אולי עיוות .

[norwegian wood1]

אולי עיוות .

אני צמחונית 7 שנים , אתמול רציתי לבשל לעצמי , והמחבת בה רציתי לבשל הייתה עם שאריות חזה עוף מהבישול של השותפה שלי. שטפתי את המחבת טוב החזרתי לכיריים והתחלתי בבישול.
לאחר הבישול, בעודי אוכלת, שאלתי את עצמי אם גם שאריות בשר אדם היו על המחבת הייתי מסוגלת לבשל על אותה מחבת. המחשבה על כך גרמה לי לאפקט הקאה.


אני לא מסוגלת לאכול בשר. זה מחליא אותי. מוזר לי שזה לא נתפש בכזו חומרה כמו שאכילת בשר אדם נתפשת אצלי.

 

[motior]

זה עניין תרבותי ואולי יותר מזה

הטאבו נגד אכילת בשר אדם מוטבע עמוק ברוב החברות האנושיות.
גם רוב היונקים הטורפים נמנעים מלטרוף את בני מינם.

 

[Ofericko]

נכון. הרי אין כנראה שום סיבה

בריאותית שיכולה להסביר למה נזרוק לפח מחבת שבושל בה בשר אדם ואילו נשטוף ונשתמש במחבת שבושל בה בשר עוף.
זה עניין של רמת הגועל מהרעיון, וזה עניין סובייקטיבי לחלוטין שמושפע מגורמים רבים כמו תרבות, חינוך וכו'.
בתכלס, אם לא תסכימי לבשל במחבת כזו, לא תועילי לבעלי החיים ולהיפך, מי שכן יבשל על מחבת כזו לא פוגע בבעלי החיים.

 

[ladybug6]

קל להגיע למצב של גועל וסלידה של ממש

מבשר ומוצרים מהחי, כי המוח עושה קישור לכל מני דברים לא נעימים.. אבל חשוב לשמור על פרופורציות ולזכור שיש יצורים שעבורם בשר הוא אכן אוכל (אריות, דובים, נשרים, וכן - חלק מבני האדם). אין הבדל ממשי בין בן אדם לחיה, כולנו עשויים בשר ודם, לכולנו כואב כשמכאיבים לנו, לכולנו עצוב כשגונבים מאיתנו את הצאצא, לכולנו הרגלים ואינסטינקטים. מבחינתי, לבשל בשר פרה או בשר אדם זה היינו הך, וכך אני מסתכלת על הבשר.
עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות ולזכור שבחברה שבה אנחנו חיים זה נחשב לנורמלי וחיוני, והגועל הזה הוא בעיקר בראש שלנו. זו הדרך של המוח להביע את הזעזוע/סלידה מהאקט עצמו.
אני משתדלת לשכנע את עצמי בדברים האלה כדי לא להגיע למצבים כמו שאת מתארת, כי אני יודעת שזה קל להגיע אליהם, אבל זה לא נעים לי להרגיש ככה. לא כל עוד אני חיה בחברת אוכלי בשר וחלב וביצים.
אז זה מעציב אותי שאנשים אוכלים חיות לידי, אבל זה לא מגעיל. זה אוכל, פשוט אוכל עצוב מאוד.