אולי זאת טעות

nat345

New member
אולי זאת טעות

כתבתי כאן לפני כחודשיים על הקשיים שיש לנו בקבלת הילדים אחד של השני, והגעתי למסקנה שאני פשוט לא מסוגלת לקבל את הילדה שלו, חיפשתי כל כך הרבה תשובות למה, ולא הצלחתי למצוא, פעם זה כי היא מרביצה לבן שלי, פעם זה כי הוא מגונן עליה מדי,
אני שוקלת להיפרד אפילו שיש נכונות מצדו ואני רואה את זה כלפי הבן שלי, ואני פשוט לא מבינה איך אני אמורה להשלים עם זה שהיא צריכה להיות כמו הבת /חברה בשבילי, אולי אני פשוט אגואיסטית? או שקשה לי לחלוק אהבה לילדה של מישהו אחר
 
טרחתי

והלכתי לקרוא את הדיונים הקודמים שלך.
כולם המליצו לך אז על סיוע של טיפול
בעיני ההמלצה הזו נכונה גם אם בסופו של דבר תחליטי להפרד, כדי שלא תחזרי על טעויות
ילדה של מישהו אחר לא צריכה להיות בת או חברה בשבילך, יש עוד נתיבים ליחסים של כבוד הדדי וחיבה
 

nat345

New member
איזה נתיבים

כשהיא נמרחת עלי וקוראת לי "אמא" אני מרחמת עליה, אבל לא מרגישה כלום מעבר
ואני מודה שמאוד קשה לי לקבל אותה ולאהוב ללא תנאי כמו את הילד הביולוגי שלי וזה יוצר קונפליקט
 
לאהוב בלי תנאי-מיתוס

הקונפליקט שאת חשה תמיד יהיה. את לא אמא שלה ולא אמורה לאהוב בלי תנאי.
כל עוד את מתנהגת איתה בהגינות,בכבוד,וקשוב לצרכים שלה .את בסדר.
את לא אמא שלה, והוא אני אגלה לך סוד שאנחנו מאוד לא אוהבים.לצערי גם הרבה אמהות ביולוגיות אוהבות על תנאי.....אהבת אם לצערי היא לא דבר מובן מאליו ואנחנו לא נולדו עם זה. מדובר ביכולת נלמדת על ידי חיקוי ......
 

nat345

New member
ווכנראה שיש כאלה שלא מסוגלים לגדולת נפש שכזו :(

 
תפסיקי ליסר את עצמך

אם תעשי כאן סקר ויענו בכנות אני חושבת ש99% מהאמהות החורגות יענו לך שיש הבדל ניכר הרגישות הן כלפי הביולוגים לעומת החורגים
את לא צריכה לאהוב אותה אהבת נפש.
את צריכה להיות הגונה והוגנת תוך כדי שאת רואה גם את הבעיות שיוצר הביולוגי שלך......
זה הכל
ולאט לאט תוך כדי החיים המשותפים יבואו גם הרגשות. הם יהיו שונים.
אבל הם שם.
חמלה היא מקום טוב להתחיל.....
ויעוץ והדרכה הורית זה כלי נפלא לעזר בו מניסיון.. .
 
למעלה