זה סיפור שכתבתי:
בצעירותי הייתי רזה וחתיך. במשך השנים זללתי במסעדות, שמנתי והתכערתי. אני אוהב לאכול טוב, דברים מתוקים ושמנים. אני מחסל כל כמות אוכל שיש לידי, ולא מסוגל לשמור אוכל. אולי זה מסיבה רגשית או כי אני רעב.
אני כבר בן 51, ובגילי מתחילות המחלות וצריך להיזהר. אני פוחד לקבל סוכרת. אמי הזהירה אותי שזאת מחלה נוראה, שבה עלולים לכרות לך גפיים ובדרך כלל לא נרפאים ממנה כל החיים ואסור לאכול דברים מתוקים.
אני מכור לקולה. קולה היא משקה מאוד כיפי, מתוק ומרענן. כל העולם משוגע עליו. עם זה, זה משקה מאוד מסוכן לבריאות. יש בו המון סוכר, יש בו חומצה זרחתית שהיא חומר ניקוי קטלני, ויש בו קפאין שלא טוב ללחץ הדם. בזמן האחרון נהגתי לקנות כמעט כל יום בקבוק קולה במכונה. אף אחד חוץ ממני במשפחתי לא שותה משקאות מלאכותיים.
אני וחברתי הטובה נהגנו לאחרונה ללכת למרכולית ביחד, לקנות ממתקים ולאכול אותם ביחד ליד המרכולית. כמעט כל יום הוצאתי כסף וקניתי אתה ממתקים.
שמנתי נורא. יש לי כרס ענקית ומפחידה. התחלתי לאכול בשולחן הדיאטה ולעשות ספורט באימון פרטני בחדר כושר ובבריכה. הספורט קשה לי ומתיש אותי, אבל המאמנת מתעקשת לעשות לי אותו.
לאחרונה אני אוכל הרבה פירות, המון פירות. אני שונא ירקות ואוהב פירות. ירקות הם תפלים, פירות הם מתוקים. ירשתי מאמי את האהבה לפירות. אני כמעט לא אוכל ירקות. אולי בגלל זה אני רעב ומרגיש רע. לאחרונה התחילה אצלי שוב סחרחורת. חשבתי אולי אם אוכל יותר ירקות ואשתה יותר מים, אהיה שבע ולא אזלול כל כך הרבה. הבעיה שרוב המים בארץ מלוכלכים ומגעילים. גם משקאות פרי סחוטים כמו מיץ תפוזים מכילים הרבה סוכר, אף שזה סוכר טבעי בריא, ומסוכנים לבריאות אם שותים אותם הרבה.
לפני כמה זמן התחילה לעבוד אתי חונכת נחמדה מאוד. היא עוזרת לי בתחומים שונים כמו בפיתוח יכולת הזמרה שלי, בחיי החברה ובאורח חיים בריא. גילינו מרכולית אחרת בכפר שהאוכל בה בריא וטעים, קנינו בה אבל גילינו שהיא מאוד יקרה. בישיבת הדיירים דיברו על כך שיהפכו גם את המרכולית הרגילה לבריאה יותר. אוכל ללכת עם חברתי, היא תקנה ממתקים אם תרצה ואני אקנה אוכל בריא וטעים.
הפסקתי לשתות קולה. אני אוכל פחות פירות והתחלתי לאכול ירקות ולשתות יותר מים. אני לוקח הרבה מסלטים טעימים שיש בחדר האוכל, ועכשיו יש לי כמה בקבוקי מים במקרר – שניים מהם פחיות ששומרות את טעם מיץ המנגו שהיה בהן, ואחד גדול ויפה מנירוסטה שקיבלתי כשי לחג.
אני חושב שאם ארזה, יהיה לי קל יותר לעשות ספורט וגם יהיה לי קל יותר לקום בבקרים. החלטתי שאני מוכרח ללמוד להיות עצמאי, אז פיתחתי מנהג לכבות את כל האורות בבית ואת מסך המחשב לפני השינה ולהפעיל שעון מעורר, ואני קם יותר מוקדם. אני מקווה שאם ארזה, תיפתר גם הבעיה של קושי לעשות ספורט וגם הבעיה של קימה בבוקר שמאוד מקשה על חיי מאז שאני זוכר את עצמי, וחיי ישתפרו.