אוסטין גרוסמן - you
אוסטין גרוסמן הוא האח התאום של לב גרוסמן שמבחינתי זו כבר המלצה. הוא כבר כתב ספר אחד זוכה פרסים על גיבורי על אבל הספר הזה הוא על המקצוע האמיתי שלו- מעצב משחקי מחשב. גרוסמן עבד בזמנו על משחקים כמו סיסטם שוק, דאוס אקס ואולטימה אנדרוורלד. הספר YOU מתרחש באמצע-סוף שנות התשעים, תקופה מהפכנית למשחקי התפקידים. הגיבור, ראסל, היה בתקופת בית הספר אחד מקבוצה קטנה של נערים שביחד תכנתו משחק תפקידים ממוחשב מהפכני. אבל בעוד הוא החליט לנסות את מזלו במקצועות של "מבוגרים" החברים שלו מבית הספר יסדו חברת משחקים מצליחה, בעוד הוא נודד בין עבודה לעבודה ומעיר לעיר. בתחילת הספר הוא מחליט לחזור לחברי הילדות שלו ולבקש מהם עבודה. מכאן מתחיל סיפור של פיתוח משחק תפקידים חדש - וחיפוש אחרי באג מסתורי שפוגע פתאום בכל המשחקים של החברה. בין לבין הסיפור חוזר בפלאשבקים לתקופת הילדות של החבורה (שאחד מהם מת בינתיים). דרך הסיפור האישי הספר מספר את ההיסטוריה של משחקי התפקידים, מדבר על העתיד האפשרי שלהם, עוסק בנושא של האימפקט של המשחק על השחקן והקשר בין הדמות לשחקן, בין סיפור פתוח לצורך לכוון את השחקן לעלילה שהיוצר כתב, ומה שאולי יכול להיות מעניין במיוחד למי שהיה רק בצד הצורך של משחקי המחשב - מראה איך זה לפתח אחד, מסביר על הטכנולוגיות העומדות מאחורי מה שרואים על המסך, ומיהם האנשים שבונים את המשחקים, מהשלב הכי התחלתי עד התצוגה בתערוכת המשחקים E3. גילוי נאות - עבדתי במשך שנה בחברת משחקי מחשב וגם היום אני עובד במשהו מאוד דומה, ואני יכול להעיד שהתיאור בספר מדויק להכאיב עד לפרטי פרטים. מצד שני, אולי למי שלא מכיר את הנושא חלק מהתיאורים יהיו קצת טרחניים, אבל אני התלהבתי לקרוא על זה דווקא בגלל שהכל היה כל כך מוכר לי.
זה לא כל מה שעושה את הספר מעניין. למרות שהוא נשמע מהתיאור שלי כמו ספר יבש בלי הרבה עלילה, הוא כתוב בצורה מאוד חופשית ואסוציאטיבית: לפעמים הדמויות במשחק המחשב מדברות לגיבור. חלקים ממנו כתובים בסגנון של מודול מו"ד או הרפתקאת טקסט משנות השמונים. תיאורים של המשחקים מתחלפים באמצע המשפט לזרם מחשבה או זכרונות ילדות. אפשר להרגיש את האהבה הגדולה של הסופר לתחום.
הספר רחוק מלהיות מושלם. החלקים השונים שלו לא ממש מתחברים לשלם אחד, והעלילה שמתחילה בתור תיאור די ריאליסטי של פיתוח משחק עוברת לקווים קצת פחות סבירים כדי להוסיף מתח עלילתי. גם החיבור בין העבר להווה לא ממש מספק. יש חלקים ארוכים של תיאורי עלילה פנימית של משחק שלא ממש עשו לי את זה. אבל אני חושב שזה ספר שמי שמתעניין בנושא חייב לקרוא.
אוסטין גרוסמן הוא האח התאום של לב גרוסמן שמבחינתי זו כבר המלצה. הוא כבר כתב ספר אחד זוכה פרסים על גיבורי על אבל הספר הזה הוא על המקצוע האמיתי שלו- מעצב משחקי מחשב. גרוסמן עבד בזמנו על משחקים כמו סיסטם שוק, דאוס אקס ואולטימה אנדרוורלד. הספר YOU מתרחש באמצע-סוף שנות התשעים, תקופה מהפכנית למשחקי התפקידים. הגיבור, ראסל, היה בתקופת בית הספר אחד מקבוצה קטנה של נערים שביחד תכנתו משחק תפקידים ממוחשב מהפכני. אבל בעוד הוא החליט לנסות את מזלו במקצועות של "מבוגרים" החברים שלו מבית הספר יסדו חברת משחקים מצליחה, בעוד הוא נודד בין עבודה לעבודה ומעיר לעיר. בתחילת הספר הוא מחליט לחזור לחברי הילדות שלו ולבקש מהם עבודה. מכאן מתחיל סיפור של פיתוח משחק תפקידים חדש - וחיפוש אחרי באג מסתורי שפוגע פתאום בכל המשחקים של החברה. בין לבין הסיפור חוזר בפלאשבקים לתקופת הילדות של החבורה (שאחד מהם מת בינתיים). דרך הסיפור האישי הספר מספר את ההיסטוריה של משחקי התפקידים, מדבר על העתיד האפשרי שלהם, עוסק בנושא של האימפקט של המשחק על השחקן והקשר בין הדמות לשחקן, בין סיפור פתוח לצורך לכוון את השחקן לעלילה שהיוצר כתב, ומה שאולי יכול להיות מעניין במיוחד למי שהיה רק בצד הצורך של משחקי המחשב - מראה איך זה לפתח אחד, מסביר על הטכנולוגיות העומדות מאחורי מה שרואים על המסך, ומיהם האנשים שבונים את המשחקים, מהשלב הכי התחלתי עד התצוגה בתערוכת המשחקים E3. גילוי נאות - עבדתי במשך שנה בחברת משחקי מחשב וגם היום אני עובד במשהו מאוד דומה, ואני יכול להעיד שהתיאור בספר מדויק להכאיב עד לפרטי פרטים. מצד שני, אולי למי שלא מכיר את הנושא חלק מהתיאורים יהיו קצת טרחניים, אבל אני התלהבתי לקרוא על זה דווקא בגלל שהכל היה כל כך מוכר לי.
זה לא כל מה שעושה את הספר מעניין. למרות שהוא נשמע מהתיאור שלי כמו ספר יבש בלי הרבה עלילה, הוא כתוב בצורה מאוד חופשית ואסוציאטיבית: לפעמים הדמויות במשחק המחשב מדברות לגיבור. חלקים ממנו כתובים בסגנון של מודול מו"ד או הרפתקאת טקסט משנות השמונים. תיאורים של המשחקים מתחלפים באמצע המשפט לזרם מחשבה או זכרונות ילדות. אפשר להרגיש את האהבה הגדולה של הסופר לתחום.
הספר רחוק מלהיות מושלם. החלקים השונים שלו לא ממש מתחברים לשלם אחד, והעלילה שמתחילה בתור תיאור די ריאליסטי של פיתוח משחק עוברת לקווים קצת פחות סבירים כדי להוסיף מתח עלילתי. גם החיבור בין העבר להווה לא ממש מספק. יש חלקים ארוכים של תיאורי עלילה פנימית של משחק שלא ממש עשו לי את זה. אבל אני חושב שזה ספר שמי שמתעניין בנושא חייב לקרוא.
