אולי כאן...

[בעילום שם כרגע]

אולי כאן...

שלום לכולם...

היי אני אימא ל 2 בנות נ פ ל א ו ת . אבל ממלאות אותי בהמון אתגרים...
האחת בת 7 כיתה ב .
השניה 3.5 שנים בגן עירייה .

אני עובדת בבית מפעילה צהרון
בעלי עובד במרחק שעה + נסיעה מהבית זו עבודה חדשה כחודש הוא שם. יוצא מוקדם חוזר מאוחר...

הבעיה:
הגדולה עם הרבה התפרצויות שדיי חדשות - לא היו ככה לפני כשבועיים
מאוד קשה לה להכין ש.ב המון בכי . המון שעות להכנת ש.ב .

קבעתי תור לאיבחון פסיכודידקטי רציתי לדעת -
מה ייתן לי האיבחון (אני מניחה שרק טוב אבל...) ?
מה לומדים על הילדה מאיבחון כזה ?

בעבר איבחן אותה נוירולוג ונתן דעתו שיש הפרעת קשב וריכוז ובעתיד כיתה ג-ד יהיה צורך בתרופה .
איבחון טובה או כדומה לא עשינו עדין - אני כאימא שלה יותר חושבת שיש בעיה ריגשית ולימודית מאשר הפרעת קשב ...

אז הפסיכודידקטי - כמה יכול לעזור לאתר את הבעיות ומה יכול להציע לטיפול ...

תודה

 

[ladybug4NLP]

האם הבנות שלך נמצאות מחוץ לבית כשאת מפעילה

צהרון?

אם כן, חשבי על זה שילדה (שאולי יש לה בנוסף גם בעיות קשב ורכוז) צריכה להתמודד עם
המון רעש (שיכול להפריע מאד לילדים כאלה)
המון הסחת דעת
אמא עסוקה עם ילדים אחרים,
"עכשיו באתי הביתה ואני זקוקה לשקט שלי, לאמא שלי לבד!!!! (קנאה)

אפשר למצא עוד סיבות.

ילדים רבים (גם מבוגרים) כשהם באים הביתה מבית הספר/גן/עבודה זקוקים לזמן מה כדי לעשות את המעבר בין החוץ (לחץ) בבית הספר שבו אולי יש לה קשיים כל שהם בלימודים או בחברה,
או סתם כמה שעות טובות של רכוז שאין לה, לבין ההתרגעות בבית.

וכמובן , תשומת לב של אמא אחד על אחד

 

[בעילום שם כרגע]

אז מה לעשות ??

הבנות חוזרות הבתיה מיד בתום הגן וביה"ס
אני יודעת שקשה לה - היא אמרה את זה . ביקשה כבר מזמן שזה יפסק
אבל
בנינו בן היתר להיותי בבית זה בשבילן קודם כל עבורן.
והמצב הנתוןם הוא שעד יולי אני חייבת לקיים הצהרון מפאת התחייבות להורים האחרים.
שנה הבאה זה כבר לא יהיה .
אבל כעת בינתיים מה לעשות איך לעזור לה לעשות המעברים?
כשהיא באה הביתה היא ממש משתוללת ניראת מאושרת שמחה - צועקת וצוחקת בכל... שמחה .
אח"כ מתחיל קטע הש"ב וכל האושר ניגמר מתחיל בכי ותסכול...

אני מבינה אותה באמת . היא אפילו אולי צודקת אבל- כעת אני צריכה עצות איך לעזור לה
וגם לעצמי כי גם לי מאוטד קשה לראות אותה ככה .

 

[בחיק החיות]

שלום בעילום שם

מכיוון שהבעיות החלו רק לפני שבועיים לא הייתי מקשרת את זה בהכרח לקשיים דידקטיים/חושיים וכיוב', משום שהקשיים היו קיימים גם לפני חודשיים ולפי התיאור שלך אז לא הופיעו הקשיים סביב השיעורים.

האם עוד משהו השתנה בבית חוץ מהאבא שעכשיו נמצא פחות זמן בבית? נראה שהשינוי בהתנהגותה, קשור גם לשינוי שהתרחש בחייה ויש לבחון זאת.
אם אכן ההיעדרות של האב היא השינוי היחידי שהתרחש - מה היא מחמיצה היום לאור העבודה החדשה שהיה לה לפני כן? האם היו זמנים קבועים שבהם אביה היה מבלה איתה ועכשיו אין לו פנאי לכך?

מאוד קשה לתת לך מענה דרך האינט' משום שיש צורך לבחון את האירועים בצורה מקיפה. ברגע שמבינים היכן מקור הקושי - ניתן להבין כיצד ניתן להקל עליה ולסייע.

בנתיים הייתי יושבת איתה באיזה יום, כשרגוע מסביב ואומרת שאני רואה שבשבועיים האחרונים קשה לה נורא, והיא מרבה לבכות, ושואלת האם יש משהו שמציק לה או מה יוכל להקל עליה. גם אם אומרת שלא, תגידי לה שאם היא תרצה לדבר בשלב מאוחר יותר, את תמיד פה בשבילה ואת תשמחי שתחשבו ביחד מה אפשר לעשות שיהיה לה יותר קל...

בהצלחה

 

[ladybug4NLP]

מתי התחלת להפעיל את הצהרון?

כי לפי ההודעה שלך הבעיות החלו לפני שבועיים ואם הצהרון מתחילת השנה, לא בטוח שיש קשר. אולי רק מחזק בעיה קיימת.

האמת שכל עצה שניתן תהיה אולי קלה לתת כי אנחנו לא מחוברים לבעיה רגשית וכל פתרון כדאי שיהיה תפור למצב נתון.
אז כמה רעיונות שאת יכולה לגלגל:
1. כמובן להסביר את מטרת הצהרון ומודע זה בבית שלך. אולי אפילו לציין מספר יתרונות כמו דברים שיהיה אפשר לקנות לה, אמא שרוצה לעבוד כמו אמהות רבות וכו'.
את יכולה לציין בפניה גם מה את מפסידה ובכל זאת...
2. מאחר והצהרון זה מצב נתון שיש לציין בפניה ניתן לברר אתה:
מה מפריע לה
מה היתה רוצה שיקרה (במגבלות האפשרויות
3. לבקש ממנה לעזור לך בצהרון. נתינת אחריות הוא כלי כדול להעצמה אישית בכל גיל.
4. אם הצהרון הוא לילדים בטווח הגילאים שלה - לאפשר לה להשתתף בפעילויות
5. לאפשר הזמנת חבר/חברה
6. להבטיח ולבצע "זמן איכות" רק שניכם.
המקום, מספר הפעמים ומשך ה"יחד" המיוחד ייקבעו על ידי שתיכן
7. כנ"ל (זמן איכות מוסכם) עם אבא

אני בטוחה שלאור מה שכתבתי תוכלי להגיע לעוד רעיונות בוריאציות שונות.

ומה עם הקטנה שלך? איך היא מסתדרת עם המצב?

 

[בעילום שם כרגע]

הכל התחיל ...

כבר מזמן ...
תמיד הבת היתה עם התפרציות - זה התחיל להיות מורגש כשאחותה נולדה לפני כ 3.5 שנים
היו עליות ומורדות אבל סה"כ הסתדרנו
ואז התחיל ביה"ס ששם היה לה קשה להיכנס לבית הספר בתחילת כיתה א ...
ואז בא הצהרון ופה כבר היא יחסית התרגלה לרעיון שיש בבית עוד אנשים
ובשבועיים האחרונים הכל ממש מחריף...
אני מנסה להבין למה ...

בשיחה עם מנהלת בית הספר והמחנכת הוצע לאבחן אותה בטובה .
בעצת מדריכת הורים הוצע לעשות לה איבחון פסיכו דידקטי.

בינתיים המחנכת משתפת פעולה ועוזרת לילדה עם מחמאות ותשומת לב ומורגש שזה מאוד עוזר.
גם אני יותר רגישה לילדה ומנסה להיות יותר איתה וקשובה לה . ולתת לה מקום יותר נחוץ ואוהב בבית

האבא תמיד עבד עד שעות מאוחרות אבל היה איתם בהתארגנות הבוקר שזה חסר להם ולי...
גם הוא לומד לחיות איתנו בשלט רחוק.

לגביי הקטנה - זה כבר גם סיפור כי היא מאוד דומיננתית בבית - מאוד שובבה בדרך שלה .
מרביצה הרבה - הן רבות הרבה אבל האהבה בינהן ענקית.

אבל בסדר לומדים הכל לאט...

 

[גרא.]

בעילום שם כרגע,האבחון הפסיכודידקטי,עשוי

להצביע על נקודות חוזק וחולשה בתפקוד של הילדה.הוא מאפשר להעריך את היכולת האינטלקטואלית שלה,
מאפשר להעריך באיזה מידה,אם בכלל הילדה סובלת מליקויי למידה.תמונת מצבה של הילדה יכולה לאפשר
לתכנן היכן ובמה יש צורך לעזור לה.האבחון עשוי להצביע גם על בעיות רגשיות,במידה וקיימות.

 

[smile li]

אבחון פסכיודידקטי

אבחון פסיכודידקטי משלב אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי.
החלק הפסיכולוגי: בודק את רמת ה-IQ, אינטליגנציה כללית, יכולת מילולית וביצועית, מאפיינים רגשיים (דימוי עצמי, חרדה וכו'), סממנים שעלולים להצביע על קיומה של הפרעת קשב וריכוז, אסטרטגיות וביקורת עצמית, אינדיקציה לקיומה של לקות למידה וכדומה.
החלק הדידקטי ממוקד יותר בפן הלימודי: יכולת חשבונית, קריאה, כתיבה, אנגלית, אופן ביצוע המטלות, משך הזמן שכל מטלה גוזלת, ראייה מרחבית וכו'. זהו החלק שבוחן קיומן של לקויות למידה ספציפיות - דיסלקציה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה וכדומה ועל פי האבחון הדידקטי גם ניתנות המלצות להתאמות בבחינות, עזרים וכלים לצוות החינוכי.

אני מניחה שהפנייה לאבחון לא נעשתה בעקבות השבועיים האחרונים ולכן אם קיים חשד ללקות למידה, מומלץ לפנות לאבחון שיאתר את הקשיים הספציפיים ויציע דרכים להתמודדות ראויה עם המגבלות.

לגבי הבעיות שצצו בשבועיים האחרונים. מכיוון שאיני מכירה את ביתך ואתכם כמשפחה, יכולים להיות סיבות מגוונות ושונות להתפרצויות. אני מציעה שערב אחד תקדישי זמן איכות רק לך ולה, תעשו יחדיו פעילות משותפת נחמדה (ישיבה בבית קפה, אפייה יחדיו, יצירה אומנותית וכו') ותעלי בעדינות את הנושא. אמרי לה ששמת לב שבתקופה האחרונה היא מתקשה בהכנת שיעורי בית, אולי עצובה יותר, בוכה יותר ושאת רוצה לעזור לה וחשוב לך לדעת מה עובר עליה. השיחה כמובן צריכה להיעשות באווירה חיובית ורגועה. אני מאמינה שבאופן הזה ילדתך תשתף אותך במה שעובר עליה ויחדיו תוכלו לחשוב על דרכים להתמודדות.

בהצלחה!