אולי ואולי......
אולי החושך, אולי כי חורף, אולי לא שייך בכלל, אולי כי פשוט ככה, זה בא בבום והגולה הזאת מתיישבת לה בגרון וכאילו בפעם הראשונה. ושוב בולעת אותה, והיא מתחדשת, וכך, כמו תמיד, אני יודעת שזה יחלוף, ולפעמים יש לי איזה רצון להתמסר אליה, לגולה הזאת. להתמסר לכאב, שבא לו. לקבל אותו. לא להבריח אותו. לא לגרש אותו עם איזו תנועת יד שאופיינית לי בקטעים האלה. אומרת לעצמי: הוא כאן, הוא ישנו, תני לו מקום. חבקי אותו. יבואו דמעות, שיבואו. ופתאום לא מעניין אותי מה הטריגר לזה. הרי נפל דבר. קרה משהו. והוא הדבר עצמו... ליל מנוחה.
אולי החושך, אולי כי חורף, אולי לא שייך בכלל, אולי כי פשוט ככה, זה בא בבום והגולה הזאת מתיישבת לה בגרון וכאילו בפעם הראשונה. ושוב בולעת אותה, והיא מתחדשת, וכך, כמו תמיד, אני יודעת שזה יחלוף, ולפעמים יש לי איזה רצון להתמסר אליה, לגולה הזאת. להתמסר לכאב, שבא לו. לקבל אותו. לא להבריח אותו. לא לגרש אותו עם איזו תנועת יד שאופיינית לי בקטעים האלה. אומרת לעצמי: הוא כאן, הוא ישנו, תני לו מקום. חבקי אותו. יבואו דמעות, שיבואו. ופתאום לא מעניין אותי מה הטריגר לזה. הרי נפל דבר. קרה משהו. והוא הדבר עצמו... ליל מנוחה.
