שמי אינו משנה
New member
אולי זה לא המקום...
אני יודעת שמה שיש לי זו לא חרדה ברמה שאולי יש לכם. אולי זו בכלל לא חרדה... אבל אני לא מוצאת מילה אחרת לתאר את הרגשות שלי... אולי חוסר נוחות ענקית... המחשבות שלא נותנות לנוח... הפחד... זה נשמע כאילו יש לי משהו ממש נורא והאמת היא שממש לא. אולי אני סתם מגזימה. כנראה שאני מגזימה. אולי אני רק צריכה מקום לכתוב בו, אני מקווה שלא יפריע לכם. אם כן, אני מאוד מצטערת. לאחרונה קרה סופסוף דבר טוב בחיים שלי והכרתי בנאדם נחמד והוא חבר שלי עכשיו. אבל כל הזמן אני מרגישה שאני אוהבת אותו ואחרי כמה ימים אני לא מרגישה כבר... זה בא עם העליות והירידות שיש לי תמיד במצברוח. היתה לי נפילה ענקית במצברוח פתאום, אני מנסה להזכיר לעצמי שזה יעבור... אבל זה מפחיד, זה לא נותן לי מנוחה. אני מרגישה שאולי עשיתי דברים שלא הייתי אמורה לעשות עם חבר שלי. אני מפחדת שנסחפתי ועכשיו אני גם לא מצליחה להרגיש אהבה אז בכלל... זה מטריד אותי כל כך... אני לא רוצה להרגיש ככה... אני רק צריכה שמישהו יעודד אותי ויגיד לי לא להתחרט על דברים שנעשו. וזה בכלל לא מה שאתם חושבים. אני גם נורא פחדתי להכנס איתו לקשר מההתחלה. אני מפחדת מהכל. אני רוצה לשמוח ואני לא מצליחה. נראה לי שכשהמצברוח יעלה אני ארגיש אהבה שוב. אבל למה אני צריכה לסבול את זה בינתיים? אני שונאת את עצמי... נראה לי בכלל שזה לא חרדה. אני מצטערת. אבל אני חושבת שפעם היה לי התקף חרדה. לפני איזה 3-4 שנים. אבל זה לא קשור, נכון? לשלוח... לא לשלוח...? אני מקווה שלא תכעסו עלי אם זה לא קשור, אתם פשוט נראים לי קהילה כל כך נחמדה... אני שולחת. העולם ימשיך להסתובב גם אם זה לא המקום הנכון... נכון? תודה וסליחה...
אני יודעת שמה שיש לי זו לא חרדה ברמה שאולי יש לכם. אולי זו בכלל לא חרדה... אבל אני לא מוצאת מילה אחרת לתאר את הרגשות שלי... אולי חוסר נוחות ענקית... המחשבות שלא נותנות לנוח... הפחד... זה נשמע כאילו יש לי משהו ממש נורא והאמת היא שממש לא. אולי אני סתם מגזימה. כנראה שאני מגזימה. אולי אני רק צריכה מקום לכתוב בו, אני מקווה שלא יפריע לכם. אם כן, אני מאוד מצטערת. לאחרונה קרה סופסוף דבר טוב בחיים שלי והכרתי בנאדם נחמד והוא חבר שלי עכשיו. אבל כל הזמן אני מרגישה שאני אוהבת אותו ואחרי כמה ימים אני לא מרגישה כבר... זה בא עם העליות והירידות שיש לי תמיד במצברוח. היתה לי נפילה ענקית במצברוח פתאום, אני מנסה להזכיר לעצמי שזה יעבור... אבל זה מפחיד, זה לא נותן לי מנוחה. אני מרגישה שאולי עשיתי דברים שלא הייתי אמורה לעשות עם חבר שלי. אני מפחדת שנסחפתי ועכשיו אני גם לא מצליחה להרגיש אהבה אז בכלל... זה מטריד אותי כל כך... אני לא רוצה להרגיש ככה... אני רק צריכה שמישהו יעודד אותי ויגיד לי לא להתחרט על דברים שנעשו. וזה בכלל לא מה שאתם חושבים. אני גם נורא פחדתי להכנס איתו לקשר מההתחלה. אני מפחדת מהכל. אני רוצה לשמוח ואני לא מצליחה. נראה לי שכשהמצברוח יעלה אני ארגיש אהבה שוב. אבל למה אני צריכה לסבול את זה בינתיים? אני שונאת את עצמי... נראה לי בכלל שזה לא חרדה. אני מצטערת. אבל אני חושבת שפעם היה לי התקף חרדה. לפני איזה 3-4 שנים. אבל זה לא קשור, נכון? לשלוח... לא לשלוח...? אני מקווה שלא תכעסו עלי אם זה לא קשור, אתם פשוט נראים לי קהילה כל כך נחמדה... אני שולחת. העולם ימשיך להסתובב גם אם זה לא המקום הנכון... נכון? תודה וסליחה...