אומנם לא הייתי בכרכור בליל שבת
- פותח הנושא איל1לשם
- פורסם בתאריך
שיר סיטואציה
אני וחברי ניסינו לחשוב על מכנים משותפים שיש בשיריו של מאיר סטייל: שירי אהבה , תוכחה , סיטואציה, ועוד מלא עד שלבסוף הגענו למסקנה שהשירים שלו כוללים כ"כ הרבה דברים שאי אפשר לקטלג אותם ממש. השיר הזה ספציפית אלא אם כן אני ממש לא יודע מה קורה בו , הוא שיר סיטואציה, שכולל בתוכו משחקי מילים ובעצם מתאר לך פגישה כזאת סטייל מונה ליזה בבנק... הכי מדהים בעיניי זה הרמיזה הקטנה שיש לו בסוף , על כך שבאמת יצא לו מזה משהו - מזל ש(הכלב) לימד מה גוף צריך לפעמים מאוד... זהו נראה לי כי זה לא הכי מסובך...
אני וחברי ניסינו לחשוב על מכנים משותפים שיש בשיריו של מאיר סטייל: שירי אהבה , תוכחה , סיטואציה, ועוד מלא עד שלבסוף הגענו למסקנה שהשירים שלו כוללים כ"כ הרבה דברים שאי אפשר לקטלג אותם ממש. השיר הזה ספציפית אלא אם כן אני ממש לא יודע מה קורה בו , הוא שיר סיטואציה, שכולל בתוכו משחקי מילים ובעצם מתאר לך פגישה כזאת סטייל מונה ליזה בבנק... הכי מדהים בעיניי זה הרמיזה הקטנה שיש לו בסוף , על כך שבאמת יצא לו מזה משהו - מזל ש(הכלב) לימד מה גוף צריך לפעמים מאוד... זהו נראה לי כי זה לא הכי מסובך...
מזל שלפחות הייתי עמוד חשמל
הקשר בין ה"תזרים" הכלכלי לבין מערכת העכול מופיע בכמה משירי מאיר אריאל, ומבטא את היחס האמביבלנטי העמֹק שלו ל"רדיפת הבצע", שכבר גֻנתה כאן במספר הודעות, ובכן מאיר לא היה מגנה אותה בנחרצות כה רבה: כרגע אני נזכר בשני שירים מלבד השיר הזה בהם מופיע במפֹרש הקשר בין מערכת העכול לתזרים הכלכלי, והם: נאום בחירות (אינו בידי כרגע ולכן לא אצטט) ו"תקציר שירי החרף הבא" - "הנה צרור כסף דופק על דלתנו...דוקא השקענו בשרותים". מופיע בעקיפין גם ב"דמוקרסי" רק שצורת שלטון איננה תופעה כלכלית, למרות שהקשר ברור. ומה כל זה אומר? גם האמביבלנטיות כפולה: מצד אחד יש דו ערכיות - רע הכרחי: הדמוי שהוא נותן לכסף הוא חרא, שהוא מגעיל, אבל דבר הכרחי וחשוב ואפלו מברכים עליו, וכמו כן מהוה חלק בלתי נפרד מהחיים. מצד שני הדמוי הוא לא רק "רע" ו"הכרחי", ששניהם שליליים. הבחירה בדמוי מעולם הגוף לא רק הופכת אותו מֻחשי ביותר ולכן דמוי מֻצלח, אלא גם מבטאת את יחס ההזדהות (שהוא יחס חיובי מאד) בין הדובר לאותם גופים כלכליים. לכן גם "השקענו" - כלומר אנחנו, לא "הם", ההתנהלות הכלכלית ואפלו רדיפת הבצע איננה נשללת על ידי מאיר אריאל אלא נלעגת וכמו כן מחֻברת לרגשות בסיסיים ועמֻקים. טיב החִבור הזה איננו אחד לאחד, אך הוא נמצא. ד"א עוד מישהו שם לב מה מסמלים שרותים בשירי מאיר אריאל? השרותים מסמלים את האדם כפי שהוא, ללא מסכות: "בדרך אל השירותים הם נפרדים / אדם נכנס ותדמיתו נשארת" האדם בשרותים הוא ללא תדמיתו "לוקח את עצמי לשרותים להרגע / גונב איזו הצצֹנת בראי, רואה שם משֻגע" מכיון שהאדם בשרותים טהור מתדמיתו, הוא יכול לראות במראה מי הוא באמת.. לדעתי, וכאן אני באמת כבר לא בטוח, יתכן שאפשר לחבר בין הדברים, כך שהדמוי לתזרים הכלכלים יוצא חיובי עוד יותר, משום שהוא מופיע במקום טהור מבחינה סמלית. ויתכן שזאת סתם הנטיה הקפיטליסטית שלי הרואה את הרצון כרגש יפהפה בכל מקרה, ענין הגופים הכלכליים בשיר הוא רק אחד מהענינים המופיעים בו, כדרך מאיר שיריו עשירים וגדושים, ואין בדברי כדי למצות אפלו טפח מעשרו הגדול שלשיר
הקשר בין ה"תזרים" הכלכלי לבין מערכת העכול מופיע בכמה משירי מאיר אריאל, ומבטא את היחס האמביבלנטי העמֹק שלו ל"רדיפת הבצע", שכבר גֻנתה כאן במספר הודעות, ובכן מאיר לא היה מגנה אותה בנחרצות כה רבה: כרגע אני נזכר בשני שירים מלבד השיר הזה בהם מופיע במפֹרש הקשר בין מערכת העכול לתזרים הכלכלי, והם: נאום בחירות (אינו בידי כרגע ולכן לא אצטט) ו"תקציר שירי החרף הבא" - "הנה צרור כסף דופק על דלתנו...דוקא השקענו בשרותים". מופיע בעקיפין גם ב"דמוקרסי" רק שצורת שלטון איננה תופעה כלכלית, למרות שהקשר ברור. ומה כל זה אומר? גם האמביבלנטיות כפולה: מצד אחד יש דו ערכיות - רע הכרחי: הדמוי שהוא נותן לכסף הוא חרא, שהוא מגעיל, אבל דבר הכרחי וחשוב ואפלו מברכים עליו, וכמו כן מהוה חלק בלתי נפרד מהחיים. מצד שני הדמוי הוא לא רק "רע" ו"הכרחי", ששניהם שליליים. הבחירה בדמוי מעולם הגוף לא רק הופכת אותו מֻחשי ביותר ולכן דמוי מֻצלח, אלא גם מבטאת את יחס ההזדהות (שהוא יחס חיובי מאד) בין הדובר לאותם גופים כלכליים. לכן גם "השקענו" - כלומר אנחנו, לא "הם", ההתנהלות הכלכלית ואפלו רדיפת הבצע איננה נשללת על ידי מאיר אריאל אלא נלעגת וכמו כן מחֻברת לרגשות בסיסיים ועמֻקים. טיב החִבור הזה איננו אחד לאחד, אך הוא נמצא. ד"א עוד מישהו שם לב מה מסמלים שרותים בשירי מאיר אריאל? השרותים מסמלים את האדם כפי שהוא, ללא מסכות: "בדרך אל השירותים הם נפרדים / אדם נכנס ותדמיתו נשארת" האדם בשרותים הוא ללא תדמיתו "לוקח את עצמי לשרותים להרגע / גונב איזו הצצֹנת בראי, רואה שם משֻגע" מכיון שהאדם בשרותים טהור מתדמיתו, הוא יכול לראות במראה מי הוא באמת.. לדעתי, וכאן אני באמת כבר לא בטוח, יתכן שאפשר לחבר בין הדברים, כך שהדמוי לתזרים הכלכלים יוצא חיובי עוד יותר, משום שהוא מופיע במקום טהור מבחינה סמלית. ויתכן שזאת סתם הנטיה הקפיטליסטית שלי הרואה את הרצון כרגש יפהפה בכל מקרה, ענין הגופים הכלכליים בשיר הוא רק אחד מהענינים המופיעים בו, כדרך מאיר שיריו עשירים וגדושים, ואין בדברי כדי למצות אפלו טפח מעשרו הגדול שלשיר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.