אוכל וזכרונות - שאלת סקר

[ליבי3617]

אוכל וזכרונות - שאלת סקר

היום בפייסבוק העליתי תמונה של הרכש החדש. מה שחיפשתי הרבה מאד זמן בחורף שעבר ולא מצאתי - קרמבו בננה

ויחד עם זה ציינתי שטעם שוקו בננה המפורסם יוצר אצלי הרגשת חמימות של ילדות.

אז אלו זכרונות מעוררים בכם מאכלים מסויימים?
שתפו.
גם אלה שלפני ניתוח, זה פונה לכולם.

 

[דניאל הפסיכולוג]

טיפ לקרמבו

אם כבר,
אז להוריד את העטיפה, לשים על צלחת קטנה, לחמם במיקרו ל 10 שניות בדיוק (!), להוציא ולאכול עם כפית.

 

[יעל י]

גלידה חמה...

מעין קרמבו בתוך גביע גלידה
השנה ראיתי אצל רמי לוי

לא נוגעת בקרמבו.
בטוח יעבור אבל זה ממש ממש פתח לצרות...

 

[מרים 882]

בגלל שההורים גרים בחו'ל

ואני זוכה לטעום את האוכל של אמא פעמים ספורות בשנה.
כל מאכל שהיא מכינה מציף אותי לגמרי.

 

[גלית 1967 מהעבודה]

אוכל של סבתא שלי-מצד אמא שלי היתה ניצולת

שואה-סלובקית
היתה מכינה אוכל משהו-וכן אצלה היה צריך לגמור הכל מהצלחת...
היתה מכינה נוקדלי ופפריקש וגביניות משהו
אמא שלי מכינה כמעט כמוהה אבל לא יוצא לה בדיוק
שהיתי עכשיו בסלובקיה אצל המשפחה בת הדוד הכינה וזה היה ממש דומה.

 

[מילקי110]

אם מדברים על מאכלים

אז הממולאים של סבתא שלי ז"ל

הייתי מאד קשורה לסבתא שלי ז"ל ואהבתי את המאכלים שלה ובמיוחד את הממולאים , היא הייתה מכינה כרוב , ופלפל ברוטב עגבניות ואוכלים את זה עם לחם כמובן , רצוי חלה מקמח לבן

גם בזמנו עוד לא הייתה את המודעות שיש היום כך נראה לי של לבן ומלא .

ומשהו נוסף טעים שהיא הייתה מכינה : אורז עם צימוקים וקינמון , זה היה יוצא כזה חום ומתוק כזה .

* ודבר אחרון - ( אני אוהבת לחפור ) אני זוכרת שהייתי מכינה איתה בשבתות משה בתיבה .

 

[א ח ת מהחברה]

משורוולת 4 ימים

אז כרגע כל אוכל שבעולם מעלה לי זכרונות של לאכול

 

[ליבי3617]

זיכרון אוכל ואני

אז כמו שאמרתי הקרמבו הזה עשה לי זכרונות.
ארטיק שוקו בננה הוא האהוב עליי וכן כל השילוב הזה. השוקולד האהוב עליי בליאונידס הוא ה EVE = שוקולד ממולא קרם בננה.

מעבר לזה אחרי הצהריים של קיץ מחזיר אותי לימים שבהם התנגנו תקליטים של עופרה חזה ואכלנו גלידת פיסטוק (שזה לא טעם שאני אוהבת היום...)
מה עוד מזכיר לי ילדות?
קרטיב ענבים. זוכרים את זה עם הצורות של דיסני?
קרטיב רמזור - מזכיר לי תמיד את תחילת הקיץ בבית הקודם שלנו בתל אביב.

מרק עגבניות - מזכיר לי ערבי חופש בחו"ל (הרבה פעמים זה מה שהיינו אוכלים שם מנה ראשונה).

והרבה שנים הייתה לי בעיה גדולה עם השירים של שלמה ארצי.
כשהייתי ילדה, ולא אהבתי לאכול - זה מה שזכור לי שהייתי שומעת תוך כדי שאני נאבקת בחוסר הרצון שלי לסיים מהצלחת - כי אמא שלי אוהבת מאד את השירים שלו.
את האהבה הזו ירשה אחותי ועליי היא דילגה. לא הייתי מסוגלת לשמוע את השירים האלה. סוג של אנרגיה שלא התחברתי אליה.
בשנה האחרונה עשיתי תיקון ואפילו הייתי בהופעה שלו בקיסריה בסוף מאי.
אבל עדיין יש שיר אחד שעושה לי בחילה על המקום ואני לא מסוגלת לשמוע אותו. עם "תרקוד" עדיין לא עשיתי שולם.

 

[מילקי110]

האם אכן יש לכם זכרונות חיוביים מאוכל ?

אחרי כל הסבל שהוא גרם , או יותר נכון אנחנו בעצמנו או אדבר בשם עצמי גרמנו לעצמנו סבל בגללו

האם אתם מרגישים אכן שיש לכם זכרונות טובים מאוכל ?

לי יש הרבה זכרונות מאוכל מכל מיני דברים שאכלתי אבל בגלל שזה בסופו של דבר גרם סבל אז לא כל כך נעים להיזכר .

יש לי גם בעייה עם המילה עצמה "אוכל" קשה לי עם כל מה שקשור לזה .

האם נניח אתם מרגישים בנוח כאשר אתם עומדים בתור למקום שמוכר אוכל , והכוונה למאכלים אסורים , אני למשל לא אוהבת כי זה כמו בחזרה להרגלים ישנים

אבל כמובן שלא הכל נעלם , החיבה לאוכל עדיין חיה ובועטת לא ? זה על אש קטנה , בגלל הניתוח כמובן אבל הרצון קיים שם כל הזמן.

ואגב איך אתם מסתכלים על שמנים אחרים ? האם כמו שהסתכלו עלינו בזמנו ? או לפחות עליי התסכלו במבט של בוז של גועל , האם אתם אמפטיים ?

האם כאשר אתם רואים מישהו שמן מאד ולא אסטתי האם גם אתם מסתכלים בבוז ? אני לפעמים יש אכן אנשים שמנים שהם לא אסטתיים וגם רואים שהם לא נקיים ואכן הם מגעילים

אבל יש גם רזים כאלה שמזניחים את עצמם וגם הם מגעילים . להסתכל על שמנים זה להיזכר בתקופה שהייתי מעדיפה לשכוח , והייתי שמנה רוב חיי הבוגרים .

 

[קפה על הבקר]

ההיפך,לאחרונה ראיתי מישהי שנתנה לי שרות והיא

מאד כבדה , חיפשתי משהו להחמיא לה ואז החמאתי לה על תכשיט ,
היא נורא נהנתה וסיפרה לי את ההיסטוריה שלו .
מעניין שמחמאה מרימה כ"כ ואומרת לא רק יש לך תכשיט יפה אלא בעצם: - "את מוצאת חן בעיניי ואני מסמפטת אותך,הנה אני רואה משהו יפה אצלך ורוצה להתחבר אלייך בדרך של ידידות ופירגון"
לכן זה עושה את זה.
נראה לי שדוקא להחמיא למי שלא "מגיע"(ולכולנו בעצם מגיע בגדול)זה הדבר הגדול.