אומגה 3 גליל

[שלושתםשלי]

אומגה 3 גליל

שלום לתושבי הפורום. נתקלתי בפרסום של אומגה 3 גליל וביקרתי באתר שלהם. כאן בפורום מצאתי הודעות מאד ישנות בנושא. האם יש למישהו מידע עדכני על היעילות? או כל מידע אחר על המוצר? בתודה.

 

[גובלינית]

שלום לך, מצרפת קישור למידע הכי עדכני

אומגה 3 - נתונים מחקריים / סדר בדברים. באופן אישי - לא הייתי מסתמכת על מידע פרסומי, אלא על מידע מחקרי מבוסס בלבד.

ההמלצה שלנו (מופיעה גם בחלון הראשי של הפורום): להסתכל באותיות הקטנות, מי חתום על ההמלצות, האם מדובר במחקרים או ב"כאילו מחקרים" - או אולי במידע פרסומי עם אינטרס שיווקי. חשוב להבחין בין השערות לממצאים מדעיים - הפרסום בעיתון מדעי דורש עמידה בכללים ברורים, שלא קל לעמוד בהם. כתבה בעיתון פופולרי לא תמיד מהווה בסיס מהימן לקבלת החלטות - ולכן חשוב לבדוק את המידע באופן ביקורתי טרם מחליטים על טיפול כזה או אחר. יש לזכור - שכל תוסף או תרופה רציניים ויעילים אמורים לעמוד בדרישות של מחקר מדעי, ואילו "סיפורי מקרה" - כלומר, אדם אחד או קבוצה קטנה שתרופה או תוסף כזה או אחר עזרו לו מאד, אינם מהוים בסיס מוצק לקבלת החלטה לגבי טיפול כזה או אחר היות והשוק מוצף ב"פתרונות קסם", שמאחורי חלקם הנכבד עומדים גורמים מסחריים ושיווקים.

 

[שלושתםשלי]

תודה אבל מכיוון שהבנתי שאין מחקרים

שאלתי האם יש כאן אנשים שהתנסו באומגה 3 גליל ויכולים להתחלק בחוויות: עזר או לא עזר? למשווקי אומגה 3 גליל יש סיפרו פנטסטי, השאלה אם יש עוד סיפורים כאלה.

 

[גובלינית]

הי! אני לא מכירה עוד הרבה סיפורים כמו זה

התייחסת... יש כמה מקרים - שאולי אפשר לספור על אצבעות של יד אחת.

 

[נחמה ורפואה]

לנו זה עזר.

שלום. אני אני אם לילד שעד לפני שנה וחצי סבל מתסמונת טורט. המצב היה חמור מספיק מכדי שימליצו לנו לתת לו הלידול. קראנו על תופעות הלוואי של הלידול והבנו שמדובר בתרופה פסיכיאטרית עם הרבה תופעות לוואי גם לטווח המיידי וגם לטווח הרחוק.. אני יכולה לומר לך שכאם באותה תקופה לא חייתי. הייתי כ״כ מודאגת מהסבל של בני שלא יכולתי להתרכז בשום דבר ולא ישנתי בלילות. במקום לישון חיפשתי באינטרנט פיתרון אלטרנטיבי לתרופות. וכך מצאתי את האתר: אומגה3גליל. קראתי את הנאמר שם ואם תכנסי ותתעמקי תראי שמה שהם בעצם אומרים זה שהגורם לטורט הוא גם גנטי אך מושפע גם מהתזונה, כשייש להקפיד על שני עקרונות מרכזיים: הוספת אומגה3 בכמות מוגברת במזון של הילד ( אגב מחקרים, אני באה מתחום של מדעים ועניין אותי מחקרים שתומכים בהצעות שבאתר ויש מחקרים שמראים קשר בין הוספת אומגה 3 למזון לבין שיפור בבעיות נויירולוגיות והתנהגותיות אך ההשפעה על תסמונת טורט טרם נחקרה).והעיקרון השני הוא הורדת הסוכר, הקמח הלבן והקטנה בצריכת פחמימות לא מורכבות. אני קראתי המון וניסיתי להבין מה הסיכונים לילדי בשינוי התזונה ע״פ שני עקרונות פשוטים אלו והחלטתי שאני מנסה. מאותו רגע ראינו שיפור הדרגתי בעוצמת הטיקים בכל התופעות ההתנהגותיות. היום אם תפגשי את ילדי לא תוכלי לדעת שבעבר סבל מכל הבעיות הנל. בגלל שהרגשתי שקיבלתי מתנה אדירה החלטתי לחלוק את המידע. אני מבטיחה לך שאני לא עובדת באומגה 3 גליל מאז יצא לי לפגוש את גיא בן צבי פעם אחת כדי לומר לו תודה על שהטיב עם משפחתינו בלי בכלל שידע. הסביבה שלנו שהכירה את ילדי הייתה המומה בדיוק כמונו מעוצמת השיפור. את מוזמנת ליצור איתי קשר אם את רוצה (תשאירי לי הודעה) ואני מוכנה לשתף אותך בכל פירטי המקרה רק בגלל שאני מרגישה שקיבלתי מתנה שחייבים לחלוק. בברכה. נחמה.

 

[שלושתםשלי]

נחמה- תודה ושמחה לשמוע

התחלתי לחרוש את האתר של אומגה 3 גליל- יש שם מלא מידע, וכן אני מתכתבת עם גיא. בנתיים המסקנות שלי הם שכרגע אי אפשר להסיק מדעית לגבי אומגה 3 וטורט, שאין שום תמיכה לשימוש דוקא במוצר שלהם על פני אומגה 3 של יצרנים אחרים, אם בכלל. אני גם מודעת לזה שלעיתים קרובות, הקליניקה מקדימה את ההוכחות המדעיות. לגבי הורדת סוכר קמח לבן ופחמימות לא מורכבות: הוא נכון להמון מצבים. זה נושא שנמצא בראש המודעות שלי כבר כמה שנים טובות, מיושם בביתנו זה מכבר, לצערי: בלי שום השפעה על הסמפטומים של הבן.. בלי להרחיב יותר מדיי, אני ממליצה לכל אחד לקרוא את "מחקר סין". כמה עצוב שמה שנתגלה בו לפני 15 שנה, נדחה בכ"כ הרבה החלטיות וארסיביות על הקהילה המדעית ובעיקר המסחרית. ואילו היום, לאט לאט, כל מה שנאמר בעקבות מחקר חודר לשורות הראשונות של הרפואה ה"קונבנציונאלית". ראי למשל את ההתייחסות לויטמין די, שעם הוצאת הספר נחשבה לדמיונית, והיום ויטמין די הוא כוכב תקשורת (עד שיצוץ חדש...). הכי חשוב: שהבן שלך השתפר! שבת שלום.

 

[שלושתםשלי]

שכחתי עוד משהו: הומיאופטיה

לפני כשנתיים לקחתי את הבן לטיפול הומיאופטי קלאסי, אצל מי שנחשב מספר 1 בארץ (רק במקרה הגעתי אליו). תוך 3 חודשים הכל כמעט ונעלם, ואל תקפצו ותיגדו לי שזה טיבו של הטורט. לא היתה כאן העלמות פתאומית כמו שאנחנו רגילים (יום ככה ויום ככה, או שעות בלי כלום ושעות סוערות), אלא החלשה הדרגתית של הסמפטומים עד להעלמות כמעט מוחלטת. ואז הילד החליט להפסיק לשתף פעולה (להמנע משוקולד, קולה ועוד למשך שבועיים אחרי קבלת הטיפול). 8 חודשים נהנו עדיין מתוצאות הטיפול, ואז, בנסיעה לחו"ל, הכל חזר ובגדוללללל. הילד "נשבר" וחזרנו לטיפול הומיאופטי. כרגע עם תוצאות מינוריות בלבד, ואני מקווה לשיפור כמו אז. ההומיאופט סיפר לי על 2 מבוגרים עם טורט קשה (כולל תיקים איומים וקללות) שתוך מספר חודשים אמרו שלום לטורט. המינוס: 1. בבנק. 2. עד כמה שידוע לי ההומיאופטיה לא מרפאת אלא עובדת סימפטומטית. את כל זה אני מספרת כדי לחלוק איתכם את האפשרות הזו.

 

[אלמונית פלונית1]

בתחילת הדרך השתמשנו באומגה

גליל אבל רק למשך חודש מכיוון שהקפסולה היתה גדולה עבור ילדי וגם השמן דגים גרם לו לריח לא נעים ולחמיצות . אומגה לכשעצמה זה דבר מעולה ולא רק לטיקים והלוואי וילדי כן היה ממשיך. אני חושבת שאצלם הריכוז של השמן דגים גבוה יותר ממה שנמכר בחנויות אם אני זוכרת נכון. מדבריך הבנתי שהטיפול ההומאופתי עוזר לילדך וגם בשינוי תזונתי יש תוצאות נראות לעין ולכן אני חושבת שכן כדאי לנסות את הדרך הזאת לפני טיפול תרופתי . יש לקחת בחשבון שזה גם שיעבוד לנטילת הקפסולות היומיות וגם לשינוי תזונה . בכל מקרה מה שלא תחליטו שיהיה לכם בהצלחה!

 

[אלמונית פלונית1]

ועוד משהו בנוגע למחקר

מכיוון שלטוראט פנים רבות ואצל כל אחד זה מתבטא בצורה אחרת המחקרים בעיני לא יכולים לקלוע עד הסוף או שאפשר להסתמך עליהם כי כל ילד מגיב אחרת לכל טיפול. שוב לגבי אומגה בלי שינוי תזונה לא תוכלי לראות שינוי דרסטי או לאורך זמן

 

[שלושתםשלי]

הומיאופטיה ותזונה - לא הבנת נכון:

א. הומיאופטיה: בעבר עזר מאד עד כמעט העלמות של הטיקים. כרגע עוד אין שינוי (קיבל רק 2 טיפולים). ב. שינוי תזונתי: כל המשפחה עברה שינוי תזונתי כמה שאפשר (לא כולם משתפים פעולה כמו שהייתי רוצה). במקרה של הטורט, הוא צורך מעט סוכרים (עדיין יותר מידי לטעמי), מינימום גלוטן, ולצערי נשאר על שניצל תעשייתי. מעבר לזה: שום מזון תעשייתי. ו..... לא ראיתי שום שינוי בטורט. הטורט שלו לא זכה לאבחון רישמי, רק מאחר והנוירולוג אמר: "עזבי את הילד. אם זה לא מפריע לו, אין מה לטפל. ומה תיתן האבחנה?". קיבלתי את דעתו לחלוטין. אצלו זה מתבטא בטיקים תנועתיים,ו- ווקאליים לעיתים. יש תקופות ושעות יותר ופחות סוערות. מעבר לזה אין לו שום בעיות, הוא ילד מחונן, חברותי, זורם, חכם ונבון ודעתן גדול, בלי שום הפרעות אחרות משום סוג שהוא. מקווה שגם לא יהיו- אמן!

 

[נחמה ורפואה]

שלושתם שלי ואלמונית פלונית 1 יקרות,

שלושתםשלי ואלמונית פלונית1 יקרות, ראשית רציתי לומר שאנו השתמשנו עד כה רק באומגה שלוש שנרכשה בסופר פארם סתם כי זה היה נגיש וגם כי בשלב מסויים ״גילינו״ שהאומגה שלש שמסתנן למזון של הילד הכי טוב (הכי מעט תלונות על הטעם) זה אומגה שלש בטעם לימון שלמיטב הבנתי לא מייצרת החברה שממנה גיא מיבא. יש יתרונות מסויימים לשימוש באומגה שלש שגיא מיבא אך את התוצאה ניתן לקבל משימוש נכון באומגה שלש דגי שהוא באיכות טובה גם של חברות אחרות. דבר שני שרציתי לומר הוא שקראתי כמעט את כל המאמרים והמידע שמופיעים באתר של גיא ולמעשה מה שניתן ללמוד ממאמרים מדעיים אלו הוא (בגדול) שמקור כל ה״צרות״ (במקרה שלנו טורט) הוא בכך שלילד קיים יחס גדול מידי בין אומגה 3לאומגה 6 בגוף לטובת באומגה 6. היחס הגדול מידי הזה הוא הגורם לטיקים. (אני השתכנעתי לחלוטין מהמידע המדעי שגיא מציג באתר שלו בכישרון) לכן שינוי תזונה כפי שמציע גיא הוא טיפול בבעיה עצמה ונטילת תרופות הוא טיפול בסימפטום בלבד. פרט לנו יש עוד מספר סיפורים אישיים באתר של גיא (זו קטגוריה חדשה באתר שלו לכן כרגע אין עשרות סיפורים אך אין לי ספק שיהיו) כולם מרגשים כולם כנים וכולם הם דוגמא למה שיכול להיות לכל משפחה שסובלת מטורט אם שינוי התזונה יעשה בצורה נכונה ולאורך זמן. אם לא הייתי נדהמת לנוכח התוצאה שראיתי במו עייני על ילדי שלי לא הייתי כותבת שורות אלו. בהחלט שווה לפחות לנסות ( בטוח ששווה לנסות לפני שנותנים תרופות כי תמיד אפשר לתת אותן אם ״לא מצליח״) . אבל גם אם הילד כבר על תרופות ניתן לעבור לאט לאט ועם הדרכה לשימוש באומגה בלבד ולשינוי תזונתי שיתן את התמיכה הנכונה לתסמונת טורט. אגב יש לי חברה- אמא של חבר מהכיתה של הילד שלי שהילד שלה אובחן כהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות והיא הלכה לתזונאית במכבי מושלם ( לפני שהיא נותנת ריטלין לילד..) שם המליצו לה על שינוי תזונה ש... כולל תיסוף אומגה 3 למזון והורדת סוכרים, קמח לבן, ופחמימות לא מרוכבות.. כך שכנראה העניין הזה תופס תאוצה לדעתי רק לאור תוצאות. שיהיה לכן שבת שלום והרבה הרבה בריאות. נחמה.

 

[שלושתםשלי]

הרבה תודה על התשובה המפורטת, ושאלה:

כמה אומגה 3 נתת לילד? אם את יכולה לחשב מינון DHA/EPA לפי משקל גוף- יעזור לי מאד. הילד לא על תרופות, לא משדר שום לחץ סביב הטיקים, וגם אין שום תלונות מהסביבה. בתקופות של הדתגבורת התיקים הווקאליים- שאצלו נשמעים כמו שיהוק, הוא אומר שהוא מצונן. גם אין לו שום תופעות נוספות לטיקים, טפו טפו טפו.

 

[נחמה ורפואה]

מינון...

זו שאלה מצויינת. (אני רק אמא שעברה את העניין לכן כל המידע שאתן לך נובע מניסיוני האישי על ילדי שלי) בעיקרון, מינון של 1ג״ר ״ חומר פעיל ״ לכל חמש קילו ממשקל הגוף אמור להיות המינון העוצמתי ביותר להעלמת הטיקים ותופעות ההתנהגות בטורט. כלומר כפית של שמן דגים לימון (אני קונה אלספה מקס) כוללת קצת פחות משני גר חומר פעיל (EPA+dha יחד) אני נותנת לילדי שתיים- שלוש כפיות כאלה ביום משקלו הנוכחי הוא 24ק״ג) אחרי העלמות כל התופעות אפשר בזהירות להוריד את מינון באומגה כי כפי שנאמר כאן זה עניין מאד אישי ובטוח שייש כאלה שנטילת כמות קטנה יותר תספיק להם. בעצם אני הייתי מתחילה הפוך- נותנת כמות קטנה ובהדרגה מעלה את המינון תוך מעקב על תגובת הילד. אם צריך לתת את הכמות הזו בקפסולות הייתי מתחילה מקפסולה אחת במינון כפול (600מג חומר פעיל) ביום ולאט לאט מעלה.. כאן באמת יש מצב להגיע לכמות קפסולות מאד גדולה בעיקר אם הילד כבר בגיל ההתבגרות וצפונה.. אגב, גם אימי (שהיא ילידת הארץ) וגם אביו של בעלי שעלה מעיראק בגיל צעיר מאד היו מקבלים בבית הספר פה בארץ, כל יום כף שמן דגים(!!!) מעניין שאז המודעות לחיוניות של שמן דגים כחלק מהתזונה היומיומית היה גדול יותר משל היום. מקווה שהנ״ל יעזור (אפילו שהמקרה שלכם קל, בטוח שהילד ישמח להפטר מהטיקים הקלים הללו אם הוא מודע להם באיזהשהו אופן). בברכה. נחמה.

 

[שלושתםשלי]

שוב תודה, ועכשיו נותר רק לשכנע את הילד

הוא מאלה שאם אגניב לו למזון משהו הוא מיד ירגיש. ואגב תזונה: רק עכשיו פתאום תפסתי שהילד חי על תפו"א, הכי סוכר פשוט שיש.... האופציה השניה היא פסטה- שזה "שמחה" כפולה - גם סוכר פשוט וגם גלוטן. ואין לי מושג איך להתמודד עם זה!

 

[נחמה ורפואה]

נחישות והתמדה זה סוד ההצלחה במקרה הזה

גם לנו היה קשה בהתחלה כי הילד הרגיש בטעם. לכן עליה הדרגתית במינון תעזור. אני מפזרת לו את השמן על קציצות עוף בטעם שניצל שאני מכינה. (עם פירורי לחם מחיטה מלאה). והוא כבר לא מרגיש בטעם. בהתחלה נעזרנו בקטשופ כדי להסוות את טעם הלוואי ( כי בהתחלה השתמשנו בשמן דגים בטעם טבעי מקפסולות) אפשרויות אלטרנטיביות שהתרגל אליהן: הילד אוהב עגבניות אז אני מוסיפה את השמן על עגבניות חתוכות ומוסיפה קצת לימון ומלח. או על פרי חתוך שאני נותנת לו. לגבי תוספות המזון- אם הילד אוהב תפוח אדמה אולי הוא יסכים לעבור לבטטה.. יש לה אינדקס גליקמי נמוך משל תפו״א ולכן היא תשפיע פחות על הטיקים.לגבי הפסטה אנחנו עברנו לפסטה מחיטה מלאה ( הרע במיעוטו) ולאורז מלא..(אבל הילד עדיין לא משתגע על הטעם שלו.. ). והרגלנו אותו (שוב, לאט לאט) שבכל ארוחה יש ירקות שחייבים לסיים. אגב, אם את נותנת לו מינון גבוה (1גר חומר פעיל לכל 5קג ממשקל הגוף זה יחסית הרבה) במקרה כזה כדאי להוסיף ויטמין e . מאתיים יחב״ל ביום אמור להספיק למנוע את ההתחמצנות המהירה של שמן הדגים במעיים ובגוף ובכך (קודם כל) לאפשר לו ניצול טוב יותר של החומר היקר הזה. את תצטרכי פה המון המון סבלנות אבל אם תצליחי להחדיר לו את השמן לאורך זמן את תראי תוצאה! אם את צריכה עידוד או התייעצות- אני כאן. שיהיה ליילה טוב.

 

[שלושתםשלי]

ווווי! את ממש אוצר בלום של ידע ותמיכה

הבוקר הצלחתי לדחוף לו כפית אחת, מובן שעם המון הצגות-חלחלה מצידו. נראה לאן נגיע.. הוא ילד דעתן ועקשן, שאי אפשר לשכנע אותו במה שהוא לא רוצה להשתכנע. הרב הרבה תודה!!!

 

[נחמה ורפואה]

שיהיה בהצלחה.

שלושתם שלי, האם אפשר לשאול בן כמה ילדך??

 

[שלושתםשלי]

הילד..

בן 13 עוד מעט. את התיקים הראשונים חווינו בסביבות גיל 8, ואח"כ נעלמו לכמה חודשים. לשחזר את הסיפור שלנו: תיקים תנועתיים של פלג גוף עליון. בהופעה הבאה, בסביבות גיל 10 כבר פנינו להומיאפט, עם הצלחה גדולה- הכל כמעט ונעלם לגמרי, ונשאר כך למשך כמה חודשים אחרי הפסקת הטיפול (הילד לא הסכים להמשיך). לפני כחצי שנה, בנסיעה לחול- הכל חזר, ובגדוללללל. אלא שהפעם, לאחר מספר שבועות, התחילו להופיע גם תיקים ווקאליים, מעין שיהוק (קול לא אופיני לטורט, אבל: אז מה?) מיד רצנו להומיאופט. כעת אנחנו אחרי 2 טיפולים, עם הצלחה מועטה בלבד, לצערי, אבל יש לנו תקווה כי הוא הומיאופט עם רשימת הצלחות מרשימה (אני בקשר איתו כבר שנים). חוץ מזה אין לו שום דבר נוסף, שום בעיה התנהגותית שהיא, בעיות בלמידה, קשב- כלום כלום. הוא ילד מחונן (עם "חותמת"), חכם ודעתן, חברותי ומקובל, ולדעתי מדחיק את הבעיה ולכן מתקשה להתמודד עם הצורך לקבל טיפול. הבוקר דגמנו את הכפית הראשונה: אומגה 3 של גרמסי (שיש בבית כי בעלי לוקח), שבעיון בה ראיתי ש: כל כפית של 5מ"ל, מכילה בסה,כ 1750 EPA/DHA וכן גם 200 יחידות של ויטמין אי - כך שגם בנושא הזה אנחנו מכוסים. נורא מקווה שהוא יסכים להמשיך עם זה, ובמינון הנחוץ (נישקול אותו במדויק אחה"צ). בנתיים אני שוברת את הראש איך להוריד לו את הפחמימות הפשוטות. מה עוד יש לי להציע לו?

 

[נחמה ורפואה]

יש לי כמה רעיונות:

1) צרי קשר עם גיא בן צבי ותבקשי שיקשר אותך לילדים בגילו שהוא מכיר שסבלו מטורט ואחרי שינוי התזונה החלימו. אם ילדך יסכים יכול להיות שלשמוע סיפור אישי מפה של ילד בגיל דומה לשלו ישכנע אותו שזה לא סתם ג׳וק שנכנס לראש של אמא שלו. 2) שתפי אותו ברעיון. כיוון שהוא ילד מחונן יכול להיות ששווה לתת לו לקרוא בעצמו את המידע המדעי שמפורסם באתר של גיא שבו מוסבר בעברית איך תזונה עתירת פחמימות ושומנים צמחיים לאורך זמן גורמת להיווצרות טיקים ולסממנים נוספים של תסמונת טורט במי שייש לו ״בסיס גנטי״ מתאים. הקטגוריה שהייתי מראה לו באתר, זה ״תזונת אומגה״ שם יש מאמר קצת ארוך עם קצת כימיה אבל מסביר בצורה טובה והגיונית מה המשמעות של הוספת אומגה 3 למזון לאורך זמן. 3) אפשרות אחרת היא ללכת לשמוע את גיא מסביר על הנושא הזה בהרחבה בהרצאה. אני חושבת שהוא מסביר נפלא. אני מסכימה לתת את הבית שלי (אנו גרים בתל אביב) לצורך הרצאה כזו כדי שהיא לא תעלה כסף וגיא בכלל מעביר את ההרצאות האלה כתחביב ובהתנדבות השאלה היחידה היא אם ניתן לגייס מספיק אנשים שירצו לשמוע.. אני עובדת במשרה מלאה ואין לי זמן לארגן אירוע כזה כרגע. אפשרות נוספת היא שתבקשי מגיא לדבר ישירות עם ילדך כדי להסביר לו את ההיגיון המדעי מאחרי הקשר בין תזונה לתסמונות נויירולוגיות כגון טורט. הוא איש חכם ומקסים ועוזר להמון אנשים (ותאמיני לי שהוא לא צריך להתפרנס מזה הוא מנכ״ל חברת הייטק מצליחה וכל הנושא הזה הוא בגדר תרומה לקהילה בשבילו). לסיכום, כיוון שילדך הוא ילד חכם לדעתי הדרך היחידה לזכות בשיתוף פעולה מלא מצידו היא לשתף אותו בכל המידע שמקשר בין תזונה להיווצרות תסמונות נויירופסיכיאטריות. חוץ מזה שזה לא פייר שאת תעשי את ״כל העבודה״ אם הוא רוצה שיפור שיתאמץ להבין מה עומד בבסיס העניין (לדעתי זה גם מאד מעניין). מה דעתך?

 

[שלושתםשלי]

תודה, רק שיש בעיה עם הילד: הדחקה

כששאלתי אותו הבוקר אם הוא לא רוצה להפסיק את זה הוא אמר לי "לא". למה לא?- כי זה אומר שהוא צריך לקחת את הגועל נפש הזה. אז הוא מוכן להשאר עם התיקים ולא לקחת את השמן דגים. וזה דפוס אצלו, לא לעשות מה שהוא לא רוצה. אז בנתיים א ני מנסה בטוב. הסברתי לו בקצרה למה שמן דגים, ואני מקווה שבלי יותר מידי לחץ הוא יגיב עם פחות אנטי. הלוואי. לגבי המידע וכו: החלטתי שאני לא עושה ISSUE מענין הטורט, ואני מזכירה את זה"על הדרך", ולא יותר מידי. הדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יראה לאן זה עלול להתפתח, ויילחץ. וגם: שלא יקרה משהו בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה". יש לי כבר נסיון מר עם הבן הגדול שגם איתו עברנו בעיה רפואית. לקח לי זמן לדעת שהילד ישב על האינטרנט, חרש לכל הכוונים, לא אמר לנו כלום, ורק אחרי זמן רב פתאום זרק משהו בכוון של ,אני יכול למות מזה". לחשוב שהוא הסתובב עם הפחד הזה חודשים בלי להגיד! ובלי לתת לו עזרה למרות שהיה כ"כ צריך!- נורא. אז לכן החלטתי פה לא להכנס לזה יותר מידי, בטח כל זמן שהילד פשוט מתעלם מהבעיה. עצם זה שהוא הסכים ללכת להומיאופט זה סוג של "אני מסכים להכיר בזה שיש לי בעיה שדורשת טיפול". אבל אם ארחיב ואכנס לזה יותר מידי הוא יגיב בהתרחקות ודחיה, ובזה יש לי איתו נסיון רב ומר בנשאים אחרים. לגבי פגישה, הרבה תודה על הנכונות. חרשתי את האתר של גיא, וגם התכתבתי איתו מעט. את הרעיונות התזונתיים שיש לו שם אני מכירה ברובם, ואני שוב שמחה להמליץ לכל אחד לקרוא את מחקר סין . אבל אולי יש עוד אנשים בפורום שישמחו לארגן מפגש איתו?