אוניברסיטאת מקגייל בקנדה

[תמי יונועה]

אוניברסיטאת מקגייל בקנדה

הלקוחה הפוטנציאלית היא אמריקאית שמתכוננת ללימודי תואר ראשון.
איך האוירה שם?
צריך לדעת צרפתית בשביל ללמוד לתואר ראשון או שהלימודים מתנהלים באנגלית?
האם סטודנט אמריקאי צריך ויזת עבודה (לעבודות סטודנטים, אינטרנשיפ וכ"ו)? ואם כן, האם קל לקבל ויזה כזאת?


כל טיפ יתקבל בברכה

 

[קיפי סגול]

איולי, השמיעי קול

לא יכול לענות על שאלת האוירה.
- הלימודים במק'גיל הם באנגלית. כמובן, לא מזיק לדעת צרפתית אבל במונטריאול אפשר להסתדר יחסית לא רע גם בלי לדעת צרפתית.
- ויזת לימודים רגילה מאפשרת עבודה עד מספר שעות מסויים בשבוע בתוך הקמפוס, ומחוץ לקמפוס בזמן חופשות- לא זוכר בדיוק את הפרטים. בתוכניות עם קו-אופ יש בד"כ מרכז קו-אופ שעוזר בדברים האלו. הכי טוב לפנות נקודתית למזכירות המחלקה הרלוונטית והם כבר ידעו לכוון למי שצריך.

 

[תמי יונועה]

תודה

 

[Linguica]

אני הייתי פוסט-דוקטורנטית שם

אמנם לימדתי סטודנטים לתואר ראשון אבל אני לא בטוחה שדעתי על האווירה תעזור. במקרה שכן, אני חושבת שהאווירה טובה ולסטודנטים יש חיי חברה לצד החיים האקדמיים. לפחות הסטודנטים שאני הכרתי היו מרוצים.
&nbsp
לא צריך לדעת צרפתית, הלימודים מתקיימים באנגלית וכל המרצים יודעים אנגלית (למעשה, רבים לא יודעים צרפתית בכלל). בעיר עצמה לעתים מועיל לדעת צרפתית, אבל אין שום בעיה להסתדר עם אנגלית בלבד.
&nbsp
לגבי ויזות, באופן כללי בכל הקשור להגירה, קנדה הרבה יותר נעימה מאשר ארה״ב. למיטב ידיעתי אזרח אמריקאי יכול לקבל את אישור הלימודים (study permit) הנדרש בגבול בלי יותר מדי בעיות, ואפשר גם לעבוד איתו. יש כל מיני טפסים שצריך לקבל מהאוניברסיטה בעת ההרשמה. אני לא מומחית בעניין, אבל אני בטוחה שגוגל יודע את כל התשובות. יש די הרבה סטודנטים אמריקאים במקגיל.

 

[תמי יונועה]

תודה

אני שמחה לשמוע שהאווירה טובה, חשוב לנו שלא תהיה אווירה תחרותית מלחיצה, והסטודנטים יהנו מפעילות חברתית לצד לימודים האקדמאים.
תודה

 

[ayulli]

מקגיל היא אוניברסיטה אנגלופונית

ככה שהבחורה יכולה להעביר את כל התואר בלי שום צרפתית, טכנית. מצד שני, אם היא תקלוט קצת על הדרך ו/או בקורס היא תיהנה יותר גם מהחיים האוניברסיטאיים (יהיו לה בני כיתה פרנקופונים) וגם מהעיר הבאמת מקסימה, מרתקת, נעימה, מלאת דברים לעשות ועם הרבה אווירה. אפשר ״להסתדר״ במונטריאול כאנגלופון, אבל לדעתי זה קצת בזבוז עם כל מה שיש לעיר להציע. לגבי ויזה, אין לי מושג, לצערי.

 

[תמי יונועה]

תודה

הבחורה מדברת עברית ואנגלית כשפת אם, ויודעת טוב גם ספרדית ולטינית. אני בטוחה שהיא תלמד צרפתית אם היא תגור 4 שנים במונטריאול, אבל אני לא בטוחה אם היא תהיה מסוגלת להגיש עבודה סמינריונית בצרפתית.
נשמח מאוד לשמוע המלצות למה כדי לעשות במונטריאול, נגיע לשם לביקור ויהיה לנו אחר צהרים וערב להעביר. נשמע שאתה מכיר היטב את העיר

 

[ayulli]

מתי אתם מתכוונים להגיע?

 

[תמי יונועה]

בחג ההודיה

נגיע ב-24 בנובמבר אחה"צ, ב-25 לנובמבר יש לנו סיור במקגייל ואח"כ נתחיל להתגלגל חזרה דרומה.

 

[ayulli]

רק בשביל להיות בטוחה: יש לכם נסיון בחורף חוף-מזרחיסטי?

 

[תמי יונועה]

הגברת הצעירה נולדה וגדלה בבוסטון

וכן, אנחנו מודעים לעובדה שבקנדה עוד יותר קר

 

[ayulli]

הבדיחה (?) היא שדווקא היה סתיו ממש חם עד עכשיו

הזמן הכי יפה להגיע זה ממש עכשיו בגלל השלכת, ככה שכתשגיעו הכל יהיה קצת יותר חשוף. מצד שני, לבוסטונאים זה לא יהיה חדשות. אגב, אם אתם מגיעים עם רכב תנהגו בזהירות, כי חלקים נרחבים העיר בחפירות בגלל ש-2017 היא יום ההולדת ה-150 של קנדה ו-375 של מונטריאול. גם כדאי לבדוק מראש לגבי חניות, כי מרכז העיר כרגע עוד יותר במצוקת חנייה מאשר בדרך כלל.
&nbsp
קצת בתלות במזג האוויר ובהעדפות הפרטיות שלכם, הנה כמה המלצות:
&nbsp
- המוזיאון לאמנות
- הגן הבוטני
- שוק (מזון) אחד - או ז׳אן טאלון (יותר מתוייר) או אטווטר (קצת פחות מתוייר, ואם יש מזג אוויר טוב אז להתחיל בשוק ואז לעשות טיול לאורך התעלה)
- שיטוט בנמל הישן והצצה בקתדרלת נוטר דאם
- קונצרט בפסטיבל באך (http://www.festivalbachmontreal.com)
- תצפית על העיר מהמצפה בהר, ואם השמיים בהירים אז פשוט לתור את השבילים
- החלקה על הקרח ב-Beaver Lake אם יתקרר מספיק עד אז
- אם אתם פודיס, תנו קריאה וכיוון.
&nbsp
וחוץ מזה, בתלות בכמה זה רלוונטי עבורכם, הנה סדרת רשת מופלאה ומצחיקה עד דמעות של שני חבר׳ה יהודים על מה זה להיות יהודי במונטריאול. ביידיש (עם תרגום, כמובן). תתחילו בעונה הראשונה בפרק על שבירת הצום, ומשם מאוד סביר להניח שפשוט תעשו בינג׳ (הפרקים מאוד קצרים - חמש דקות פחות או יותר): http://www.yidlifecrisis.com/video/

 

[תמי יונועה]

גם אצלנו הסתיו הזה ממש חם

עוד לא הוצאנו את המעילים מהאיכסון בעלית הגג

היו לנו השנה קיץ וסתיו מאוד יבשים (היום היה גשם שוטף אבל יחסית היה ממש יבש).

תודה על ההמלצות

מחר נסתכל על הסדרה

תודה.

רציתי לשאול עוד כמה שאלות, איך התחבורה הציבורית במונטריאול? אני מבינה שהקמפוס המרכזי הוא באמצע העיר, האם קל להתנייד בלי אוטו? הבנתי שיש עוד קמפוס יותר מרוחק, האם סטודנטים בתואר ראשון צריכים לעבור מקמפוס אחד לשני?
ועוד שאלה, איך התחבורה הציבורית ממונטריאול לבוסטון?

ושאלה לגבי חופשים, סטודנטים בארה"ב מקבלים חופש של שבוע בחג ההודיה, חופש של שבועיים בין קריסמס לראש השנה האזרחי, וחופשת אביב של שבוע באיזור איסטר. איזה חופשים יש לסטודנטים בקנדה?

תודה תודה

 

[קיפי סגול]

לגבי חופשות

הכי טוב זה להסתכל באתר של מק'גיל ולחפש את לוח החופשות שלהם. זה קצת שונה מאוניברסיטה אחת לשניה, אבל בעיקרון די דומה למה שנהוג בארה"ב:
- בעיקרון יש Reading week באמצע כל סמסטר (לא ממש מקושר לחגים). אגב, אצלנו חג ההודיה היה כבר לפני כמעט שבועיים (חג ההודייה הקנדי חל ביום שני השני של אוקטובר)
- חופשה של שבועיים סביב הקריסמס/ ראש השנה (השנה למשל יש הבדל בתאריכי החופשה בין אונ' טורונטו שבה אני מלמד לבין האוניברסיטה שהבן שלי לומד בה, שגם היא נמצאת בטורונטו)

 

[תמי יונועה]

תודה

 

[ayulli]

התחב״צ בעיר בסך הכל סבבה. אם גם גרים במרכז העיר

ב״גטו״ (האזור של הקמפוס המרכזי), או בשכונות שליד אז אין שום צורך להחזיק רכב, עם מערך האוטובוסים והמטרו. בחודשים שאפשר יש השכרת אופניים ציבורית (bixi) מצויינת, ויש גם מערכת של השכרת רכב על אותו בסיס (Communauto). לגבי תחב״צ ממונטריאול לבוסטון, לדעתי יש רק את הגרייהאונד. זה קצת נסיעה (7-8 שעות), ומשהו בסביבות המאה דולר לכיוון.
&nbsp
לגבי הקמפוסים, לענ״ד זה תלוי בשאלה מה התחום. בכנות אני פחות מכירה את הקמפוס המרוחק - עיקר הפעילות הלימודים והמחקרית היא בקמפוס של הדאונטאון.

 

[תמי יונועה]

המון המון תודה

נחזור לשאול עוד שאלות אחרי הסיור אם מק'גיל תהפוך לאופציה רצינית עבורנו

תודה

 

[קיפי סגול]

אאל"ט יש גם רכבות של אמטרק שמגיעות למונטריאול

לא בטוח שיש קו ישיר לבוסטון או שצריך להחליף בעיר אחרת בארה"ב (ניו יורק?) ומה התדירות שלהן (יכול להיות שלא כל יום)

 

[ayulli]

באמת יש רכבת כזו

אבל באמת היא יוצאת מניו יורק, ואין חיבור ישיר לבוסטון. זו דרך נוחה וזולה מאוד להגיע לעיר (ובתחנה של מונטריאול יש סניף של Première Moisson ששווה ביקור הצטיידות), אבל גם מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ארוכה - בסביבות 12 שעות, בגלל שמתעדפים רכבות משא. זה לא בהכרח רע, והמקטע שעובר דרך האדירונדק הוא פשוט עוצר נשימה בכל מזג אוויר, אבל זו נסיעה ארוכה שיכולה להתיש אנשים עם סבלנות נמוכה, בעיקר אם הקרון מלא ו/או אם יש הרבה זאטוטים בסביבה.

 

[idohatam]

מעדיף להיות שפן ניסויי של טרנספורטר סטייל סטארטרק ולא להיות

כלוא ברכבת 12 שעות...