אולי כדאי להקדים
ואולי כדאי להקדים בבוא הזמן נשיל את גופינו הגשמי ואולי ניטול עמנו צרור זכרונות לדרך. ואולי נהפך למשהו שונה. הכלים היחידים שיעמדו לרשותנו הם התודעה, אך מה ערכם של חוויות גשמיות? ומהשאר מה יוותר למסע (חוויה והכרה רוחנית)זה מה שנישא עמנו אל הלא ידוע. כמסע בעיניים עצומות בתוך החושך. שם כבר לא נצפה למוכר ולידוע כי לא נדע (כילד המגיע לעולם) נהיה "פתוחים" לכל חוויה והתנסות שתיתפס אצלנו כמהות ממשית. ואולי אז נחדל להיות ולחיות את האלוהים שבנו (דעה שלא מידיעה)וניווכח לדעת את גודל אפסותנו. מה ערכו של יהלום יקר בשמי הקוסמוס? אז אולי נשתוקק לפגוש את אלוהים ומלאכיו, ככתוב לא טוב היות האדם לבדו. ואולי זאת הכוונה הרוחנית בדברים מי ידע לבטח. לכן כאן בעולם זה נטיב "להתבונן" ברוח, ואולי נבין שעצם "התבוננות זו שווה לאכילה מעץ הדעת בשנית. וככל שנקדים כן ייטב. בברכה אביר
ואולי כדאי להקדים בבוא הזמן נשיל את גופינו הגשמי ואולי ניטול עמנו צרור זכרונות לדרך. ואולי נהפך למשהו שונה. הכלים היחידים שיעמדו לרשותנו הם התודעה, אך מה ערכם של חוויות גשמיות? ומהשאר מה יוותר למסע (חוויה והכרה רוחנית)זה מה שנישא עמנו אל הלא ידוע. כמסע בעיניים עצומות בתוך החושך. שם כבר לא נצפה למוכר ולידוע כי לא נדע (כילד המגיע לעולם) נהיה "פתוחים" לכל חוויה והתנסות שתיתפס אצלנו כמהות ממשית. ואולי אז נחדל להיות ולחיות את האלוהים שבנו (דעה שלא מידיעה)וניווכח לדעת את גודל אפסותנו. מה ערכו של יהלום יקר בשמי הקוסמוס? אז אולי נשתוקק לפגוש את אלוהים ומלאכיו, ככתוב לא טוב היות האדם לבדו. ואולי זאת הכוונה הרוחנית בדברים מי ידע לבטח. לכן כאן בעולם זה נטיב "להתבונן" ברוח, ואולי נבין שעצם "התבוננות זו שווה לאכילה מעץ הדעת בשנית. וככל שנקדים כן ייטב. בברכה אביר