אולי אני סתם מגזימה...

Stronger

New member
אולי אני סתם מגזימה...

אני צריכה חוות דעת אובייקטיבית יצאתי לפני שבוע עם מישהו בפעם השניה. דיברנו כחודש בטלפון... הפגישה היתה נחמדה...אנחנו מאוד נמשכים זה לזו...מאוד...היינו אצל חבר שלו והעניינים התחממו כ"כ שהלכנו אליו (הוא גר עם ההורים) בכל אופן כשהיינו אצלו בחדר גיליתי שיש לו ע-נ-ק ואמרתי לו שתהיה לי בעיה עם זה...גם לא היה לו ג´ל לסיכוך קונדום. בכל אופן אמרנו שננסה...כבר קרה לי בעבר שהיו לי כאבים (בייחוד כשהייתי בתולה) ואז הם לא נכנסו. אבל הוא נכנס...ולמרות שכאב לי הוא אמר לי תכניסי אותו יותר עמוק- ואמרתי לו פעם אחת לצאת אבל הוא אמר- לא, אני לא יוצא עכשיו- ומרוב כאב הייתי משותקת ולא יכולתי לדחוף אותו מעליי...הוא היה בתוכי די הרבה זמן למרות שהוא ידע שכואב לי מאוד...הוא אמר- תחשבי שהוא לא גדול...את לא מספיק משוחררת.... כשהוא יצא ממני הרגליים שלי רעדו והתחילו לרדת לי דמעות...הוא שאל למה אני בוכה ולא יכלתי לענות לו... לא יכולתי לנהוג הביתה והוא נהג עבורי. רק היום בערב פתאום זה ´נחת´ עליי...ואני מאשימה את עצמי קצת ולא יודעת אם אני סתם מגזימה ומנפחת את העניין...כי הרי מאוד נמשכתי אליו ואני זאת שרציתי לשכב איתו אז איך אני יכולה לבוא בטענות...אבל כששכבתי מתחתיו משהו לא הרגיש לי טוב...וכבר היו לי כמה סטוצים פה ושם ואף פעם זה לא הרגיש ככה...ואף פעם לא בכיתי, דמעות שזולגות מעצמן, אחרי סקס.
 
מצטערת לשמוע שעברת את זה

כי מה שעברת, על פי כל ההגדרות, נקרא אונס. לא משנה שהגעת איתו עד למעמד של יחסי מין, ברגע שאמרת לא "לא", הוא היה חייב להפסיק. והוא המשיך, לא היה לו ממש אכפת שכואב לך. ברור שבכית, הרי זה היה מצב כאילו ביטלו אותך ואת רצונך, כאילו את כלל לא היית חשובה, כאדם, ורק הגוף היה שם בתפקיד שהוא נתן לו. זו הרגשה קשה ואת יכולה בהחלט לתת לה מקום, לדבר ולבכות על מה שהיה. זה כבר לא היה סקס או יחסי מין, כי יחס לא קיבלת. לא היה שם משהו הדדי. וגם אם הלכת איתו, לא קשה גם לבחור שמאוד מגורה, להבחין בכך שבת הזוג שלו לא מעוניינת, על אחת כמה וכמה, סובלת וכואבת. אך למרות שהבחין, לא היה לו ממש אכפת. קחי את הזמן לחשוב ולעבד את הדברים ואת כמובן מוזמנת להיעזר בפורום הזה ובאתר מקום לשם כך. כמו כן, את יכולה להתקשר ל-1202. חשוב מאוד שבתקופה הזו תדברי על זה הרבה, עם אנשים שאת בוטחת בהם ונותנים לך הרגשה טובה בנוכחות שלהם וגם כתיבה, כאמור, היא דרך לדבר. רק לא לשתוק ולנסות להעלים דברים מהמודעות, כי זה רק יחזור מאוחר יותר.
 

Stronger

New member
אני לא מבינה למה יש לי כזאת

הצתה מאוחרת...למה זה נחת רק אתמול בלילה בתודעה... אני זוכרת שבמשך כל הזמן שהוא היה בפנים הייתי בהלם...לא יכולתי לדבר- רק ללחוש- ולא להתנגד...הייתי בהלם...מזה שהוא לא יצא עם הכאב הראשון...מזה שהוא עוד דרש שאני אכניס אותו יותר עמוק...מזה שהוא אמר- לא, אני לא יוצא עכשיו´...
 
למרות שזה לא ממש ידוע

אבל זו התגובה השכיחה ביותר, ההלם הזה שאת מדברת עליו. שלא כמו בסרטים ובסדרות הטלוויזיה, כשמישהו מותקף - הוא לא צורח מייד ומתנגד, הוא קודם כל קופא על מקומו. את יכולה לראות מעין ראיה לכם בסקר שנערך עכשיו בפורום הזה (תראי בשורת הקישורים למעלה). הרוב המכריע של האנשים חוו מה שאת חווית. למה זה? יש כל מיני הסברים, אולי יעזור לך לקרוא את המאמר הזה. אבל עבר די מעט זמן יחסית וטוב שהתחלת לדבר.
 

Stronger

New member
יש לי עוד שאלה..אני מקווה זה לא

נשמע טיפשי... אבל זה משנה אם הוא גמר בפנים או לא?
 
השאלה בעיני מי

גם בעיני החוק, המעשים חמורים כמו שהם. אך אם בעיניך זה מוסיף חומרה, זה לגיטימי.
 

Stronger

New member
אני לא יודעת מה לעשות בנדון....

להתלונן? לא להתלונן? לקחת קצת זמן לחשוב על הדברים?
 

Stronger

New member
אם היתה לי תמיכה הייתי מתלוננת

אבל אני לא רוצה שהמשפחה תדע...אני מתארת לעצמי את אבא שלי אומר שתמיד יש איתי בעיות...שאיך תמיד הכל קורה לי.....
 
שאלה היא לא מה את צריכה אלא רוצה

האם את מרגישה שאת רוצה להתלונן? זהו הליך קשה ורק אם רוצים אותו באמת, אפשר לשאוב מזה כוחות כדי לעשות את מה שנדרש ולעמוד בכל הקשיים. משאירה אותך עם השאלה הזו ואת מוזמנת לחשוב כאן, "בקול רם", יחד איתנו.
 

Stronger

New member
האם יש זמן התיישנות על דבר כזה?

ואם כן- כמה זמן? אני לא חושבת שכרגע זה הזמן המתאים עבורי... מצד אחד אני רוצה להמשיך כרגיל ואין לי כוח לפתוח את הכל שוב מצד שני אני לא רוצה שהוא ייצא כך בקלות...אני מאמינה שהוא עשה זאת לי והוא עושה גם לאחרות... אני לוקחת לי פסק זמן מהמקרה תודה לכל מי שהגיב ותמך.
 

Stronger

New member
זה אולי יישמע מוזר אבל הסיבה

העיקרית שבשבילה הייתי אולי מוכנה להתלונן זה כדי שהוא לא יעשה את זה לבחורות אחרות...הוא בחור מאוד נאה...מאוד- ואני בטוחה שבחורות רבות נמשכות אליו ומתפתות לשכב איתו. לקחתי בחשבון שהבחור לא רציני וכו´ ובסה"כ רציתי קצת להנות מהרגע... איזה בדיחה...אולי החוק לא מגן על בחורות מפני פגיעה נפשית כשבחור לא מתקשר אחרי סקס אבל זה כבר בליגה אחרת לגמרי....אני חושבת כל הזמן האם הוא עשה או עושה זאת גם לאחרות....דיברתי עם חבר שלו באינטרנט והחבר אמר שהוא בטוח שהוא לא הבין אותי...ושהוא לא מסוגל לפגוע בזבוב ובטח שלא בי...
 
לגבי התלונה ובכלל

הליך הגשת התלונה מאוד קשה ואם כרגע את מרגישה לא במיוחד חזקה ומוכנה לדבר עם אנשים שישאלו אותך שאלות מאוד פולשניות וקשות לגבי מה שקרה, חכי. יש לך 7 שנים עד להתיישנות, אם אני לא טועה. בכל מקרה, תקראי במדור המשפטי שלנו, שם וודאי תהיה לך תשובה. את יכולה לקבל יעוץ משפטי חינם במרכזי הסיוע - חייגי 1202 והם יצרו קשר בינך לבין עורכת דין שתוכל להסביר לך לגבי מצבך. ההחלטה להתלונן כדי להציל אחרות היא אצילית וחשובה, אבל חישבי בכל זאת אם את מסוגלת לעבור את התהליך הזה. החקירה בנויה כך שמתייחסים אליך כאילו את משקרת (זו מין אסטרטגיה כזאת, שאפשר כמובן להתווכח כמה היא יעילה), כדי לגרום לך להוכיח שאת לא. יהיה עליך להיות מאוד חזקה כדי לעמוד מאחורי האמת שלך בתנאים האלה וחשוב להיכנס לדבר הזה בעיניים פקוחות. והבחור? מן הסתם לא יודע איך להתנהג, לא אכפת לו גם מה הוא עושה. לחברה ובטח לחברים הקרובים שלו קשה להאמין לך וזו תופעה לא חדשה וכלל לא מפתיעה. בדרך כלל חושבים שאנסים הם אנשים "אחרים", "לא משלנו", אבל זו טעות גדולה. ואת למדת את זה על בשרך.
 

Stronger

New member
זה שאנסים הם לאו דווקא זרים

אני יודעת...פשוט לא חשבתי אף פעם שאני אגיע למצב בו אני אזום את הסקס ואני זו שאפגע...פחדתי ללכת לדירות של בחורים וכו´ אבל מישהו שהיתה בינינו כזו משיכה...שלא היתה מצדי שום התנגדות לשכב איתו (עד שביקשתי שייצא כי נורא כאב)....זה הרי לא ´אונס´ במובן המקובל של המילה...זה מישהו שמאוד נמשכתי אליו ומאוד רציתי אותו...זה מוזר לאללה מה שעבר לי בראש באותו רגע של ההלם- המעבר מתשוקה לכאב לשוק לא קלטתי בדיוק מה קורה ואיך זה יכול להיות...בררר...
 
כן, את מתארת את זה מאוד מדויק

פתאום הרגשת שאתם כבר לא יחד והוא ממשיך לבד, משאיר אותך מאחור. לא מתייחס לרצונות שלך, למצב הנפשי שבו את נמצאת. כך שאלו כבר לא "יחסים" כי אין התייחסות.
 

אדווה345

New member
אולי זאת הסיבה שאת מרגישה שהיית צרי

להגיב אחרת. כי תמיד הוצגת כמישהי שלא מגיבה בזמן, לא יודעת איך לדאוג לעצמה, בכיינית אולי? אני פשוט אומרת מה תמיד אמרו לי... אני מאד מזדהה עם התחושה של "לא הגבתי בזמן".
 

אדווה345

New member
אני מבינה אותך. הייתי מתנהגת בדיוק

כי זאת מעין סיטואציה כזאת, ש...לא נעים לך. זה לא אמור להיות כך, אבל אני חושבת שפשוט...ריחמת עליו. הוא נראה לך כזה עלוב באותו הרגע, לא? זה לא שהיתה לך הצתה מאוחרת. כלל לא. מה את אומרת?
 
למעלה