אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אומנות הודית
- פותח הנושא IndiComic
- פורסם בתאריך
שב עבודה עם אג'נדה?
איזו אוניברסיטה מסכימה לקבל עבודה עם אג'נדה מובניית היוצאת מנקודת הנחה שאומנות מוסלמית בהודו שונה מאומנות בודהיסטית או הינדית?
למה לערבב הודיות עם דת?
בהודו, המדינה החילונית, חיים הודים, שמורשתם הודית ולא מוטת דת כפי שהבריטים ניסו ובהצלחה מסויימת לייצר יש מאין.
באודייפור למשל מציירים מוסלמים, יהודים, סיקהים והינדים את אותה אומנות של מינייטורות. בקוצ'י רוקדים כולם את הקטאקלי, ובבנגל כותבים את אותה שירה, ולראייה, את ההימנון של בנגלדש כתב אותו מחבר שחיבר את הימנון הודו, ובנגלדש המוסלמית עומדת דום למילותיו של בנגלי שבמקרה הוא גם הינדואי (רבינדראנת טאגור)
היוצא מן הכלל הוא שהמוסלמים האדוקים אסור להם לפסל או לצייר, ולכן כל צייר או פסל ממשפחה מוסלמית אינו בדיוק מוסלמי אדוק אלא אומן הודי ממוצא מוסלמי.
קרא את שירתו של כאביר ותגיד אם היא מוסלמית, הינדואית או פשוט הודית.
איזו אוניברסיטה מסכימה לקבל עבודה עם אג'נדה מובניית היוצאת מנקודת הנחה שאומנות מוסלמית בהודו שונה מאומנות בודהיסטית או הינדית?
למה לערבב הודיות עם דת?
בהודו, המדינה החילונית, חיים הודים, שמורשתם הודית ולא מוטת דת כפי שהבריטים ניסו ובהצלחה מסויימת לייצר יש מאין.
באודייפור למשל מציירים מוסלמים, יהודים, סיקהים והינדים את אותה אומנות של מינייטורות. בקוצ'י רוקדים כולם את הקטאקלי, ובבנגל כותבים את אותה שירה, ולראייה, את ההימנון של בנגלדש כתב אותו מחבר שחיבר את הימנון הודו, ובנגלדש המוסלמית עומדת דום למילותיו של בנגלי שבמקרה הוא גם הינדואי (רבינדראנת טאגור)
היוצא מן הכלל הוא שהמוסלמים האדוקים אסור להם לפסל או לצייר, ולכן כל צייר או פסל ממשפחה מוסלמית אינו בדיוק מוסלמי אדוק אלא אומן הודי ממוצא מוסלמי.
קרא את שירתו של כאביר ותגיד אם היא מוסלמית, הינדואית או פשוט הודית.
אני די בטוח שעל זה היא כותבת עבודה
אל תדאג. אין מרצה ללימודי אסיה שלא מפסיק לדבר על הסינקריתיזם שקיים בתת היבשת ההודית.
ובתור תשובה אני לא יודע, אין לי מושג. אולי כדאי שתשאלי בפורום הודו בפייסבוק:
https://www.facebook.com/groups/424832304246131/
אל תדאג. אין מרצה ללימודי אסיה שלא מפסיק לדבר על הסינקריתיזם שקיים בתת היבשת ההודית.
ובתור תשובה אני לא יודע, אין לי מושג. אולי כדאי שתשאלי בפורום הודו בפייסבוק:
https://www.facebook.com/groups/424832304246131/
גם דיבור על סינקריטיזם בהודו מוטה אג'נדה
בתקופות השלטון המוסלמי ובמיוחד בשלטון המורהולי, מצאו הינדואים רבים את הכדאיות בהסבה מאמונה בבישנו או שיבא או מאהדווי לאמונה צופית מוסלמית - גם כדי לא לשלם מסים שהוטלו על הינדואים (לפחות עד אכבר הגדול). הם לא הפסיקו להיות הודים אלא רק נטשו את ההינואיזם. אומנותם נשארה כשהיתה. ב"טיגריס הלבן" אומר המחבר: "לנו, ההינדואים יש 36 מיליון אלים, לנוצרים שלושה ולמוסלמים אחד שזה ביחד 36,000,004 ישבנים אלוהיים לנשק". כל הפרדה בין מוסלמים להינדואים בהודו מקורה בבריטים ומאז תפסה תאוצה, אולם בתחומים שאינם לאומיים אין כל הבדל של ממש ולכן כל דיבור על סינקריטיזציה היוצא מנקודת הנחה שדברים שונים מתמזגים, יוצא מהנחה שהדברים היו שונים מלכתחילה, ולא היא.
בתקופות השלטון המוסלמי ובמיוחד בשלטון המורהולי, מצאו הינדואים רבים את הכדאיות בהסבה מאמונה בבישנו או שיבא או מאהדווי לאמונה צופית מוסלמית - גם כדי לא לשלם מסים שהוטלו על הינדואים (לפחות עד אכבר הגדול). הם לא הפסיקו להיות הודים אלא רק נטשו את ההינואיזם. אומנותם נשארה כשהיתה. ב"טיגריס הלבן" אומר המחבר: "לנו, ההינדואים יש 36 מיליון אלים, לנוצרים שלושה ולמוסלמים אחד שזה ביחד 36,000,004 ישבנים אלוהיים לנשק". כל הפרדה בין מוסלמים להינדואים בהודו מקורה בבריטים ומאז תפסה תאוצה, אולם בתחומים שאינם לאומיים אין כל הבדל של ממש ולכן כל דיבור על סינקריטיזציה היוצא מנקודת הנחה שדברים שונים מתמזגים, יוצא מהנחה שהדברים היו שונים מלכתחילה, ולא היא.
אתה מתעלם מאלמנט הגדרת הזהות
שעל רגל אחת, נכון שהוא התגבר בסוף התקופה הקולוניאלית, אבל הוא היה קיים גם קודם לכן, בעיקר בקרב אליטות.
אני מסכים איתך שהבסיס התרבותי הוא הרבה פעמים זהה, אבל מה שלדעתי רוב החוקירם היום (לפחות אלה שאני פגשתי) חוקרים בנושא הזה הוא את הגדרת הזהות הדתית ביחס לזהות התרבותית.
אהבתי שנתת את בנגלדש כדוגמה. היא (ובנגדל בכלל), דוגמה מצויינת למתח שקיים בין הזהות התרבותית לבין הזהות הדתית. מה זה אומר בדיוק שמדינה שרוב תושביה מוסלמים והיא הוקמה מתוך רצון להגן על האוכלוסייה המוסלמית (ועוד אלף ואחת הסתעפויות אחרות), בוחרת להכריז על יום ההולדת של בודהה כחג לאומי? או לסבסד את חגיגות הקאלי פוג'ה וכן הלאה. זה מעניין לאללה.
על אותו מישור ניתן לבוא ולראות איך אמן, שמגדיר את עצמו מוסלמי, אבל הזהות התרבותית שלו מעלה מתח עם הדת שהוא מגדיר ומשייך את עצמו אליה. זה נושא שהוא מרתק וחשוב למחקר. כמובן שצריך לקחת בחשבון את מה שאתה, ועוד רבים אחרים לפניך אומרים בקשר להבניית הזהות התרבותית בהודו בין מוסלמים להינדואים, ולפרקטיקה בשטח.
שעל רגל אחת, נכון שהוא התגבר בסוף התקופה הקולוניאלית, אבל הוא היה קיים גם קודם לכן, בעיקר בקרב אליטות.
אני מסכים איתך שהבסיס התרבותי הוא הרבה פעמים זהה, אבל מה שלדעתי רוב החוקירם היום (לפחות אלה שאני פגשתי) חוקרים בנושא הזה הוא את הגדרת הזהות הדתית ביחס לזהות התרבותית.
אהבתי שנתת את בנגלדש כדוגמה. היא (ובנגדל בכלל), דוגמה מצויינת למתח שקיים בין הזהות התרבותית לבין הזהות הדתית. מה זה אומר בדיוק שמדינה שרוב תושביה מוסלמים והיא הוקמה מתוך רצון להגן על האוכלוסייה המוסלמית (ועוד אלף ואחת הסתעפויות אחרות), בוחרת להכריז על יום ההולדת של בודהה כחג לאומי? או לסבסד את חגיגות הקאלי פוג'ה וכן הלאה. זה מעניין לאללה.
על אותו מישור ניתן לבוא ולראות איך אמן, שמגדיר את עצמו מוסלמי, אבל הזהות התרבותית שלו מעלה מתח עם הדת שהוא מגדיר ומשייך את עצמו אליה. זה נושא שהוא מרתק וחשוב למחקר. כמובן שצריך לקחת בחשבון את מה שאתה, ועוד רבים אחרים לפניך אומרים בקשר להבניית הזהות התרבותית בהודו בין מוסלמים להינדואים, ולפרקטיקה בשטח.
לא, אני לא!
התיאורים של הודו כמקוטבת דתית מתחיל בגאזיטרים הבריטים ולא אצל ההודים. גם בין האליטות לא תמצא מאבקים בין דתיים על רקע אידיאולוגי (כמו שחוקרים רבים טוענים שכמעט אף מאבק בעולם במאה העשרים לא היה על רקע אידיאולוגי אלא על תועלתנות מטריאלית בלבד, והדת מגויסת לקיטוב וייצירת בסיס תמיכה, ולא מהווה גורם למאבק). בהודו עיקר הקיטוב הבין-ג'אטאית והבין ווארנאית כמו גם הבין-דתית) החל בסקרים הבריטיים שדרשו לברר לאיזה דת שייך אדם ומשפחה, שאלה שדרשה מהאדם לברר זאת עם עצמו. דבר זה קיבע מעמדות ודתות ועצר סנקרטיזציה שהייתה נפוצה עד אז. אפילו ייסוד פקיסטן על ידי הודי חילוני עם חינוך בריטי, מבומביי, שבמקרה כבן למשפחה מוסלמית ומאבקי כוח עם הפנדיט ג'הארלל וכישלון בבחירות בשנות השלושים בחר באסטרטגיה של יצירה יש-מאין של "הלאום המוסלמי" מתוך כוונה להגדיל את כוחו במרכז, היא יצירה בחזקת "קהיליות מדומיינות" אנדרסוניות, ולא משיקולים דתיים כלל.
אשמח אם תגיע פעם לאחת ההרצאות שלי בנושא, אולם באמת לא כל המרצים על הודו מבינים באמת את תהליך הקיטוב הזה, ומניחים שמאז ומעולם העולם בנוי על קיטובים דתיים ולא על אינטרסים חמריים גרידא.
ראה את המאבק בין השיעים מאזרבייג'ן והנוצרים הארמניים על נאגורנו-קרבאך ובדוק מדוע אירן השיעית תמכה בנוצרים ולא באחיהם השיעים.
בעיית הזהות ההודית מורכבת כמו בארצות אחרות, כשישנה זהות אזרחית, זהות אתנית, זהות תרבותית, זהות לוקאלית, זהות ג'אטאית ווארנאית ועוד.
שיחי האזרחות בהודו נפרדים לשיחי אזרחות רפובליקני, ליברלי, אתנו-לאומי, גאנדיאני-לא ממלכתי ועוד. השאלה "מיהו הודי" מורכבת לא פחות ואולי יותר מהשאלה מיהו ישראלי, ונושא הדת הוא רק מרכיב זהות אחד מני רבים בזהות ההודית הכללית, ולכן מרכיב שולי למדיי מכלל המרכיבים היוצרים את ההודיות בכללה.
התיאורים של הודו כמקוטבת דתית מתחיל בגאזיטרים הבריטים ולא אצל ההודים. גם בין האליטות לא תמצא מאבקים בין דתיים על רקע אידיאולוגי (כמו שחוקרים רבים טוענים שכמעט אף מאבק בעולם במאה העשרים לא היה על רקע אידיאולוגי אלא על תועלתנות מטריאלית בלבד, והדת מגויסת לקיטוב וייצירת בסיס תמיכה, ולא מהווה גורם למאבק). בהודו עיקר הקיטוב הבין-ג'אטאית והבין ווארנאית כמו גם הבין-דתית) החל בסקרים הבריטיים שדרשו לברר לאיזה דת שייך אדם ומשפחה, שאלה שדרשה מהאדם לברר זאת עם עצמו. דבר זה קיבע מעמדות ודתות ועצר סנקרטיזציה שהייתה נפוצה עד אז. אפילו ייסוד פקיסטן על ידי הודי חילוני עם חינוך בריטי, מבומביי, שבמקרה כבן למשפחה מוסלמית ומאבקי כוח עם הפנדיט ג'הארלל וכישלון בבחירות בשנות השלושים בחר באסטרטגיה של יצירה יש-מאין של "הלאום המוסלמי" מתוך כוונה להגדיל את כוחו במרכז, היא יצירה בחזקת "קהיליות מדומיינות" אנדרסוניות, ולא משיקולים דתיים כלל.
אשמח אם תגיע פעם לאחת ההרצאות שלי בנושא, אולם באמת לא כל המרצים על הודו מבינים באמת את תהליך הקיטוב הזה, ומניחים שמאז ומעולם העולם בנוי על קיטובים דתיים ולא על אינטרסים חמריים גרידא.
ראה את המאבק בין השיעים מאזרבייג'ן והנוצרים הארמניים על נאגורנו-קרבאך ובדוק מדוע אירן השיעית תמכה בנוצרים ולא באחיהם השיעים.
בעיית הזהות ההודית מורכבת כמו בארצות אחרות, כשישנה זהות אזרחית, זהות אתנית, זהות תרבותית, זהות לוקאלית, זהות ג'אטאית ווארנאית ועוד.
שיחי האזרחות בהודו נפרדים לשיחי אזרחות רפובליקני, ליברלי, אתנו-לאומי, גאנדיאני-לא ממלכתי ועוד. השאלה "מיהו הודי" מורכבת לא פחות ואולי יותר מהשאלה מיהו ישראלי, ונושא הדת הוא רק מרכיב זהות אחד מני רבים בזהות ההודית הכללית, ולכן מרכיב שולי למדיי מכלל המרכיבים היוצרים את ההודיות בכללה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.