Dia Leoghann
New member
אומנות קלטית דתית המשך....
זהו המשך של המאמרים הקודמים. מי שלא קרא אותם יכול למצוא את כל חמשת המאמרים (זה וארבעת הקודמים) בתור מאמר אחד רצוף במאמרי הפורום בקטגוריה "אומנות פגאנית". המאמר נקרא "הקדמה לאומנות קלטית דתית". הקלטי והרומאי – כן זה קשור לעיניין ------------------------------------ רוב חפצי האומנות בהם מיוצגים רעיונות קלטיים דתיים, מבוססים על מסורות אומנותיות ים-תיכוניות. לעומת זאת הרעיונות המועברים כמסר באומנות זו, הם לא יותר רומאיים מאשר עידן ברזליים. האומנות הקלטית היא הכל חוץ מקלטית. הרומאים הביאו לארצות הקלטיות את מסורת הצגת האלים בדמויות שהן פחות או יותר מימטיות (חיקוייות). במסורת זו האומן היה משתמש במודלים של אנשים וחיות בתור בסיס ל"הקרנת הדמויות" שלו. לצידה של מסורת זו, שהיא המסורת האיקונוגרפית, הובאה מסורת נוספת – המסורת האפיגרפית: הענקת שמות לאלים, שנחרטו באותיות לטיניות, לעיתים בתמונות והפסלים עצמם, ולעיתים לבד ללא קשר לכלום. הדבר האחרון שהביאו הרומאים הוא מספר רב של קונצפטים אלוהיים-אומנותיים. רבים מקונצפטים, או רעיונות, אלו נקלטו על ידי הקלטים, ורבים לא נקלטו, או הוחלפו ברעיונות קלטים קדומים, וכך נוצרה מערכת אמונות קלטו-רומית שעליה אולי אדבר במאמרים אחרים. בכל אופן, בקצה אחד של המערכת הקלטו-רומית עמדו אלים כמו אפולו ומרקורי ששמרו על המראה האיקונוגרפי הים-תיכוני שלהם, אבל אימצו להם תארים קלטים שהיו זרים לרומאים והיוונים, וכן פעמים רבות אימצו לעצמם נשים מאלות הקלטים. מצידה השני של הקשת הקלטו-רומית נמצאים האלים המפלצתיים למחצה כמו האל המקורנן והאל בעל שלושת הראשים של שבט הרמי. באמצע נמצאים אלים שהאיקונוגרפיה שלהם היא רומית לחלוטין אך הסמלים שלהם הם קלטים טהורים, כמו אל הפטיש ואפונה: הפטיש של סאקלוס, והסוס של אפונה, הם בוודאי סמלים קלטים ולא רומיים. האלום-אם חייבות קצת יותר לאיקונוגרפיה הרומית-יוונית: פרט לטריפליסטיות שאינה מופיעה באומנות ביוון ורומא, הן פעמים רבות מבוססות על רעיונות רומיים-יווניים מובהקים כמו קרן השפע, אלומות חיטה ועוד. למרות זאת, דמות האלה האם המשולשת היא דמות קלטית טהורה. חלק גדול מדמויות האלים הקלטים מופיעים לראשונה בציור או פיסול רק בזמן ההשפעה הרומאית. האלות האם, נהלניה, זוגות אלוהיים, ועוד דמויות אלוהיות רבות פשוט אינם מופיעים באומנות או בכתיבה לפני התקופה הרומאית. למרות זאת, ישנן דמויות קלטיות אלוהיות המופיעות באומנות של התקופה הקדם-רומית, בעיקר בעבודות באבן בדרום גאליה ובארץ הריין, במטבעות קלטיים שהיו עשירים בציורים וחריטות, ובקדרת גאנדסטראפ המפורסמת שנמצאה ביטלנד, דנמרק. קדרת גאנדסטראפ עשויה מ-90% כסף טהור ונפחה 130 ליטר. היא כנראה נוצרה בתראקיה במאה ה-3 או ה-4 לפני הספירה. למרות מקום יצורה היא ללא ספק היתה כלי שנועד לפולחן קלטי. התבליטים הנמצאים בחלקה הפנימי והחיצוני של הקדירה - כמו תבליט האל המקורנן, אל גלגל השמש, והנחש בעל קרני האייל - הם יחודיים מדי לאמונה הקלטית בכדי שהקערה תהייה שייכת לפולחן של דת אחרת. לבסוף, אנו יכולים למצוא גם דמויות עץ בתוך מעיינות רפואה קלטיים. דמויות עץ אלו שמעטות מהן הצליחו לשרוד, היו קיימות לפני התקופה הרומית ומרמזות לנו על עושר אייקונוגרפי של דמויות עץ שפשוט לא שרדו עד ימינו ולכן איננו יודעים עליהם דבר. יתכן ודמויות אלו היו דומות לדמויות על קדרת גאנדסטראפ, ויתכן כי הן היו דומות לדמויות שמתאר המשורר הרומי לוקאן בביקורו בחורשה דרואידית בקרבת מאסיליה (מארסי): "הדמויות היו נוקשות, גלופות קודרות של עץ לא מעובד, רקובות מן השנים, חיוורונן המבעית הטיל אימה על מאמיניהן – שונות הן לגמרי מן הפסלים שלנו, פסלים המוכרים לנו מדי מכדי לגרום לבעתה." Lucan, Pharsalia, III, 412-17
זהו המשך של המאמרים הקודמים. מי שלא קרא אותם יכול למצוא את כל חמשת המאמרים (זה וארבעת הקודמים) בתור מאמר אחד רצוף במאמרי הפורום בקטגוריה "אומנות פגאנית". המאמר נקרא "הקדמה לאומנות קלטית דתית". הקלטי והרומאי – כן זה קשור לעיניין ------------------------------------ רוב חפצי האומנות בהם מיוצגים רעיונות קלטיים דתיים, מבוססים על מסורות אומנותיות ים-תיכוניות. לעומת זאת הרעיונות המועברים כמסר באומנות זו, הם לא יותר רומאיים מאשר עידן ברזליים. האומנות הקלטית היא הכל חוץ מקלטית. הרומאים הביאו לארצות הקלטיות את מסורת הצגת האלים בדמויות שהן פחות או יותר מימטיות (חיקוייות). במסורת זו האומן היה משתמש במודלים של אנשים וחיות בתור בסיס ל"הקרנת הדמויות" שלו. לצידה של מסורת זו, שהיא המסורת האיקונוגרפית, הובאה מסורת נוספת – המסורת האפיגרפית: הענקת שמות לאלים, שנחרטו באותיות לטיניות, לעיתים בתמונות והפסלים עצמם, ולעיתים לבד ללא קשר לכלום. הדבר האחרון שהביאו הרומאים הוא מספר רב של קונצפטים אלוהיים-אומנותיים. רבים מקונצפטים, או רעיונות, אלו נקלטו על ידי הקלטים, ורבים לא נקלטו, או הוחלפו ברעיונות קלטים קדומים, וכך נוצרה מערכת אמונות קלטו-רומית שעליה אולי אדבר במאמרים אחרים. בכל אופן, בקצה אחד של המערכת הקלטו-רומית עמדו אלים כמו אפולו ומרקורי ששמרו על המראה האיקונוגרפי הים-תיכוני שלהם, אבל אימצו להם תארים קלטים שהיו זרים לרומאים והיוונים, וכן פעמים רבות אימצו לעצמם נשים מאלות הקלטים. מצידה השני של הקשת הקלטו-רומית נמצאים האלים המפלצתיים למחצה כמו האל המקורנן והאל בעל שלושת הראשים של שבט הרמי. באמצע נמצאים אלים שהאיקונוגרפיה שלהם היא רומית לחלוטין אך הסמלים שלהם הם קלטים טהורים, כמו אל הפטיש ואפונה: הפטיש של סאקלוס, והסוס של אפונה, הם בוודאי סמלים קלטים ולא רומיים. האלום-אם חייבות קצת יותר לאיקונוגרפיה הרומית-יוונית: פרט לטריפליסטיות שאינה מופיעה באומנות ביוון ורומא, הן פעמים רבות מבוססות על רעיונות רומיים-יווניים מובהקים כמו קרן השפע, אלומות חיטה ועוד. למרות זאת, דמות האלה האם המשולשת היא דמות קלטית טהורה. חלק גדול מדמויות האלים הקלטים מופיעים לראשונה בציור או פיסול רק בזמן ההשפעה הרומאית. האלות האם, נהלניה, זוגות אלוהיים, ועוד דמויות אלוהיות רבות פשוט אינם מופיעים באומנות או בכתיבה לפני התקופה הרומאית. למרות זאת, ישנן דמויות קלטיות אלוהיות המופיעות באומנות של התקופה הקדם-רומית, בעיקר בעבודות באבן בדרום גאליה ובארץ הריין, במטבעות קלטיים שהיו עשירים בציורים וחריטות, ובקדרת גאנדסטראפ המפורסמת שנמצאה ביטלנד, דנמרק. קדרת גאנדסטראפ עשויה מ-90% כסף טהור ונפחה 130 ליטר. היא כנראה נוצרה בתראקיה במאה ה-3 או ה-4 לפני הספירה. למרות מקום יצורה היא ללא ספק היתה כלי שנועד לפולחן קלטי. התבליטים הנמצאים בחלקה הפנימי והחיצוני של הקדירה - כמו תבליט האל המקורנן, אל גלגל השמש, והנחש בעל קרני האייל - הם יחודיים מדי לאמונה הקלטית בכדי שהקערה תהייה שייכת לפולחן של דת אחרת. לבסוף, אנו יכולים למצוא גם דמויות עץ בתוך מעיינות רפואה קלטיים. דמויות עץ אלו שמעטות מהן הצליחו לשרוד, היו קיימות לפני התקופה הרומית ומרמזות לנו על עושר אייקונוגרפי של דמויות עץ שפשוט לא שרדו עד ימינו ולכן איננו יודעים עליהם דבר. יתכן ודמויות אלו היו דומות לדמויות על קדרת גאנדסטראפ, ויתכן כי הן היו דומות לדמויות שמתאר המשורר הרומי לוקאן בביקורו בחורשה דרואידית בקרבת מאסיליה (מארסי): "הדמויות היו נוקשות, גלופות קודרות של עץ לא מעובד, רקובות מן השנים, חיוורונן המבעית הטיל אימה על מאמיניהן – שונות הן לגמרי מן הפסלים שלנו, פסלים המוכרים לנו מדי מכדי לגרום לבעתה." Lucan, Pharsalia, III, 412-17