אולי סיפור לתחרות-תלוי בתגובות
הקעקוע הרגשתי עיקצוצים רבים, מאז עשיתי את הקעקוע לפני שלושה ימים. הכאב אמור לעבור עוד מעט, חשבתי לעצמי. איזור הקעקוע לא היה כלל אדום, אך הרגשת העיקצוצים גרמה למעט דאגה בתוכי. מאז שעשיתי את הקעקוע היו לי חלומות שחזרו על עצמם ועשו לי צמרמורת נוראית, כל בוקר מחדש. "קיילן, הכל בסדר?" שאלה אמא שלי כשהציצה לחדרי. "כן הכל טוב אמא" שיקרתי לה שוב. לא רציתי להדאיג אותה עם הקעקוע, גם ככה היתה נגדו, חוץ ממנה אף אחד במשפחה לא ידע שעשיתי קעקוע."אז רדי למטה לאכול" אמרה אימי וירדה למטה. העיקצוצים נרגעו מעט וקמתי לשטוף פנים, הייתי מיוזעת מהחלום האחרון. חזרתי לחדר והחלפתי בגדים, מביטה בראי בקעקוע החדש שכה ציפיתי לו. הוא נראה רגיל, פרט לעובדה שכל פעם שהסתכלתי על החתול, עיניו הירוקות נראו לי זוהרות יותר ממה שתיכננתי שיצאו. לקחתי את המשחה שאימי קנתה לי ומרחתי על השכם, קווי הקעקוע בלטו ונתנו הרגשה מוזרה. לבשתי את החולצה וירדתי למטה. לקראת הערב העיקצוצים חזרו שוב, הפעם הייתי לבד בבית. העיקצוצים הפכו כואבים יותר ויותר, התחלתי לדאוג שאולי תתפתח אצלי דלקת וחשבתי להתקשר לחנות הקעקועים. עליתי לחדרי וחיפשתי אחר הפתק עם המספר של החנות. מצאתי, התקשרתי בידיים רועדות, קול גבר ענה לי ""קעקועים מעולם" שלום, מדבר טאן" "שלום, שמי קיילן, עשיתי אצלכם קעקוע לפני שלושה ימים" "כן..?" השיב הגבר "ומאז יש לי עיקצוצים והמשחה לא עוזרת אבל המקום לא אדום, יש לי סיבה לדאוג? אולי לבוא אליכם לראות אם אני אלרגית?" שאלתי. היתה דממה "אתה פה?" שאלתי "כן" ענה טאן בקול מהוסס. "הכל בסדר?" שאלתי "כן, אין לך סיבה לדאוג" ענה. לא ידעתי אם להרגיש הקלה או לא, קולו המהוסס של טאן הגביר בי את החשד שמשהו לא בסדר. "אתה בטוח? אתה לא חושב שכדאי שאני אבוא לבדוק שהכל בסדר?" שאלתי "כן כן, אני זוכר אותך, עשית קעקוע מאוד מיוחד, תהני ממנו" אמר טאן וניתק. הרגשתי שהוא התחמק מלתת תשובה יותר מדוייקת, אבל החלטתי להתעלם כרגע מהעיקצוצים ולחכות עוד מספר ימים. סגרתי את הטלפון והתיישבתי מול הטלויזיה, העיקצוצים התחילו לכאוב והרגשתי גל חום. הדלקתי מהר מזגן ונשמתי מהר, מקווה שהכל יעבור מהר, העיקצוצים החלו להעלם שוב. עברו מספר ימים מאז ונראה שהכאבים התחילו להחמיר, אך עדיין לא ראיתי אודם מסביב לקעקוע. הייתי עייפה, כיביתי את הטלויזיה ועליתי למעלה לישון, חלמתי שוב את אותו חלום: הייתי חתולה, הפרווה שלי היתה באותם צבעים כמו של חתול הקעקוע שלי, הלכתי בקלילות ברחוב שלי ונעצרתי ליד הבית שלי. הבטתי למעלה לחלון חדרי, והתגעגעתי. התגעגעתי לקיילן, אליי. התעוררתי, כבר היה בוקר. "הכל טוב?" שאלה אימי "כן אמא, אני כבר קמה" שיקרתי לה שוב. הפעם, החלטתי ללכת לחנות הקעקועים. לאחר ארוחת הבוקר הלכתי במהירות ל"קעקועים מעולם". "מזה?!" קראתי, החנות ריקה. "אני לא מאמינה, לא יכול להיות" לחשתי לעצמי. חזרתי הביתה במהירות, אבודה בתוך מערבולת של רגשות ותחושות בתוך ראשי, ייללתי. עצרתי, האם יצאה מפי כרגע יללת חתול? שאלתי את עצמי, לא היתה לי תשובה. חזרתי הביתה, כבר עבר שבוע מאז שעשיתי את הקעקוע והרגשתי מוזר, כבר לא היו לי כאבים, אך החלום חזר על עצמו שוב ושוב. הלילה החלטתי לנסות לא להרדם. אחרי שכולם כבר ישנו, הייתי במרפסת, שתיתי שוקו, כשלפתע הרגשתי עיקצוצים. הפעם, לא האיזור הקעקוע, הפעם העיקצוצים היו בכל הגוף. התחלתי להשתנות במהירות, ולפני ששמתי לב, הייתי חתולה. הפרווה שלי היתה בדיוק בצבע של חתול הקעקוע שלי, הרגשתי חתולית מאוד, מלאת אנרגיה וקלילות. החלטתי ללכת לטיול, קפצתי על הגדר ומשם לרחוב. לא היה איש אך קלטתי ריחות של חתולים נוספים, והבחנתי בתזוזות של כל דבר קטן. עברתי ליד עמוד רחוב, הרחתי ממנו ריח של חתולה נוספת, זה היה הטריטוריה שלה אז התרחקתי במהירות, ידעתי שלא כדאי להסתבך איתה. הסתובבתי מעט ואז חזרתי לרחוב שלי, עצרתי מול הבית שלי והבטתי על חלון חדרי. הייתי עכשיו חתולה והתגעגעתי לקיילן, לעצמי. לא ידעתי אם אי פעם אני יחזור לעצמי. אולי להיות חתולה זה לא כל כך נורא.
הקעקוע הרגשתי עיקצוצים רבים, מאז עשיתי את הקעקוע לפני שלושה ימים. הכאב אמור לעבור עוד מעט, חשבתי לעצמי. איזור הקעקוע לא היה כלל אדום, אך הרגשת העיקצוצים גרמה למעט דאגה בתוכי. מאז שעשיתי את הקעקוע היו לי חלומות שחזרו על עצמם ועשו לי צמרמורת נוראית, כל בוקר מחדש. "קיילן, הכל בסדר?" שאלה אמא שלי כשהציצה לחדרי. "כן הכל טוב אמא" שיקרתי לה שוב. לא רציתי להדאיג אותה עם הקעקוע, גם ככה היתה נגדו, חוץ ממנה אף אחד במשפחה לא ידע שעשיתי קעקוע."אז רדי למטה לאכול" אמרה אימי וירדה למטה. העיקצוצים נרגעו מעט וקמתי לשטוף פנים, הייתי מיוזעת מהחלום האחרון. חזרתי לחדר והחלפתי בגדים, מביטה בראי בקעקוע החדש שכה ציפיתי לו. הוא נראה רגיל, פרט לעובדה שכל פעם שהסתכלתי על החתול, עיניו הירוקות נראו לי זוהרות יותר ממה שתיכננתי שיצאו. לקחתי את המשחה שאימי קנתה לי ומרחתי על השכם, קווי הקעקוע בלטו ונתנו הרגשה מוזרה. לבשתי את החולצה וירדתי למטה. לקראת הערב העיקצוצים חזרו שוב, הפעם הייתי לבד בבית. העיקצוצים הפכו כואבים יותר ויותר, התחלתי לדאוג שאולי תתפתח אצלי דלקת וחשבתי להתקשר לחנות הקעקועים. עליתי לחדרי וחיפשתי אחר הפתק עם המספר של החנות. מצאתי, התקשרתי בידיים רועדות, קול גבר ענה לי ""קעקועים מעולם" שלום, מדבר טאן" "שלום, שמי קיילן, עשיתי אצלכם קעקוע לפני שלושה ימים" "כן..?" השיב הגבר "ומאז יש לי עיקצוצים והמשחה לא עוזרת אבל המקום לא אדום, יש לי סיבה לדאוג? אולי לבוא אליכם לראות אם אני אלרגית?" שאלתי. היתה דממה "אתה פה?" שאלתי "כן" ענה טאן בקול מהוסס. "הכל בסדר?" שאלתי "כן, אין לך סיבה לדאוג" ענה. לא ידעתי אם להרגיש הקלה או לא, קולו המהוסס של טאן הגביר בי את החשד שמשהו לא בסדר. "אתה בטוח? אתה לא חושב שכדאי שאני אבוא לבדוק שהכל בסדר?" שאלתי "כן כן, אני זוכר אותך, עשית קעקוע מאוד מיוחד, תהני ממנו" אמר טאן וניתק. הרגשתי שהוא התחמק מלתת תשובה יותר מדוייקת, אבל החלטתי להתעלם כרגע מהעיקצוצים ולחכות עוד מספר ימים. סגרתי את הטלפון והתיישבתי מול הטלויזיה, העיקצוצים התחילו לכאוב והרגשתי גל חום. הדלקתי מהר מזגן ונשמתי מהר, מקווה שהכל יעבור מהר, העיקצוצים החלו להעלם שוב. עברו מספר ימים מאז ונראה שהכאבים התחילו להחמיר, אך עדיין לא ראיתי אודם מסביב לקעקוע. הייתי עייפה, כיביתי את הטלויזיה ועליתי למעלה לישון, חלמתי שוב את אותו חלום: הייתי חתולה, הפרווה שלי היתה באותם צבעים כמו של חתול הקעקוע שלי, הלכתי בקלילות ברחוב שלי ונעצרתי ליד הבית שלי. הבטתי למעלה לחלון חדרי, והתגעגעתי. התגעגעתי לקיילן, אליי. התעוררתי, כבר היה בוקר. "הכל טוב?" שאלה אימי "כן אמא, אני כבר קמה" שיקרתי לה שוב. הפעם, החלטתי ללכת לחנות הקעקועים. לאחר ארוחת הבוקר הלכתי במהירות ל"קעקועים מעולם". "מזה?!" קראתי, החנות ריקה. "אני לא מאמינה, לא יכול להיות" לחשתי לעצמי. חזרתי הביתה במהירות, אבודה בתוך מערבולת של רגשות ותחושות בתוך ראשי, ייללתי. עצרתי, האם יצאה מפי כרגע יללת חתול? שאלתי את עצמי, לא היתה לי תשובה. חזרתי הביתה, כבר עבר שבוע מאז שעשיתי את הקעקוע והרגשתי מוזר, כבר לא היו לי כאבים, אך החלום חזר על עצמו שוב ושוב. הלילה החלטתי לנסות לא להרדם. אחרי שכולם כבר ישנו, הייתי במרפסת, שתיתי שוקו, כשלפתע הרגשתי עיקצוצים. הפעם, לא האיזור הקעקוע, הפעם העיקצוצים היו בכל הגוף. התחלתי להשתנות במהירות, ולפני ששמתי לב, הייתי חתולה. הפרווה שלי היתה בדיוק בצבע של חתול הקעקוע שלי, הרגשתי חתולית מאוד, מלאת אנרגיה וקלילות. החלטתי ללכת לטיול, קפצתי על הגדר ומשם לרחוב. לא היה איש אך קלטתי ריחות של חתולים נוספים, והבחנתי בתזוזות של כל דבר קטן. עברתי ליד עמוד רחוב, הרחתי ממנו ריח של חתולה נוספת, זה היה הטריטוריה שלה אז התרחקתי במהירות, ידעתי שלא כדאי להסתבך איתה. הסתובבתי מעט ואז חזרתי לרחוב שלי, עצרתי מול הבית שלי והבטתי על חלון חדרי. הייתי עכשיו חתולה והתגעגעתי לקיילן, לעצמי. לא ידעתי אם אי פעם אני יחזור לעצמי. אולי להיות חתולה זה לא כל כך נורא.
