הרמה האולימפית גבוהה מרוב המקצוענים
יש להבדיל בין קרב אגרוף אולימפי לקרב אגרוף מקצועני. הסיבובים באורך שונה, מספרם שונה, שיטת הניקוד שונה והייעוד של הקרב שונה. במקצוענות הכסף הוא לב העניין ולכן בריאות המתחרים יורדת לדרגה שניה. באולימפיאדה רוצים קודם כל שתשאר בריא ולכן החוקים מגינים עליך יותר. לדוגמא: באגרוף חובבני מכה שגרמה לנוקדאון או לספירת חובה על ידי השופט נספרת כנקודה יחידה ובדיוק כמו כל מכה אחרת שנכנסת למטרה. באגרוף מקצועני זה הורג את הסיבוב, אלה אם היה נוקדאון הפוך. הכפפות בחובבים בנויות אחרת ויש בהן חומר סופג אנרגיה באזור המכה, במקצוענים הכפפות אחרות לגמרי ולכן עוצמת החבטה הנספגת גדולה יותר. קצב הקרב שונה בשל אורכו ואורך הסיבובים. ההקפדה על החוקים בחובבני הרבה יותר רבה. האגרוף החובבני הרבה יותר "נקי" האגרוף המקצועני הרבה יותר אגרסיבי וכוחני. אני אישית כאב לילדים לא הייתי שש לראות אותם כמתאגרפים מקצועניים. כאולימפיים בוודאי וגם זה מאוד מאוד קשה. חשוב לזכור שבסופו של יום כשהחצוצרות שותקות וזרי הדפנה נובלים הבחור צריך להמשיך את חייו כאדם בריא ולא כשק חבטות עם עבר של "פיטבול" . הספורט אמור להועיל לך ולבריאותך ולא לגרום לך לנזקים שתגרור כל חייך. באגרוף החובבני מבינים את זה טוב מאוד ולכן מקפידים על הכללים הללו. האמינו לי, הרמה הטכנית של המתאגרפים באולימפיאדה גבוהה מרוב המקצוענים. יש מקצוענים שהם מעולים אבל זה רק הטופ של הטופ. רובם פשוט לוחמים בשכר. רוב החובבנים שהיו אלופים אולימפיים והחליטו לעשות הסבה למקצוענים היו הטובים ביותר. עלי, פרייז'ר, הוליפילד, פורמן, רוי ג'ונס ג'וניור ועוד.