גבר מנומס עם כבוד
New member
אוסף של רגשות.מבט של מלאכים.עם דמעות בעינים
החיפוש של כול אחת ואחד מאיתנו.אחרי האחת או האחד. {כמובן גם ריספקט לחברים ההומויים והלסביות} אני גבר בן 26.שגר לבד ובכיף!!.כמעט 7 שנים.במרכז. החיפוש שלי.אחרי בת זוג.היה ארוך.ובזמן הזה גרתי לבד ללא שותפים. כול קשר שהיה לי עד היום.שאלו אותי. איזה קשר הכי ארוך היה לך?. שכמעט כול הקשרים שהיו לי. אני זה שהפסקתי את הקשרים. והעדפתי להשאר לבד.ולהמשיך לגור לבד.למה? כי הקשרים לא היו רצינים.והנשים תמיד ניסגרו. אני לא יודע איזה רושם קיבלתם ממני??? עד שורה זאת!!. אבל אני תמיד הייתי.ותמיד יהיה בלב שלם. ג'נטלמן בלב שלם.ללא פשרות. תמיד קשרים איתי המשיכו בקצב של הבחורה. מתוך כבוד.נימוס.כנות.ערכים.ההקשבה.ותקשורת מצויינת.וכימיה. עצה ממני:כול הדברים שאתם חושבים עליהם. ולא מספרים לבן או בת הזוג. פשוט מאוד.תשבו ותדברו.בכנות.ותקשיבו!! בלי אנטרסים משחקים ואולטימטומים. כך לא יהיה יותר מחשבות. לחשוב חודש על משהו ולקבל אומץ לספר לבן או בת הזוג. רק יעכב את הקשר.ויצור מתחים מיותרים. תוסיפו ביטחון עצמי עצום!!! לקשר שלכם!!. זאת מילת כבוד והבטחה אישית שלי. מכול הלב!! שיהיה לכולכם בהצלחה!!.{וסליחה עם הגזמתי עם סימני הקריאה} ברשותכם סיימתי את ההקדמה. עכשיו נעבור לההשראה!!. לא אני ההשראה!!. הבחורה שפגשתי. הסיפור שלי מתחיל בזה.שבזמן האחרון. אני התחלתי לעבוד רק במגזר החרדי. {אני חילוני.}.ובגלל שאני עובד עכשיו רק במגזר החרדי. אז בזמן האחרון.נסעתי לבני ברק.כול יום. אז לא היה לי זמן להשקיע בחיים האישים. בחיפוש אחרי בת זוג.במיוחד שבמשך לפחות 9 חודשיים האחרונים. התחלתי לעבוד בבוקר.וסיימתי קצת לפניי 1 בלילה. אני אישית עצמאי.מבוסס.ואין לי תלונות לגביי כסף או העתיד שלי. בגלל שאני לא פוגש בכלל נשים חילוניות.רק חרדיות. החלטתי לקנות מנוי באתר היכרות באינטרנט. הבנתי שזו הדרך היחידה שלי למצוא בת זוג מתאימה. קניתי מנוי.עשיתי תמונה מאוד מכובדת.{סמתי חליפה לבנה} ולפניי כשבועיים שלחתי הודעה לבחורה. רק אחרי 8 ימים.היא נכנסה לאתר.וענתה לי. בכנות חיכיתי שתענה. אני לא מבין באינטרנט.אמרו לי חברים תוריד מסנג'ר.הורדתי. שבחרתי לשלוח לה הודעה. היה לי כרטיס עם יותר מ-40 הודעות. בלב שלם.בחרתי בה.וחיכיתי לתשובה. שהיא ענתה.היא לא נכנסה למסנג'ר שלי. בגלל שאין לי ניסיון.ומתוך התחשבות מראש בפרטים אלו. לקחתי את זה בחשבון שאולי אין לה מסנג'ר. ובכנות.נראה לי בלתי אפשרי.לשכנע בחורה למסור את הטלפון שלה. למישהי שהיא לא מכירה.{עם כל כבוד לתמונה שלי} אז לקחתי דף ועט.אני מאוד אוהב לכתוב. וכתבתי לה בידיוק את המילים האלו. סיפור קטן על יונה לבנה. יונה לבנה. שמחזיקה במקורה. פרח שושנה אדומה. שנשלחה. מהלב שלי. ללב שלך שרית נשמה.{זהו שמה} ובתוך פרח השושנה האדומה. סמתי מכתב אהבה. היונה הגיעה לעדן חלונך. את הרמת את ידך. והיונה הלבנה. נכנסה לחדרך. ומסרה לך את. פרח השושנה האדומה. באמצעות מקורה. את לקחת את השושנה. והיונה הלבנה. יצאה מחדרך. ואז!! גילת את מכתב האהבה. שאת קוראת.ברגע זה ממש!!. אבל! אם תסימי לב!! היונה הלבנה. לא עזבה את עדן חלונך. למה? סקרנית?? כי היונה הלבנה. היא יונה מאוד חכמה. והיא מחכה. מחכה שתסיימי לקרוא את. מכתב האהבה. כי אולי גם את תרצי. לשלוח גם לי. מהלב שלך. ללב שלי. מכתב האהבה. באמצעות היונה הלבנה.החכמה. שמה של יונה זו הוא לאבלי. סוף. {כאן לא הפסקתי.אני ימשיך ויכתוב לכם בידיוק את המילים. שכתבתי אחרי שכתבתי את המילה סוף.} שמו של האתר שניפגשנו. ושמה של היונה הלבנה. הוא לאבלי. ההודעות ששלחתי לך הם. מכתב האהבה. הרגישון ששלחתי לך באתר הוא. רגישון של פרח שושנה אדומה. כמו שנמסר לך בשיר מהיונה הלבנה. ואת ההשראה!!! ממני________{כאן כתבתי וחתמתי את שמי בהודעה} בכנות.ובאמונה.מהלב.והנשמה. {כאן נגמר ההודעה שלי.ובאותו יום אחרי כמה שעות.קיבלתי את הטלפון שלה} אני ממש ממש מקצר ומסיים. ניפגשנו.הכול מדהים!. כול מילה מיותרת. אני הסתכלתי לה בעינים. החזקתי לה את היד. סמתי שיר רומנטי ברקע. ואמרתי וסיפרתי לה.כול מה שאני מרגיש. וירדו לה דמעות מהעינים.יותר ממני. ושנינו ניגבנו אחד לשני את הדמעות בעינים. ברגע זה הרגשתי........קשה לתאר במילים. אוסף של רגשות.שהצתברו כול השנים האלו בחיפושים. שהפכו לדמעות של אושר. הרגשתי שמלאכים מביטים בי. במבט תמים.שיש להם דמעות בעינים. זה היה רגעים שלא נגמרו.ומאוד מרגשים. הדמעות.הנשיקות.ובמיוחד במיוחד החיבוקים. לא הפסיקו. והיו כל כך חזקים. ששוב הסתכלי לבחורה שלי בעינים. ושאלתי אותה.בעינים עם דמעות. איפה היית כול החיים שלי. היא ענתה.{שגם לה היו דמעות של אושר בעינים}. חיפשתי אותך. ושוב התחבקנו.{הפעם המון זמן} הפסקנו להתחבק. כי לא היה כוח להחזיק את אחד השני. ואחרי כמה שניות.חזר הכוח. וחיבקנו שוב.יותר מהר.יותר חזק.ויותר הרבה זמן. באופן מיידי וספונטני.באותו רגע התחבקנו שוב. היה לי כיף לכתוב לכם. ובכנות.גם עכשיו יש לי דמעות בעינים. היא לא יודעת שכתבתי לכם את ההודעה. זה היה ספונטני. מקווה שלא תישכחו את הסיפור שלי. ושתסלחו לי על כל טעיות כתיב שלי. ושהסיפור שלי.יהיה השראה בשבילכם. אני מחזק את כול הידים של כול מי שמחפש בן זוג. וגם לנשואים.ולאלו שבקשר.ולאלו שעוד לא מצאו. אני שוב מזכיר את העיצה שלי. פשוט לשבת לדבר.אפילו אם אתם נשואים. על תגידו הכול בסדר.תשבו ותדברו על הכול. אין על מה לדבר.אין נושאים? תדברו על כול דבר קטן שעבר עליכם באותו יום. תמחקו ספקות.תוסיפו ביטחון עצמי עצום!!! לקשר שלכם. אותי אף אחד לא לימד איך להתייחס לבחורה. ההורים שלי גרושים מגיל 16. אני מגיל 15 וחצי.עבדתי עבודה 1 שלי בחיים.{הבנתי.שהורים מתגרשים.ואין כסף} בגיל 16.עבדתי והשכרתי דירה עם חברים. בגיל 16 וחצי גם חזרתי למסגרת של בית ספר. עבדתי.השכרתי דירה.ולמדתי. בלי עזרה של ביטוח לאומי. ובלי עזרה של ההורים. שככה אף אחד לא לימד אותי איך להתייחס לבחורה. לא העדה שלי.כלום לא עזר לי. מה שהיה לי זה רק הביטחון העצמי הגבוה שלי. רציתי משהו.השגתי אותו.ללא פשרות.ושום דבר לא יעצור אותי. תשנו גישה.תתחילו יותר לתקשר עם בן הזוג. תדברו פחות.תקשיבו יותר. אני כבר 7 שנים עונה לטלפון שמצלצל.באותו דרך. 2 מילים=כן בבקשה. זה הקשבה.נימוס.כבוד. זה מתחיל בדבר הכי הכי קטן. בלב שלם.בלי אנטרסים.בלי משחקים. ובלי אולטומטומים.רק לשבת לדבר על הכול.והכי חשוב להקשיב. יותר חשוב הכנות היא דבר כל כך יקר!!. אני שאלתי את הבחורה שלי. מה דעתך הסיבה.שאני רוצה לחבק אותך. היא ענתה......למה? אמרתי לה. כי אז הלב שלי. יהיה קרוב קרוב ללב שלך. עצה אחרונה שלי לכולכם. כול פגישה שלכם.עם בן הזוג שלכם. אפילו לא כול פגישה.פעם בשבוע! קחו חצי דקה.בלי דיבורים. תתנו למבט לדבר. תשבו כמה שיותר קרוב אחד לשנים. ותסתכלו עמוק עמוק בעינים. של בן או בת הזוג שלכם. ותכתבו לי איך הקשר שלכם היה אחרי חודש. שקיבלתם את העיצה שלי. בכבוד רב.ושיהיה כולם בהצלחה. ותודה רבה לכולכם על זמנכם. ועל צומת הלב.שהקדשתם בקריאת אחת ההשראות שלי בחיים. ושוב אני מתנצל על שגיעות כתיב. השמח לקרוא את התגובות שלכם. ומקווה שיש לי מקום בפורום שלכם.
החיפוש של כול אחת ואחד מאיתנו.אחרי האחת או האחד. {כמובן גם ריספקט לחברים ההומויים והלסביות} אני גבר בן 26.שגר לבד ובכיף!!.כמעט 7 שנים.במרכז. החיפוש שלי.אחרי בת זוג.היה ארוך.ובזמן הזה גרתי לבד ללא שותפים. כול קשר שהיה לי עד היום.שאלו אותי. איזה קשר הכי ארוך היה לך?. שכמעט כול הקשרים שהיו לי. אני זה שהפסקתי את הקשרים. והעדפתי להשאר לבד.ולהמשיך לגור לבד.למה? כי הקשרים לא היו רצינים.והנשים תמיד ניסגרו. אני לא יודע איזה רושם קיבלתם ממני??? עד שורה זאת!!. אבל אני תמיד הייתי.ותמיד יהיה בלב שלם. ג'נטלמן בלב שלם.ללא פשרות. תמיד קשרים איתי המשיכו בקצב של הבחורה. מתוך כבוד.נימוס.כנות.ערכים.ההקשבה.ותקשורת מצויינת.וכימיה. עצה ממני:כול הדברים שאתם חושבים עליהם. ולא מספרים לבן או בת הזוג. פשוט מאוד.תשבו ותדברו.בכנות.ותקשיבו!! בלי אנטרסים משחקים ואולטימטומים. כך לא יהיה יותר מחשבות. לחשוב חודש על משהו ולקבל אומץ לספר לבן או בת הזוג. רק יעכב את הקשר.ויצור מתחים מיותרים. תוסיפו ביטחון עצמי עצום!!! לקשר שלכם!!. זאת מילת כבוד והבטחה אישית שלי. מכול הלב!! שיהיה לכולכם בהצלחה!!.{וסליחה עם הגזמתי עם סימני הקריאה} ברשותכם סיימתי את ההקדמה. עכשיו נעבור לההשראה!!. לא אני ההשראה!!. הבחורה שפגשתי. הסיפור שלי מתחיל בזה.שבזמן האחרון. אני התחלתי לעבוד רק במגזר החרדי. {אני חילוני.}.ובגלל שאני עובד עכשיו רק במגזר החרדי. אז בזמן האחרון.נסעתי לבני ברק.כול יום. אז לא היה לי זמן להשקיע בחיים האישים. בחיפוש אחרי בת זוג.במיוחד שבמשך לפחות 9 חודשיים האחרונים. התחלתי לעבוד בבוקר.וסיימתי קצת לפניי 1 בלילה. אני אישית עצמאי.מבוסס.ואין לי תלונות לגביי כסף או העתיד שלי. בגלל שאני לא פוגש בכלל נשים חילוניות.רק חרדיות. החלטתי לקנות מנוי באתר היכרות באינטרנט. הבנתי שזו הדרך היחידה שלי למצוא בת זוג מתאימה. קניתי מנוי.עשיתי תמונה מאוד מכובדת.{סמתי חליפה לבנה} ולפניי כשבועיים שלחתי הודעה לבחורה. רק אחרי 8 ימים.היא נכנסה לאתר.וענתה לי. בכנות חיכיתי שתענה. אני לא מבין באינטרנט.אמרו לי חברים תוריד מסנג'ר.הורדתי. שבחרתי לשלוח לה הודעה. היה לי כרטיס עם יותר מ-40 הודעות. בלב שלם.בחרתי בה.וחיכיתי לתשובה. שהיא ענתה.היא לא נכנסה למסנג'ר שלי. בגלל שאין לי ניסיון.ומתוך התחשבות מראש בפרטים אלו. לקחתי את זה בחשבון שאולי אין לה מסנג'ר. ובכנות.נראה לי בלתי אפשרי.לשכנע בחורה למסור את הטלפון שלה. למישהי שהיא לא מכירה.{עם כל כבוד לתמונה שלי} אז לקחתי דף ועט.אני מאוד אוהב לכתוב. וכתבתי לה בידיוק את המילים האלו. סיפור קטן על יונה לבנה. יונה לבנה. שמחזיקה במקורה. פרח שושנה אדומה. שנשלחה. מהלב שלי. ללב שלך שרית נשמה.{זהו שמה} ובתוך פרח השושנה האדומה. סמתי מכתב אהבה. היונה הגיעה לעדן חלונך. את הרמת את ידך. והיונה הלבנה. נכנסה לחדרך. ומסרה לך את. פרח השושנה האדומה. באמצעות מקורה. את לקחת את השושנה. והיונה הלבנה. יצאה מחדרך. ואז!! גילת את מכתב האהבה. שאת קוראת.ברגע זה ממש!!. אבל! אם תסימי לב!! היונה הלבנה. לא עזבה את עדן חלונך. למה? סקרנית?? כי היונה הלבנה. היא יונה מאוד חכמה. והיא מחכה. מחכה שתסיימי לקרוא את. מכתב האהבה. כי אולי גם את תרצי. לשלוח גם לי. מהלב שלך. ללב שלי. מכתב האהבה. באמצעות היונה הלבנה.החכמה. שמה של יונה זו הוא לאבלי. סוף. {כאן לא הפסקתי.אני ימשיך ויכתוב לכם בידיוק את המילים. שכתבתי אחרי שכתבתי את המילה סוף.} שמו של האתר שניפגשנו. ושמה של היונה הלבנה. הוא לאבלי. ההודעות ששלחתי לך הם. מכתב האהבה. הרגישון ששלחתי לך באתר הוא. רגישון של פרח שושנה אדומה. כמו שנמסר לך בשיר מהיונה הלבנה. ואת ההשראה!!! ממני________{כאן כתבתי וחתמתי את שמי בהודעה} בכנות.ובאמונה.מהלב.והנשמה. {כאן נגמר ההודעה שלי.ובאותו יום אחרי כמה שעות.קיבלתי את הטלפון שלה} אני ממש ממש מקצר ומסיים. ניפגשנו.הכול מדהים!. כול מילה מיותרת. אני הסתכלתי לה בעינים. החזקתי לה את היד. סמתי שיר רומנטי ברקע. ואמרתי וסיפרתי לה.כול מה שאני מרגיש. וירדו לה דמעות מהעינים.יותר ממני. ושנינו ניגבנו אחד לשני את הדמעות בעינים. ברגע זה הרגשתי........קשה לתאר במילים. אוסף של רגשות.שהצתברו כול השנים האלו בחיפושים. שהפכו לדמעות של אושר. הרגשתי שמלאכים מביטים בי. במבט תמים.שיש להם דמעות בעינים. זה היה רגעים שלא נגמרו.ומאוד מרגשים. הדמעות.הנשיקות.ובמיוחד במיוחד החיבוקים. לא הפסיקו. והיו כל כך חזקים. ששוב הסתכלי לבחורה שלי בעינים. ושאלתי אותה.בעינים עם דמעות. איפה היית כול החיים שלי. היא ענתה.{שגם לה היו דמעות של אושר בעינים}. חיפשתי אותך. ושוב התחבקנו.{הפעם המון זמן} הפסקנו להתחבק. כי לא היה כוח להחזיק את אחד השני. ואחרי כמה שניות.חזר הכוח. וחיבקנו שוב.יותר מהר.יותר חזק.ויותר הרבה זמן. באופן מיידי וספונטני.באותו רגע התחבקנו שוב. היה לי כיף לכתוב לכם. ובכנות.גם עכשיו יש לי דמעות בעינים. היא לא יודעת שכתבתי לכם את ההודעה. זה היה ספונטני. מקווה שלא תישכחו את הסיפור שלי. ושתסלחו לי על כל טעיות כתיב שלי. ושהסיפור שלי.יהיה השראה בשבילכם. אני מחזק את כול הידים של כול מי שמחפש בן זוג. וגם לנשואים.ולאלו שבקשר.ולאלו שעוד לא מצאו. אני שוב מזכיר את העיצה שלי. פשוט לשבת לדבר.אפילו אם אתם נשואים. על תגידו הכול בסדר.תשבו ותדברו על הכול. אין על מה לדבר.אין נושאים? תדברו על כול דבר קטן שעבר עליכם באותו יום. תמחקו ספקות.תוסיפו ביטחון עצמי עצום!!! לקשר שלכם. אותי אף אחד לא לימד איך להתייחס לבחורה. ההורים שלי גרושים מגיל 16. אני מגיל 15 וחצי.עבדתי עבודה 1 שלי בחיים.{הבנתי.שהורים מתגרשים.ואין כסף} בגיל 16.עבדתי והשכרתי דירה עם חברים. בגיל 16 וחצי גם חזרתי למסגרת של בית ספר. עבדתי.השכרתי דירה.ולמדתי. בלי עזרה של ביטוח לאומי. ובלי עזרה של ההורים. שככה אף אחד לא לימד אותי איך להתייחס לבחורה. לא העדה שלי.כלום לא עזר לי. מה שהיה לי זה רק הביטחון העצמי הגבוה שלי. רציתי משהו.השגתי אותו.ללא פשרות.ושום דבר לא יעצור אותי. תשנו גישה.תתחילו יותר לתקשר עם בן הזוג. תדברו פחות.תקשיבו יותר. אני כבר 7 שנים עונה לטלפון שמצלצל.באותו דרך. 2 מילים=כן בבקשה. זה הקשבה.נימוס.כבוד. זה מתחיל בדבר הכי הכי קטן. בלב שלם.בלי אנטרסים.בלי משחקים. ובלי אולטומטומים.רק לשבת לדבר על הכול.והכי חשוב להקשיב. יותר חשוב הכנות היא דבר כל כך יקר!!. אני שאלתי את הבחורה שלי. מה דעתך הסיבה.שאני רוצה לחבק אותך. היא ענתה......למה? אמרתי לה. כי אז הלב שלי. יהיה קרוב קרוב ללב שלך. עצה אחרונה שלי לכולכם. כול פגישה שלכם.עם בן הזוג שלכם. אפילו לא כול פגישה.פעם בשבוע! קחו חצי דקה.בלי דיבורים. תתנו למבט לדבר. תשבו כמה שיותר קרוב אחד לשנים. ותסתכלו עמוק עמוק בעינים. של בן או בת הזוג שלכם. ותכתבו לי איך הקשר שלכם היה אחרי חודש. שקיבלתם את העיצה שלי. בכבוד רב.ושיהיה כולם בהצלחה. ותודה רבה לכולכם על זמנכם. ועל צומת הלב.שהקדשתם בקריאת אחת ההשראות שלי בחיים. ושוב אני מתנצל על שגיעות כתיב. השמח לקרוא את התגובות שלכם. ומקווה שיש לי מקום בפורום שלכם.