אומנות ניהול זמן

[ayala4u]

אומנות ניהול זמן

אמיר שלום, זכיתי ממש היום לשמוע אותך (!) בהרצאה על אמנות ניהול זמן. הצגת כיוון חשיבה שלא ציפיתי לו: אני ציפיתי לשמוע איך להספיק יותר בפחות זמן ואתה למעשה הסברת, או לפחות כך הבנתי כי "בזבוז" זמן לצורך התחברות לאני הפנימי הוא חכם ויעיל. סלח לי שלא ניגשתי לאחר ההרצאה, אבל אנצל פורום זה כדי לשאול: כיצד ניתן ליישם את הגישה שלך במקום העבודה או עסק פרטי לצורך ניהול נכון של זמן מבחינה עסקית?

 

[אמירדרור]

חזון אישי בעבודה אבל לא רק !

שלום רב איילה, משמח ומרגש אותי לשמוע שהדברים עזרו לפתוח את הלב, כך לפחות אני חש כרגע. המלים והחוויה שאת מעבירה אומרים שמשהו זז. משהו נפתח, משהו התחולל ומבקש להתחבר. משהו אצלך. נראה לי שהדבר הנכון הוא לעשות את השיחה אישית ולא מכלילה ועקרונית. אחד הכלים המרכזיים בעבודה של "ניהול זמן מתוך חזון" או איך שלא נקרא לזה, אמנות ניהול הזמן, הוא התבוננות רגשית. את מוזמנת לקרוא ולראות האם את יכולה ליישם את זה באופן מיידי ופשוט אצלך בחיים. בעבודה, ביחסים, לפעמים תוך כדי הנהיגה אנחנו צריכים להבין את הרגשות שלנו כדי להכיר את האגרסיביות או את החששות שלנו בכביש. בקיצור, ברוכה הבאה, תקראי קצת מהשירשורים שהלכו כאן מאז פתיחת הפורום לפני כחודש, תראי למה את מתחברת, את מוזמנת גם להירשם ולקבל את העלון בלינק למעלה. שבת טובה, אמיר.

 

[ayala4u]

פתיחת המחשבה, לא הלב

הדברים אכן עזרו לפתוח את המחשבה, לחשוב אחרת. אני לא חושבת שזה קשור ללב. הלב מרגיש. בעסקים נדמה לי שצריך קצת יותר מזה. מעט יותר מ- "התבוננות ריגשית" בלבד. למעשה הסברת לי איך אני יכולה ליישם זאת באופן מיידי ופשוט אצלי בחיים. אוקיי, אז את זה כבר הבנתי. ובהחלט לקחתי מההרצאה תובנות אישיות ומיידית - הפסקתי לחשוש כל הזמן "לבזבז" זמן. ראיתי בזה גם כיוון חיובי. אבל למעשה, לא ענית לי על השאלה וזה נראה לי קצת מעורפל. אני אדם מעשי והשאלה שלי היתה עניינית בנוגע לעסקים. זו גם הסיבה שלא הגבתי קודם. (לשאלתך בהודעה אחרת) המעשיות והרגש פועלים אצלי תמיד. על אף התובנות החדשות, התבוננות ריגשית היא טובה כשלעצמה, אך היא עדיין לא מסייעת (לי) בניהול זמן עסקי נכון. אתה קורא לזה "אומנות ניהול זמן". ואני פשוט לקחתי את זה באור חיובי, אך אין לזה שום קשר לניהול נכון של זמן לדעתי, אלא אולי "איך להכניס את עולם הרגש לחיי היום-יום". משהו בסגנון. כל טוב ותודה על ההתייחסות.

 

[אמירדרור]

ניהול זמן ממקום של חזון

כאשר ארגון נכנס לתהליך של גיבוש חזון, לא בשביל לתלות מגילה בכניסה "ללישכה" אלא שבאמת יתחולל תהליך מלמטה, מלעלה, מכל כיוון אפשרי, נדרשים שם משאבי זמן, הנחייה, למידה, חופש להביא רעיונות וכיוונים חדשים, ניטרול ביקורתיות כדי לעודד יצירתיות ועוד. כך אפשרי לנהל תהליך של גיבוש חזון אישי. זה חייב להיות מתוך הקשבה עמוקה, בתהליך שפותח ערוצים פנימיים חדשים, "הלב" מבחינתי זוהי מילת קוד להרבה יותר מזה. כאשר הולך ומתגבש חזון אישי, חזון להיכן אני הולך מבחינת העיסוק, הקריירה, העסק, האיזון הכולל בחיים - עבודה - משפחה - ילדים או כל מה שאדם מגדיר לעצמו. אז, משם, מתחיל להיות משמעותי ניהול זמן ממקום של חזון. אני מאמין שאנו בפיתחה של תקופה שהעולם העיסקי הכל כך תחרותי ויחד עם זאת כל כך דומה, יעשה מקום לבעלי חזון אישי שיכולים ללמד אנשים סביבם לחשוב, לתקשר, לפעול בהרמוניה פנימית. זה שהיום הכלכלה במשבר וכולם קפוצים ולחוצים זה רק מראה שנדרשים פתרונות אחרים. המשפט המאצ´ואי הידוע "מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח" הוא כל כך פתטי ודווקא עמדות כאלה מוכיחות שהעוצמה הרכה, מה שמקובלת לראות כעוצמה הנשית, לא החליפה האסרטיבית שנשות עסקים חושבות שזאת הנשיות, אלה באמת יכולת ההכלה האמהית, המוכנות להתמודד עם מצבים רגשיים מורכבים ממקום מקבל - זאת לדעתי הדרך. מי שלא יכול לחשוב טווח רחוק ורוצה לעבוד על זה מוזמן להכיר בזה, מי שרוצה תשובות בזק, שורה תחתונה ומייד - מוזמן לקחת כל סדנה קונוונציונלית בניהול זמן שמלמדת מתוך הפרדיגמה התעשייתית - יעילות ! תודה על ההזדמנות להבהיר את עצמי, שיהיה יום טוב אמיר

 

[ayala4u]

סדנה קונוונציונלית בניהול זמן

אמיר יקר, שוב אומר: אני לא חושבת שיש סתירה בין החשיבה לטווח רחוק או ההתמודדות הריגשית לבין ניהול נכון של זמן. יכול להיות שאנו מדברים בשתי שפות שונות, שמקשות עלינו להבין זה את זו (לפחות מהצד שלי). אני אישית מכניסה לעבודתי המון המון רגש ועל כך כוחי בעיני ובעיני אחרים. גם ההתייחסות ללקוחות היא אישית וממוקדת ולכן אני לא מגדירה עצמי כ-"אשת עסקים". מעולם לא שילבתי בעבודתי התייחסות טכנית קרה וכל לקוח קיבל יחס ספציפי ויחודי לו ולצרכיו. אבל אולי דוקא בגלל זה, אני מרגישה לוקה בניהול זמן כושל. הימים "בורחים לי מבין האצבעות" ואני לא מרגישה תמיד שהספקתי מספיק בשביל הצלחה יומית. לכן, אני עובדת ב-"קטן" ושואפת לעבוד יותר "בגדול" ואני יודעת שאין פתרונות בזק. אולי באמת התכוונתי למה שהגדרת "סדנה קונוונציונלית בניהול זמן", אבל התחושה שלי היא שגישתך אינה מעמידה דברים על דיוקם ואתה אינך עוסק בסדנא שכזו ולכן רצוי למצוא לה שם אחר או הגדרה אחרת. אני מקווה שהובנתי כראוי. אין כאן שום עמדה שיפוטית ביקורתית, אלא ניסיון להבין.

 

[אמירדרור]

לאן פניינו ?

האם אני שומע ביקורתיות עצמית מסוימת שאת מפנה כלפי עצמך ? אם את נוהגת בלקוחות כמשקיענית וטוב לך עם זה למה שתחושי שהזמן "בורח" ? הרי את עושה את מה שנכון לך אם נדרש תיקון בגישת הטיפול, כל ניתוח של תהליך העבודה יוכל לעזור לך לזהות במדויק את השקעת-היתר שאולי כרגע אינה מובחנת. ללא קשר לעניין, באופן כללי אני מרגיש שנוצר ויכוח ולא מתקיימת שיחה זורמת מתוך הדברים. לא מצליח להבין מה את מבקשת לעצמך, מה את מגדירה כמטרה או כבעייה. אם זה רלוונטי נסחי את העניין מחדש.

 

[ayala4u]

כן, ביקורתיות כלפי ניהול היום שלי

מעדיפה לקרוא לזה "דיון"

מתקשה לעיתים להבחין בין עיקר וטפל. מרגישה שלא עושה מספיק במשך יממה או יום עבודה. אפשר לנהוג יפה בלקוחות, אבל אפשר לנהל שיחה עם שני לקוחות ביום ואפשר לעשות זאת עם 10, אבל הזמן הכולל מתברר כלא מספיק.

 

[OpyuM]

זמן תמיד מספיק

אם תנהלי את הזמן שלך נכון תראי שהוא תמיד מספיק. החוכמה היא לגלות כיצד תוכלי להכפיל את הזמן בו את מרוויחה את השיחה עם הלקוחות. לכן אני, בעסק שלי, כאני רואה שאני לא מספיק אני נותן הזדמנות לתעסוקה לאנשים נוספים ודואג שגם הם ינצלו את הזמן שלהם כמו שצריך. נכון, להעסיק אדם נוסף עולה כסף, אך אם בוחרים את האנשים הנכונים ניתן גם ללמד אותם איך לנצל את הזמן שלהם בשביל שירוויחו יותר באותו פרק זמן נתון. התירוץ ש "זמן אינו מספיק לי" הוא תירוץ נכשל ואומלל לטעמי, זה התירוץ שהכשיל ויכשיל עוד רבים בעולם הזה,חבל. בשורה התחתונה תמצאי דרך לגרום לכך שיספיק לך הזמן. בהצלחה.

 

[אמירדרור]

ניהול זמן - הפרדוקס

המושג "ניהול זמן" מגלם בתוכו שנכון וטוב יותר לנהל, לכוון, לשלוט או כל פועל אחר שתשימו שם, מתוך מטרה להביא ליעול, למקסם תפוקה. הנחת המוצא הזאת נובעת מהמודל התעשייתי, מגישה הנדסית - כמותית שמתאימה לעולם המכונות. עולם שבו ניתן למדוד ולגיטימי לשאוף לניצול יותר ויותר יעיל. א ב ל - לא ניתן ליישם את הגישה הזאת למצבים ותהליכים אנושיים בהם לפעמים סבלנות היא הדרך, בהם הבשלה היא תהליך פנימי שדורש אמון, בהם פריצת דרך חשיבתית דורשת חופש ומרחב - כל אלה אינם ערכים ומושגים התואמים את הסביבה של הפעולה הקבועה, פעולת המכונה. על כן במקום בו אנו רוצים לנוע למימוש אישי, למיצוי יכולות, ליצירת איזון חדש אנו נדרשים ללמוד מושגים וכלים חדשים מבחינת "זמן". למשל הבדלים בין סוגי זמן. זמן אובייקטיבי - מדיד, חד וברור, הזמן שעורכת נסיעה מכאן לשם, וכו´ זמן סובייקטיבי - תחושת זמן פנימית, כשנעים לנו הזמן עובר מהר, כאשר אנו במתח, לחוצים, חסרי מנוח, התחושה היא שצריך לסיים, "הגיע הזמן". הקשבה לזמן סובייקטיבי אינה דבר של מה בכך. זמן ניצחי - אין משמעות לזמן, ישנה תחושה של "מעבר לזמן", עצרו ביום שישי חצי שעה לפני כניסת השבת ברחוב כלשהו בכל עיר - באוויר כניסת השבת אתה ממש יכול להרגיש, לא משנה מה מצב הרוח שלך או מה השעה בשעון - הנה עומדת השבת להיכנס. קיץ או חורף, כאן או שם - עבדת קשה או התבטלת - יש משהו מעבר לכל עשייה או טרדה קיומית, זמן שבת. אחד הכלים ליצירת קשר פנימי ומתוכו ליצירת הרמוניה בין זמן סובייקטיבי לזמן אובייקטיבי הוא נשימה מודעת. הקשבה לנשימה. שבוע טוב. אמיר