אוכל מחמותי

[כמו שאני רגילה]

אוכל מחמותי

אז באופן כללי אין לי בעייה עם חמותי, היא נחמדה ומסבירה פנים. היא סבתא טובה ובסה"כ יש בינינו יחסים סבירים.
לאחרונה היא התחילה להכין לנו קצת אוכל שניקח הביתה כדי להקל עלינו במהלך השבוע. אני מאוד מעריכה את העזרה שלה אבל הבעייה שהיא ממש לא נקייה וזה מתבטא בכך שאני מוצאת חרקים מתים ונמלים בתוך האוכל שהיא מכינה לנו. בעלי מקבל את זה בהומור אבל בשורה תחתונה, זה ממש לא נעים ואפילו מגעיל.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה וחושבת לוותר על כל העניין של לקחת ממנה אוכל.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

 

[פרפרי אהבה]

אוי נשמע מגעיל...

אני הייתי שולחת את הבעל לדבר איתה שאתם מעדיפים לבשל בעצמכם ולמצוא תירוץ טוב כמו שינוי תזונה או וואטבר.

 

[mykal]

מענין ומוזר,

אני מניחה שיש חרקים בתבשילים שלא מנקים היטב,
כמו באורז ובקטניות,
אם הם לא מאופסנים נכון ואולי היא לא רואה טוב כדי לנקות ולנפות.
נמלים--יכולים להגיע רק אחרי שהאוכל מבושל והיא משאירה
פתוח במקום שנמלים מגיעות.והיא לא סוגרת את הסירים.
ויש גם מן הסתם תבשילים בלי כל אלה.
לכן,או שתבקשו שתכין רק את מה שנראה לך נקי ואכיל,
בתירוץ --את זה אנחנו אוהבים במיוחד.
או שבעלך יאמר אני אקנה את חומרי הגלם, ויקנה מנופה ונקי וטרי,
ואז תבשל בלי כל אלה.

 

[נומלה]

לוקחים מחייכים

אומרים תודה וזורקים לפח הקרוב. וכשהיא שואלת איך היה, עושים מממממ. ו...תארגנו לעצמכם אוכל. אתם ילדים גדולים.

 

[הפוך עם ראש כפול]

בדיוק

 

[mykal]

אוי וי,

באמת?אמאל'ה,
היא אומרת שזה בטוח לא בכונה רעה.
למה לא לומר תודה , אבל אנחנו לא צריכים?
היא טורחת --קונה, (מצרכים זה דבר יקר) סוחבת,
מקלפת, פורסת, מדליקה אש או תנור, רוחצת כלים,
אורזת--והם יחיכו ויזרקו לפח?
&nbsp
אני מוציאה קיטרינג שבועי, אם הייתי מעלה בדעתי שזה מה שעושים,
לטרחה שלי, לכסף שלי--
נשבעת הייתי חונקת אותם--ולא רוצה לראות אותם לעולם.
&nbsp
זה מה שהיית רוצה שיעשו לך?
&nbsp

 

[נומלה]

לא. זה לא מה שהייתי רוצה שיעשו לי. אבל

בעקרון יש שני סוגים של אנשים. כאלה שאפשר לדבר איתם וכאלה שאי אפשר. או אולי צריך להגיד שלכל אדם (כמעט. למעט הנוכחים כמובן) יש נושאים שמאוד קשים לו. ככל שאדם יותר זמן על האדמה הזאת הוא יותר מתקבע (לעניות דעתי הלא קובעת). אז: אם החמות היא אחת שאפשר לדבר איתה על הנושא, הייתי אומרת לה "לא תודה באמת שאנחנו לא צריכים" אני חושבת שלהתחיל להביא לה מצרכים ולעשות לה נקיונות במטבח ולהכשיר לה את הכלים זה פשוט מעליב.
אם יש חשש שהיא תיעלב רק מזה שאומרים לא לאוכל שלה, לדעתי, עדיף לקחת ולהמנע מלהעליב.
באופן כללי, גישור על כל פער בין בין השקפות דורש תשלום מחיר. טרם נפגשתי עם בחירה בין אפשרויות שלא היה מחיר לכל אחת מהן (למרות שאנשים לא תמיד נותנים על זה את הדעת). בשבילי באופן אישי, עלבונות, מריבות במשפחה ו"עשיית פרצופים" זה מחיר כבד. לאנשים אחרים לזרוק אוכל זה מחיר כבד. כל אחד צריך לבחור את המחיר שהוא מוכן לשלם.

 

[mykal]

ולמה אי אפשר

לא לבחור קצוות?
בחירה לא לזרוק אוכל שמישהו טרח למענו?
בין לומר בגלוי יש לכלוך ומגעיל?

אפשר לומר--סבתא יקרה, אנחנו מעריכים את העזרה,
אבל אני רואה שלא יוצא לאכול יחד, ארוחות, אז חבל על המאמץ שלך,
והרבה תודה כשאצטרך אפנה אליך.

אספר לך--אבי ז"ל כשהגיע לביקורים שבתות וחגים,
תמיד קנה, הרבה פירות יפים ויקרים, ואוכל מוכן, טעים נקי ויפה,
בכמויות בלי פרופורציה. אחי--שתק כלפי אבא--ואמר לי אנחנו זורקים.
הוא לא מבין שזה מיותר?
שאלתי למה אתה לא אומר?
אני עשיתי אחרת--אמרתי לאבי--אתה קונה זה ממש משמח אותנו,
אכפת לך שאעשה רשימה מה אני רוצה/צריכה ובאיזו כמות?
הוא אפילו שמח--ועשה את זה מול אחי.

מדובר במשפחה--מדובר באדם אוהב שמתאמץ ורוצה טוב,
ומה לעשות מפשל, עצוב.
אבל ניתן לעקוף בלי לזלזל ולזרוק ובלי לפגע. קצת טאקט.
אני שואלת מפורש את הילדים שלי--מה אתם מזמינים השבוע?
לא רוצה שיזרקו---
זה לא קופץ לאריזה מעצמו.

 

[נומלה]

כשאפשר אפשר וכשאי אפשר אי אפשר

אני לא מכירה את החמות המדוברת ולא את הדינאמיקה. יש אנשים שאפשר לדבר איתם על זה באופן רציונאלי ויש אנשים שלא. אוכל הוא נושא מאוד אמוציונאלי לאחדים ולאחרים לא.

 

[mykal]

לטעמי ,

אם כולם אפשר, צריך להכיר את הנפשות הפועלות,
ולחפש את הדרך הנכונה ביותר בלי לפגע בדיבור,
אבל גם בלי לזלזל במאמץ.

מה שמתאים לומר לאחד לא בהכרח נכון להאמר לאחר.
זה נכון לגבי כל אמירה במיוחד כשרוצים לשמור על המשך יחסים טובים.

 

[זלופית]

 

[אמאשלשון]

מאיפה אתן מגרילות את הבעלים שלכן...כל פעם סיפור יותר נוראי

 

[מימי מייאו 1]

מה הבעיה להגיד "אהובה אני ממש מודה לך על האוכל אבל אין צורך"

"יואבי ויעלי אוכלים בצהרון ואני ויובל אוכלים בעבודה"?

 

[פרפרי אהבה]

כי יש אנשים שנעלבים אם אומרים לא

על משהו שמציעים להם ולפעמים זה עולה ביוקר...

 

[הפוך עם ראש כפול]

נכון. אצל חמותי בזמנו זה היה בדיוק ככה. אחרי כל לידה היא
כמובן שלחה לי אוכל, אבל אני מאוד התקשיתי לאכול את האוכל שלה כי היא משתמשת בכמויות מאוד מוגזמות של שמן ומכינה הרבה דברים מטוגנים.
לקחנו כי אחרת הייתה נעלבת עד עמקי נשמתה, וכשהיא נעלבת היא לעולם לא שוכחת, ו-30 שנה אחרי היא עוד יכולה להזכיר לך שלא לקחת ממנה אוכל. אז אמרנו תודה ולקחנו, בד"כ אף אחד לא אכל כי בעלי היה אוכל בעבודה ואני הכנתי לעצמי, ואחרי כמה ימים היינו זורקים קומפלט עם הקופסה (מראש נתנה בקופסאות שלא צריך להחזיר).
אחרי פרק זמן סביר אמרתי שתודה רבה, אבל אני כבר מסוגלת לחזור לשגרה ולבשל לעצמי ושאין צורך וחבל שסתם תטרח. גם אז נעלבה אבל היה לה קל יותר כי בכל זאת לקחנו ממנה אוכל שלושה או ארבעה שבועות, וזהו.
לפעמים החיים קלים יותר וקצת פחות מורכבים עם כמה שקרים לבנים שלא פוגעים באף אחד.

 

[פרפרי אהבה]

אמא שלי מבשלת ממש גרוע

ברמה שהיא הורסת קוסקוס מהיר הכנה שרק צריך להוסיף לו מים.
היא כמובן מכינה כמויות היסטריות . הציעה להביא לי עוגיות שהכינה. ידעתי שהכינה אותם איזה חודש לפני הטיסה ושהיא לא מתכננת להכין טרי. אמרתי לה שאין צורך ושאני מנסה לשמור על דיאטה וכו'. כמובן שהביאה איתה את העוגיות (שהיו קשות כמו אבן). אמרתי תודה ושמתי את זה בצד. היא כל הזמן שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שאני מעדיפה לא לאכול כי מנסה לשמור אחרי הלידה.
&nbsp
עשר דקות אחרי שנסעו הבייתה-העוגיות נזרקו לזבל.
&nbsp
לשמחתי אמא שלי כבר מכירה את הסחורה וידעה שאני אסרב שתבשל לי כי גם הבהרתי את זה מראש שלא יהיו ציפיות מצידה כי היא רגילה מאחותי שכן תמיד הייתה זקוקה לעזרה ושיעשו ויכינו לה- מה שאני לא סובלת.

 

[נומלה]

יש לה מזל שלא תפסו אותה

אסור להכניס דברים כאלה לארה"ב ויש לפעמים כלבים בשדה התעופה שמרחרחים ומגלים.

 

[מימי מייאו 1]

במצב כזה אין ברירה לזרוק ולהחזיר את הכלים נקיים