סוג של תשובה
לדעתי זה די יומרני מצד כל אחד/ת להציע איזושהי תשובה לשאלות ה-"למה" וה-"איך", או להציע איזשהו פתרון מחץ לבעיה, בנושא הספציפי שהעלית ובעוד אלף נושאים אחרים! ואני אישית בודאי שקטונתי! אני יכול (וזה מה שעשיתי) להציג פחות או יותר מה קורה אצלנו, ובמקרה שלנו, כאמור, שנינו מתמודדים באופן "טעון שיפור" עם כל מה שקשור ללימודים שלו! אני חושב שיש כאן בעיה או סוגיה, שמורכבת מכמה גורמים. אחת מהן היא ההתמודדות של כל הורה (באופן אינדיווידואלי, או באופן ג'נדריאלי) עם אתגרים הוריים. אולי אני טועה, אבל אישית אני לא רואה טעם להיכנס ולחפור בשאלות ה-"למה ככה גברים/נשים מתנהגים/ות"! עדיף יותר לשאול "למה ככה את/ה נוהג/ת" (ומי בכלל נתן לך רישיון?!
) ורצוי לשאול אותו ספציפית. אני יודע, או-הו כמה שאני יודע! עד כמה יחסים בין בני זוג יכולים להיות טעונים, ואיך שלפעמים דברי ביקורת הכי קטנים או מרומזים, יכולים לעורר מהומות, אבל בכל זאת חשוב לנסות למצוא ת'דרכים להעלות את הדברים! (אומר את זה לעצמי, הלוואי שהיה לי ת'אומץ לומר את זה גם לה!
) אם יש לך ביקורת אל דרך התנהלותו כהורה, כאבא, תנסי למצוא ת'דרכים להעלות את זה איתו. לתלות את זה בגבריות שלו (שלנו) גם אם אלף ואחד מחקרים תומכים בהנחה הזו, לא יועיל הרבה! ואולי יותר פשוט, כמו שנוהגים עם ילדים שמנסים "לעזור" לנתב ת'אנרגיות שלו לכיוון אחר, נגיד שילך לקרוא עיתון או לראות כדורגל, ואני כבר אגמור פה עם ענייני שיעורי הבית! (יענו אם 'תה לא עוזר, לפחות אל תפריע)!!!
אני חושב שכל אחד באשר הוא - הוא עצמו, או באשר היותו גבר או אישה, מביא דברים אחרים להורות (וגם לזוגיות וגם לעבודה) לפעמים טובים ולפעמים לא כל כך. סוגיה אחרת שעולה כאן, ונוגעת מאוד לענייני הפורום שלנו פה, וזה עלה בצורה קצת אחרת
בשאלה של שלומית, איך זה ש-אתם(אנחנו) הגברים, מסוגלים לנהל את חצי העולם ואשתו, אבל בבית, עם הילדים, הופכים להיות חפ"שים עצלנים, לא ממושמעים ולא יעילים, שאם לא אומרים להם בצורה פשוטה ועניינית – פקודות, הם לא עושים שומדבר, או עושים את זה לא נכון.... כלומר, השאלה היא בעצם כזו: האם הדרך בה הוא נוהג עם עזרה בהכנת שיעורי בית (וגם בעניינים הוריים אחרים) נובעת מ-"אג'נדה" כלשהי, תפיסת עולם אבהית חינוכית, ואז את יכולה להסכים או לא להסכים עם האג'נדה הזו. די ברור שלא. ברור שהוא "נסחף", נותן לדברים לקרות (חוסר זמן, חוסר סבלנות, עייפות, אולי אולי חוסר אכפתיות) ואז צריך לבדוק אם הוא מודע לכך, האם הוא מוכן לשנות את הגישה, האם יש לו את הכלים לעשות את זה. וגם עד כמה זה חשוב(!) – לו ולך. אולי למשל עניין שיעורי הבית הוא לא כזה קריטי, ולא שווה לעלות על בריקאדות זוגיות בגלל הנושא הזה. ואולי כן, לא יודע! יאללה, יצא לי ארוך, וגם ככה ההודעה הזו תדחק לה לעמודים האחרונים בלי שאפ'חד יראה
