אולי יש לכם רעיון?
קודם כל רציתי לעדכן, שהטרומפוציטים עלו מעט
אבל הליקוציטים וההמוגלובין ירדו
. ביום חמישי כמעט נתנו לי מנת דם (בדרך כלל נותנים לצעירים דם כשההמוגלובים מתחת ל8, ולי היה 8.1 ... אז התחמקתי...), והליקוציטים שלי כמעט ברמה של להשאר בבית בבידוד. אני צריכה להגיע עכשיו לביקורות בבי"ח כל יומיים. ומה הבעיה? יש כמה. זה מפריע לי בלימודים, כי אני מפסידה הרצאות. זה מעייף אותי. זה מלחיץ כי כל פעם, אני על הגבול ולא יודעת מה יקרה - כן טיפול השבוע, לא טיפול השבוע, איזה מינון, כן דם, לא דם.... ואני לא יודעת מה לעשות עם הנסיעה לחו"ל. סיפרתי כאן לפני כמה זמן בהתלהבות שהתקבלתי לתוכנית לימודי קיץ לסטודנטים "מוכשרים" לתארים מתקדמים כולל מלגה מלאה ומימון שהייה, כך שאני צריכה לשלם רק על הטיסות. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות. קניתי כבר כרטיסי טיסה ושילמתי מקדמה למלון (אני אמורה לקבל את ההחזרים כשאגיע למקום, כך שבינתיים זה על חשבוני). ביטוח בריאות, אני לא בטוחה שיעשו לי. יש רק חברה אחת שעושה ביטוח, בתנאי שיש מכתב מרופא שמאשר את זה, וגם אז במחיר אסטרונומי (יותר מעלות כל הנסיעה). חשבתי לנסוע בלי ביטוח, ואם ארגיש רע, פשוט לחזור לארץ (מדובר במדינה אירופאית מתקדמת קרובה, ויש טיסות סדירות לפחות פעמיים ביום). כרגע - אם המצב ימשיך להיות כל כך לא יציב, אולי אני צריכה לבטל את הנסיעה בכלל. איך אפשר להיות במקום זר ולהמשיך בשגרת בדיקות ומעקבים כזו, כשאני כל הזמן על סף אישפוז? הספירה שלי ממש נמוכה וממש לא יציבה. אני מפחדת לנסוע ככה. מצד שני, אני צעירה, וקיבלתי תזכורת לזה שהחיים יכולים להסתיים מאוד מהר, ואני רוצה להינות מהם. לעשות כמה שיותר דברים כיפיים, מספקים, להתקדם. נסיעה כזו - היא בדיוק חוויה כזו. אני כל כך מחכה כבר להיות שם. אני לא חושבת שתהיה לי עוד הזדמנות כזו בחיים (באופן רשמי, הם לא מקבלים מישהו יותר מפעם אחת, ובכל שונה נושא הכנס משתנה, כך שבכלל לא בטוח שאוכל לנסוע שוב בשנה הבאה). מה עושים?
קודם כל רציתי לעדכן, שהטרומפוציטים עלו מעט
