות האורגנית, למשל לצורך הגנה על הצומח, אינם אורגניים כלל – למשל
גופרית, או תרכובות נחושת שרעילות מאוד לדגים. במקרים אחרים המקור אכן אורגני, אך החומרים לא פחות מסוכנים – למשל מיצויי צמחים פירטרינים הדומים לפירטרינים הסינתטיים. לעתים, בגלל יעילותם הפחותה של הדשנים האלה, החקלאים האורגניים משתמשים בכמויות גדולות יותר שלהם, וכך עלולים אף להגדיל את הנזק הסביבתי."
https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/doubt/חקלאות-אורגנית-–-האם-זה-באמת-עדיף
וכמובן, אם לא היה ברור, ד"ר אלונובסקי היא, נו, איך קוראים לזה מדענית! (אלה שאמרת שלא צריך בכלל בחקלאות האורגנית).
http://www.mimshak.org.il/colleague/דר-חגית-אולנובסקי/
אם כן, מה למדנו?
א. "יש רשימה מאוד מוגבלת"
ב. "אף אחד מהחומרים האלה לא נשאר בצמח"
ג. "אין שום שאריות חומרי הדברה בתוצרת אורגנית"
ד. "חקלאות אורגנית לא זקוקה למדענים בכלל"
אם אתה רוצה לגדל בעצמך ערוגת ירק, אתה יכול לעשות מה שבא לך, ואם תיכשל, לא נורא; אבל חקלאי שאשכרה צריך
להתפרנס לא יכול להסתמך רק על המזל הטוב. כן, צריך כל מיני חומרים כדי להילחם בבעיות שהטבע מעמיד בפני מי שמנסה להתפרנס מחקלאות. וכן, זה כולל שימוש בחומרים ובטכנולוגיות ולכן כולל גם שימוש במדע (כלומר במדענים, כי המדע לא נוצר מעצמו
