אולי אתם בתור הורים תוכלו לעזור לי

[האחתוהיחידה18]

אולי אתם בתור הורים תוכלו לעזור לי

לפני כמה ימים החלטתי להתגייס בסופו של דבר, אני מרגישה שאם אני לא אתגייס אני אתחרט ולא אדע מה היה יכול להיות איתי בצבא. מצד אחד אני קוראת פה בפורום וכבר לא בא לי להתגייס, אני מפחדת. אני מפחדת שלא יכבדו אותי, שאני אהיה רחוקה מאוד מהבית, שאני אבכה ויצטער על היום הארור שבו ביטלתי את הפטור. ומצד שני אני מלאת ציפיות שאני אעבור חוויה, שאני אכיר אנשים חדשים, שאני אקבל עצמאות וביטחון. אני נורא רוצה להתגייס, ולהפסיק עם השקר הזה של הדתייה ומצד שני אני נורא מפחדת כי אני קוראת פה דברים כאלה נוראיים ו50% מהאנשים אומרים לי להתגייס זו חוויה וכו' ו50% אחרים אומרים לי שזו טעות. איך אני מתמודדת עם אותם המחשבות שמציפות אותי כבר שבוע?

 

[oshiko]

מברכים אותך

על הבגרות והאומץ לעשות מה שאת מרגישה לנכון. אין צורך להיכנס לפחדים כתוצאה מהמקרים שקראת כאן. קודם כל, אני מכיר את הסטטיסטיקה המלאה של המתגייסות שהן או הוריהן עברו דרך הפורום. הרוב הגדול מסתדרות די טוב ומבצעות תפקידים חשובים. המתכון להימנע עד כמה שאפשר מאי-נעימויות הוא לבוא מוכנה. זה כולל כמה דברים: -- להיות מודעת מראש לכך שאת מגיעה למסגרת צבאית. המסגרת תקבע עבורך גבולות מבחינת לבוש, צורת דיבור והתנהגות, סדר יום. מזה אין מנוס, כפי שאת ודאי מבינה. -- להכין את עצמך טוב מבחינת אפשרויות השיבוץ. לברר עד כמה שאפשר אינפורמציה בפורומים הצבאיים (מתגייסים, סדירים, הורים לחיילים) ודרך חברות, קרובות, מי שאת יכולה. לפעמים תפקיד שנשמע לך טוב הוא לא משהו, ולהיפך. לנסות להגיע למיונים אם אפשר. לבוא אליהם מוכנה. להיות מוכנה נפשית לאכזבות במקרה שלא תעברי אותם, ולנסות למצות את האפשרות הטובה ביותר במצב נתון. ככל שתבואי יותר מוכנה - תוכלי למצות את הכשרונות שלך וליהנות מהשירות; זה עדין לא אומר שהכל יהיה ורוד; לכל אחד יש עליות וירידות, הצלחות ואכזבות במהלך השירות; וגם לזה את צריכה להיות מוכנה נפשית. שיהיה לך בהצלחה!

 

[סמדר בנ]

מצטרפת לברכות ../images/Emo140.gif

החשש מהלא נודע קיים אצל כל מתגייס - גם כאלו שמגיעים עם מוטיבציה גבוהה וללא התלבטות. אני מציעה לך לא להיבהל יותר מדי מהסיפורים שאת שומעת כאן - לא שהם לא קיימים וחשובים, אלא שמטבע הדברים אנשים נוטים לספר על דברים מיוחדים (בעיות או לחילופין הישגים) ולא על השגרה. הרבה חיילים מתגייסים, עוברים טירונות, קורסים, משובצים ביחידות ועוברים את השרות שלהם בשלום וללא מאורעות מיוחדים. על הדברים האלו מן הסתם תמעטי לקרוא כאן בפורום. מכיון שהגעת להחלטה ורצית להפסיק עם העמדת הפנים, והיית מספיק חזקה לעשות צעד מנוגד לדעת הוריך, תזרמי עם זה כמו כל מלש"ב אחר ונקווה שתגיע לתפקיד מעניין שיתאים לך ושתהיי מרוצה מההחלטה שלקחת. בהצלחה

 

[אימשל2]

נראה לי שאת תסתדרי

העובדה שהצהרת כדי לרצות את הוריך, מעידה על כך שיש לך כבוד לסמכות ושאת לא מרדנית מטבעך. מצד שני, החלטתך להתגיס בכל זאת מעידה עליך שיש לך כח רצון ויכולת לעמוד על שלך. אלו שתי התכונות הכי חשובות כדי לשרוד במערכת גדולה עם הררכיה. אם תצרפי לזה את כל מה שאמרו לך קודמי: תכיני את עצמך היטב, מבחינת מקסימום מידע לקראת מה את הולכת, מבחינת התמינות לתפקידים ומבחינת תאום צפיות (לא לקוות ליותר מידי), אני לא רואה כל סיבה שלא תעברי שרות מועיל. גם אם תתקלי בבעיות, זה יהווה עבורך חלק מההתנסות ותהליך ההתבגרות שאותם קיווית להשיג בצבא. ישנם מקרים נדירים מאד, שחייל ממושמע שאיננו טיפוס של סמרטוט יגרום למפקדים או לחיילים עמיתים להתעלל בו. גם אם זה קורה, כפי שראית נתן להלחם בזה. אנחנו כאן כדי להמשיך לתמוך בך בתהליך הגיוס ואחריו. שיהיה בהצלחה !