אומרים שפחות זה יותר

[יחפהבפארק]

אומרים שפחות זה יותר

אז אמש, ערב חג שמחת תורה, החלטנו לארח כמה זוגות חברים, אך יכלו להגיע רק שני זוגות. ערכנו שולחן ל-6 איש והאורחים הגיעו עם בקבוק יין וגבינות טובות תוצרת בית (מיוצרות בקיבוץ בארי) ואני הכנתי את מה שאני יודעת להכין, והבת שלי אפתה לי פשטידת קישואים ועוגה לקינוח, הבית היה מלא נרות ופרחים ופתאום אווירת חג
נחתה עליי וכמה שהיינו פחות ככה הרגשתי שאנחנו יותר. יותר אינטימיות, יותר כנות, סיפורים זרמו, הכל נאכל בתיאבון ובכיף מבלי לדאוג שאולי לא יישאר, ואפשר לשוחח בשקט מבלי שמישהו אחר יתפרץ ו-6 אנשים חיסלנו בקבוק יין וגם בירה...
ובסך הכל היה באמת כיף.
וחשבתי על כך שבדרך כלל כשמארחים 4 זוגות ויותר זה כבר לא זה. אני לא מרגישה בפנים. אני מרגישה קצת מיותרת או במקרה הטוב מלצרית. כולם עסוקים בלדבר עם כולם ואני קצת בצד. ואילו הפעם, היינו מעט ופתאום היה לי מקום לשבת איתם ולצחוק ולספר ולהקשיב לכולם ולהשמיע את מה שיש לי לומר.
אז אחרי שנפרדתי מכולם, נחה עליי הרוח וצילמתי קצת תמונות מהפינות בבית שעדיין נשארו באווירת החג...

 

[אורי גפני]

המספר עשוי להשתנות ע"פ אופי המשתתפים, אבל בעיקרון אני מסכים

איתך לגמרי. לי, למשל, מפריע מאוד כשמתנהלות בחדר כמה שיחות בו זמנית. קשה לי להתרכז בשיחה אחת, אפילו כמאזין, אם יש המולה מסביב.

בסה''כ, 6 אנשים סביב שולחן אחד נשמע גם לי מספר מבטיח, אם אין ביניהם שתלטן תורן...

 

[יחפהבפארק]

אכן, גם לי יש בעיה עם כמה שיחות המתנהלות בעת ובעונה אחת

זה גם מפריע לי להתרכז בשיחה שאני משתתפת בה
ולמעשה אף אחד מהמשוחחים לא ממש מרוכז במה שהוא שומע
וכך יוצא שכולם ביחד מייצרים רעש לבן ואף אחד לא זוכר מה בדיוק נאמר...
וכן, 6 סועדים סביב השולחן כשאין איזה שתלטן מיוחד, הרבה יותר כיף כי כל בדיחה או הלצה נשמעת היטב, אפשר גם לדבר גם על דברים דיסקרטיים מבלי לחשוש שאוזניים לא נכונות תשמענה, כך שבסך הכל למדתי שגם להבא הכי טוב להזמין מספר מצומצם ביותר. גם קל יותר לארח וגם נעים יותר.
דרך אגב, כשמזמינים אותנו למפגש חברים נרחב ומורחב אני משתדלת למצוא
תירוץ כדי לא ללכת. אין לי כבר סבלנות לקקפוניה שלא מוסיפה לי כלום.

ולכל מי שחוזר ללימודים
שתהיה זאת באמת שנה מוצלחת ומעשירה ברוח ובחומר!

 

[סבא של כפה אדומה]

תשמעי יחפה, את בהחלט נחשבת כאן אצלנו בפורום

למארחת המושלמת.

טוב, גם האורחים שלך הם יודעים להתארח ולא סתם.
פשטידת קישואים זה נשמע מאד טעים
ובכלל הגבינות מהקיבוץ...
כל הכבוד לך.

אישית אני הבוקר סיימתי לעבוד בתשע.
קפצתי לאבו חסן ביפו וקניתי שם פול להכין בבית
(אורי הדליק אותי עם הארוחה הביתית הקנויה)

עכשיו מה הבעיה עם ארוחה כזאת?
היא יושבת לך בבטן כמו בטון יצוק.
ועוד דבר.
אני בחיים לא אוכל בצל יבש חי אפילו לא מעז...
למה?
כשאני לועס דבר כזה אז אני יכול לשכוח מלהתנשק עם אישתי.
אבל מה?
כשיש פול... על הזובי נשיקות.

כי פול והבצל יודעים להתנשק לבד.
והבוקר באמת "טחנתי" חצי בצל יבש
רגע, זה לא הכל.
כשישנתי צהריים חלמתי שאני מפלרטט במיטה עם אישה מבוגרת לא מוכרת
שמאד מאד נהנית איתי וזוכר שאמרתי לה בחלום שאני מצטער שאני לא מנשק אותה כי אכלתי זה עתה בצל.
והגברת המקסימה בחלום אמרה לי: "זה לא מפריע לי שאתה אוכל בצל"

עכשיו את מבינה איפה הבעיה שלי,? יחפה?
כל מה שאני חווה ביום יום ישר קופץ אצלי בחלום.

אבל מצד שני ייתכן ויש בבצל חומר אורגני כלשהו שגורם לאדם הזיות מיניות

 

[יחפהבפארק]

אתה יוסף בעל החלומות

בכל אופן, תודה על המחמאות.
אני לא מארחת מושלמת, אבל לזכותי ייאמר שאני משתדלת.
אני רוצה שהכל יהיה בסדר. לא חייב להיות מושלם, העיקר זה לא לפשל.
אצלי יש בעיה אחרת, אני שוכחת תמיד איזה סיר על האש. והנה בדיוק לפני שתי דקות גיליתי, ששרפתי חצי סיר של שעועית ירוקה

והמעצבן הוא שאף אחד חוץ ממני לא מריח כלום ולא מרגיש שמשהו נשרף... היום כולם כל כך שקועים בעצמם ובפייסבוק שלהם עד כי אפילו אם חצי בית היה נשרף הם לא היו שמים לב

נמאס לי מהפלאפונים. מצידי שיגיע איזה וירוס שישמיד רק את הפלאפונים ולא יגע בבני האדם. זהו. נשבר לי מהם סופית.
אפרופו בצל,
אכן לבצל יש תכונות טובות בכל מה שקשור לפנטזיות מיניות

אישה שאומרת שבצל לא מפריע לה, זה באמת יכול להופיע רק בחלום. אותי זה דוחה נורא. היה לי בוס שהיה אוכל כל בוקר בצל יבש לארוחת בוקר וקורא לי לחדר שלו כדי להכתיב לי איזה מכתב לאיזה מנכ"ל ואני רציתי להזריק לעצמי אטרופין ולגמור עם הסבל הזה

 

[ruven7]

מזדהה בעניין הניידים

איכסה!
אישית מגביל למינימום הכרחי כולל עבודה בשטח שאי אפשר בלי
שימוש בוואסטאפ מזערי ביותר
לא מתעסק במיילים ופייסבוק איתו.

 

[שיח סלימאן]

דווקא בנושא שריפת הסירים הנייד יכול להועיל

בכל פעם שאני שם סיר על האש או מכניס תבנית לתנור הנייד נשלף ונפתחת התרעה עם זמן הבישול/האפייה המדוייקים. עד עכשיו אפס תקלות.
&nbsp
אם אינך יכול להלחם בהם הצטרף אליהם.

 

[סבא של כפה אדומה]

כן לבצל בהחלט יש אפקטים לא נעימים.

אבל את בטח יודעת שעמבה וחילבה הם יותר מסרוחים מבצל.
אני לא אשכח שפעם עמדתי באוטובוס ליד מישהו שלבש בגדי דגמח
כנראה מילואימניק או משהו.
והוא הריח כמו אחד שאכל חבית של עמבה והכי גרוע הרגשת בפירוש
שהבנאדם לא ראה סבון המון זמן
ירדתי מהאוטובוס עם כאבי ראש ובחילות מטורפות.
באותו הרגע הבנתי שלגהינום יש המון צורות.

 

[prizman]

כמוני כמוך.

מעולם לא מזמין מעבר לארבעה איש נוספים לארוחהולא מתארח בקבוצות גדולות.
בזמנו, אחרי שאחי החלו להוליד והגעתי לארוחת החג השנתית שלי הגעתי מאוחר ככל האפשר
ונמלטתי בשלב "ברכת המזון".
גם אמרתי במפורש שקשה לי עם ההמולה הזו. לשמחתי במשפחתי בד"כ אין צורך בשקרים.

 

[אורי גפני]

אני מקווה שאת ברכת המזון אומרים אחרי האוכל ולא לפניו, אחרת

&nbsp
ההפסד כולו שלך...

&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[prizman]

אל תהיה בטוח לגבי ההפסד.

מנהג היה בידי והעברתי אותו גם לילדי ולנכדי.
לארוחת ליל סדר מסורתית מגיעים שבעים מחמץ.
בירושלים היו שני סניפי קפה ארומה שמכרו חמץ בפסח, לא יודע מה מצבם כיום.
אחד ברח' עמק רפאים והשני ברח' הלל.

כשהייתי מגיע מת"א לי-ם לארוחה הזו נהגתי לעצור שם ולאכול.
כן, את ברכת המזון מברכים אחרי האוכל, לפני חד גדיא אני חושב.

 

[אורי גפני]

בחיים, אבל בחיים לא קניתי חמץ בפסח

&nbsp
גם ככה לא היה לי מקום בפריזר לעוד פיתה אחת.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[prizman]

בישראל אפיתי לחם לפסח,

כאן יותר נוח לי לקנות.
בכל מקרה לא צריך פריזר בשביל זה
ואני גם לא נעול על פיתות, זה אוכל של הדת השלישית לפסח.

 

[אורי גפני]

בכל מקום יותר נוח לקנות לחם מאשר לאפות לבד

&nbsp
הענין הוא שלהכנת לחם - ביחוד בשלבים הראשונים - יש קסם שלעולם לא יהיה לשום לחם קנוי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[prizman]

לא בדיוק.

את הלחם במכולת או בסופרים שהיו קרובים אלי בת"א לא אהבתי. כדי לאקנות לחם טעים הייתי חייב לנסוע.
אפילו לסופר למעשה. זה לא נוח.
היום יש את "לחמנינה" ליד הבית שהיה ביתי ושם להבנתי יש לחם טעים אבל כבר אין אותי.
אז לי היה יותר נוח לאפות, במיוחד שעבורי אפיה ובישול הם תרפיה.
היום יש לי במרחק הליכה שני מקומות עם לחם טעים ועוד אחד עם בייגל'ס מוצלחים
ומצד שני כבר אין לי מקום על השיש לעוד מוצרי חשמל אז לאפות הפך לפחות נוח מאשר לקנות.
החיים יותר מורכבים ממה שהם נראים אבל למרבה המזל הם גם פשוטים לחלוטין, רק אנחנו מסבכים אותם

 

[נושיתי האחת]

נשמע כיף. אנחנו אירחנו משפחה היום. היה חביב ביותר.

 

[יחפהבפארק]

אפרופו משפחה

גם במקרה הזה, אני אוהבת לארח רק אחד או זוג מבני המשפחה ולא את כל המשפחה המורחבת. כל המשפחה ביחד זאת מלחמת עולם. לא מתאים לי.