אוננות אצל ילדה בת 5

[Erga Zohar]

אוננות אצל ילדה בת 5

ערב טוב,
בתי בת 5 והיא ילדה יחידה (כרגע )...
ילדה מבריקה ומפותחת ריגשית לגילה.
בשנה האחרונה אנחנו מתמודדים עם תופעת האוננות בכל מיני דרכים, ללא הועיל.
הבעיה העיקרית - מאוננות בסלון מול הטלויזיה (לעיתים אף שעתיים שלמות !!!), או מול הזרמים בבריכה.
בתקופה האחרונה (חודשים ) - זה הולך ומתגבר. אני אישית מטופלת אצל פסיכולוגית קלינית (פעם בשבועיים ), ומתייעצת איתה בנושא.
לדעתי זה הגיע לשלב שהיא כבר לא יכולה לעזור לי- אלה לפנות לגורם מקצועי בתחום הספציפי הזה.
ניסינו בלשוחח ולהסביר את נושא הפרטיות והצניעות - שזה אישי ואפשרי "רק שאת עם עצמך בחדרך". זה גם קרה בפעמים שונות אצל חברים - רק מול הטלויזיה. בזמן רגיעה.
היא טוענת שזה נעים לה וזהו.
לאחר בקשות חוזרות ונישנות על "רק בחדר" - התחיל הכעס. בעיקר מצד בעלי שמסרב להבין שישנה בעיה. אבל גם ממני.
כרגע הוא מעוניין להפעיל לחץ גדול יותר שכרוך בהענשה. היום למשל היא נשלחה לחדרה ונאסר עליה לצפות בטלויזיה לשאר היום + ביטול חוג. זה היה אחרי הזהרה מפורשת מצידו שדבר כזה לא יקרה...
הוא טוען - " ניסינו בדרך - עכשיו ננסה בדרך שלי "...
חשוב לציין - היא מתחילה את ה"עיסוק" - ברגע שאנחנו לא בסביבה וכשהיא רואה אותנו מגיעים - היא מיד מוציאה את היד. היא מבינה ויודעת שזה לא בסדר לעשות זאת בפומבי ובכל זאת - משהו מקשה עליה להפסיק.
בחדר היא לא ממש משקיעה בזה זמן... (לדעתי זה משהו שמרגיע אותה בעיקר בזמן שקט כמו טלויזיה ).

איך מתמודדים ?
איך אני ובעלי מגשרים על הפערים בנושא ?

אשמח לתשובה ברורה ומפורטת.
בברכת שבוע טוב.
ערגה

 

[גרא.]

Erga Zohar,אכן כן זה נעים לה,וזו התנהגות

מקובלת בגילה .מה שיש לעשת זה להבהיר לה שיש גבולות לאוננות שלה.אם היא מרגישה צורך לעשות את זה,היא חייבת להכנס לחדרה שלה.עונשים
מסוג זה או אחר לא יגרמו לה להפסיק התנהגות שהיא ברצף ההתפתחות הפסיכוסכסואלית שלה.

 

[ערגה8]

זה בדיוק העיניין

דבר ראשון - תודה על התגובה המהירה.
מעבר לזה - זה העיניין - במשך שנה שלמה אנו מסבירים ומדברים על- "רק בחדר שלך" !!
אבל הנושא לא נגמר וזה חוזר על עצמו באופן יומיומי!!
מה עושים שזה לא עובד?
והאמן לי- היא מבינה לחלוטין מה זה פרטי\אישי\מוצנע!
מה עושים כשהסברים והבקשות שלנו לא עוזרות לה ???
ברור לי שזו התפתחות טיבעית וגם שוחחנו על כך שזה לגיטימי, אבל רק בחדרה ולבדה.
זה לא עובד. לכן בעלי מנסה עם "יד קשה" יותר...
זה עבר את שלב ההסברים...

 

[נטעוסית]

לערגה

אוננות אצל ילדים היא טבעית ונורמלית, אם כך, אין סיבה להעניש על כך. ולא רק זאת, עונשים, עלולים ליצור התניה (קישור) בין האוננות לעונש והילדונת עלולה להפנים שמגיע לה עונש על כך שעושה לעצמה נעים. לא כדאי. (בטח לא לטווח הארוך...)
לבטל חוג בגלל זה - זה עונש מוגזם שמעיד יותר על הלחץ של אביה סביב ההתנהגות, מאשר על חומרתה.
אם היא מוציאה את היד מהתחתונים בכל פעם שמישהו מכם בסביבה - אזי היא הפנימה שלא לעשות זאת באופן פומבי. אם היא לא מאוננת לייד אנשים, למה זה כ"כ מציק ונורא בעיניכם?
מסכימה איתך לגבי האפקט של המעשה. זה ככל הנראה מרגיע אותה. אם זה ממשיך להרגיע אותה, אבל להלחיץ אתכם, הייתי מציעה לתת לה משהו במקום, שירגיע. למשל "מר גמיש", שתתעסק איתו.
המשיכו להיות עקביים וסמכותיים ולהזכיר לה להוציא את היד משם, כאשר נמצאת בחברה. זה הכל. בלי עונשים חמורים ובלי צעקות.

 

[smile li]

מצטרפת ל"נטעוסית"

לא יכולתי לנסח זאת אחרת.
ההתנהגות של הילדה נורמטיבית, אם כי במינונים גבוהים וגורמת למבוכה של ההורים.
לא כדאי להעניש בשל כך, ההשלכות בעתיד יכולות להיות בעייתיות בכל הקשור לרגשות של בושה ומיניות פתוחה ונורמטיבית.
אם האוננות גורמת לה לתחושות גופניות נעימות, נסו בעדינות להמיר זאת ע"י דברים אחרים - ליטוף של פרווה נעימה (בובה, חיית מחמד), התעסקות במראה השיער וכדומה.
חשוב לחזק אותה בכל פעם שהיא כן מתקדמת לעבר ההתנהגות המקובלת: כשהיא מוציאה את ידה מן התחתונים, במקום להתעצבן, לומר לה שזה משמח אותך שהיא מבינה שדברים נעימים כאלה עושים לבד, עם עצמך ולא בפני אנשים אחרים וכו'. לדעתי, עם הזמן הדברים יתמתנו ואם לא, בשלב כלשהו אנשים זרים יעירו לה והיא לא תעשה זאת מולם.
בהצלחה!

 

[דנה שלמון1]

מסכימה עם נטעוסית ודנה

אני רק רוצה להוסיף שהילדה עשתה איזשהוא חיבור בין הטלוויזיה בסלון לבין האוננות. אתם שולחים אותה לחדר - והיא מרגישה שזה לא זה,,
מבחינתה,, צריך גם להתייחס לזה, שזה אולי לא כל כך נעים, שהיא מאוננת בבית שלה, כשרק ההורים שלה בבית - מבחינתה במיוחד כשאין אחים - זה מקום מאד אינטימי.
מכיון שהיא בעצם כבר הבינה את כל ההסברים - לא לאונן לפני כולם, וכו' אני הייתי מקיימת שיחה
על מציאת פתרון - יחד איתך בן זוגך והילדה.

יכול להיות פתרון של טלוויזיה בחדר - למרות שאני לא ממליצה על טלוויזיה בחדר (אבל להרבה ילדים יש)
או פתרונות שהעלו קודמותי - להחזיק משהו ביד - למרות שלפי ההרגשה שלי היא לגמרי בעומק האוננות וזה לא יספיק לה,,
לתת לה מקום וכבוד למה שהיא עושה - ושהיא תמצא פתרון - זה הכי חשוב
תשימו את הגבולות - מותר אבל לא בסלון - ובואי נמצא פתרון


שנראה לי ששיחה היא כבר אלמנט חשוב שאתם מקבלים אותה ושמים לזה מסגרת - והיא תמצא [תרונות,,
שימו לב שכל פתרון ואפילו הזוי - הוא התחלה של פתרון
בהחלט נושא מאתגר למשפחה,,
בהצלחה
ד.א. אולי כדי לך לקרוא את הספר של גילי פליסקין - דברים שרציתי לגעת

דנה שלמון
תרפיסטית באומנות

 

[ladybug4NLP]

והשאלה שלי היא מדוע ילדה בת 5 יושבת שעתיים

רצופות מול הטלויזיה.

יכול להיות שתעסוקה וכן שעות מופחתות של צפיה יעזרו לפחות למזער את הזמן של האוננות.
וכן אולי כשהיא צופה שמישהו ישב אתה, שהרי היום כשיש מישהו בסביבה היא משתדלת לא לעבור את העניין של ה"פרטיות".

לא יהיה מספיק? כפי שכתבתם, יש לה חדר משלה