אוףףףףףףףףףףףף
אני לא מרבה לכתוב כאן הרבה אבל קוראת כמעט כל יום, ואני מצטערת על פתיחת ההודעה החדשה אבל חייבת לפרוק. הודיעו לנו היום בעבודה (שאני עובדת בה 4 חודשים) שבגלל המצב העגום בזמן האחרון, יש קיצוצים. אז עד סוף החודש הנוכחי (נשארו 7 ימי עבודה סה"כ) אני והבחורה השנייה שעובדת באותו תפקיד שלי נעבוד לסירוגין (למעשה אני אעבוד 4 ימים והיא 3), ובתחילת החודש הבא יודיעו לנו מה קורה איתנו. הם אמרו שהם ממש לא רוצים לפטר אף אחת מאיתנו אז אולי פשוט יקטינו לנו את היקף המשרה ואת המשכורת. בקיצור, אני חוזרת למעגל מחפשי העבודה. מה שממש מטריד אותי חוץ מהעובדה שעליי לחפש שוב עבודה והלחץ הכלכלי, זה שבעלי אומר שעכשיו אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות "מפונקת" ולהתפשר, וזה אומר גם ללכת לעבוד משרה מלאה אם צריך. אני יודעת שהוא צודק אבל עושה לי רע רק לחשוב על כ"כ מעט שעות עם עמית. גם עכשיו שאני עובדת עד 16:00 (וזה שיפור כי קודם עבדתי עד 17:00) אני מרגישה שזה יותר מדי.
אני לא מרבה לכתוב כאן הרבה אבל קוראת כמעט כל יום, ואני מצטערת על פתיחת ההודעה החדשה אבל חייבת לפרוק. הודיעו לנו היום בעבודה (שאני עובדת בה 4 חודשים) שבגלל המצב העגום בזמן האחרון, יש קיצוצים. אז עד סוף החודש הנוכחי (נשארו 7 ימי עבודה סה"כ) אני והבחורה השנייה שעובדת באותו תפקיד שלי נעבוד לסירוגין (למעשה אני אעבוד 4 ימים והיא 3), ובתחילת החודש הבא יודיעו לנו מה קורה איתנו. הם אמרו שהם ממש לא רוצים לפטר אף אחת מאיתנו אז אולי פשוט יקטינו לנו את היקף המשרה ואת המשכורת. בקיצור, אני חוזרת למעגל מחפשי העבודה. מה שממש מטריד אותי חוץ מהעובדה שעליי לחפש שוב עבודה והלחץ הכלכלי, זה שבעלי אומר שעכשיו אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות "מפונקת" ולהתפשר, וזה אומר גם ללכת לעבוד משרה מלאה אם צריך. אני יודעת שהוא צודק אבל עושה לי רע רק לחשוב על כ"כ מעט שעות עם עמית. גם עכשיו שאני עובדת עד 16:00 (וזה שיפור כי קודם עבדתי עד 17:00) אני מרגישה שזה יותר מדי.
