אוףףףףףףףף, צריכה עידוד (ארוך)

[wieci]

אוףףףףףףףף, צריכה עידוד ../images/Emo7.gif (ארוך)

האמת היא שפשוט נשבר לי מחופשת הלידה הזו! הארכתי אותה ב- 3 חודשים, כי מאוד רציתי להיות עם ניצן. כ"כ שמחתי שמזג האויר משתפר, שניצן גדלה ומתקשרת נפלא, והיה לי כיף. אבל, בשבועיים האחרונים אני פשוט לא יוצאת מרופאים איתה, וחשבתי שכבר גמרתי עם הכל. זה התחיל בגיל 3 שבועות עם ריפלוקס, רגישות לחלבון חלב, איוושה בלב, חשד לאסטמה של העור, המנגיומה בשפה התחתונה.......... ועכשיו גם כף רגל עקומה

רופא הילדים שלח אותנו להתייעצות אצל אורתופד כי כפות הרגליים שלה קצת פונות פנימה, והאורתופד אתמול אמר שצריך לטפל בכף רגל שמאל. הטיפול הוא או גבס לשבועיים או סד בגיל 6-7 חודשים לתקופה ארוכה יותר. אני על סף

, והכי מעצבן זה שחברה טובה שלי אתמול אמרה לי שכנראה אני מחפשת את הצרות, ושאני עושה את ניצן חולה

כמעט טרקתי לה את הטלפון בפרצוף! אני?!? עושה אותה חולה? צלצלתי לרופא ילדים היום ופשוט כבר בכיתי לו שנשבר לי,שאני לא מוכנה יותר לבוא אליו, כי כל פעם אני חוזרת עם איזו כולירה אחרת. והוא מסכן לא ידע כנראה מה נפל עליו וניסה לנחם אותי שאלה צרות קטנות ושהכל עובר, ושאם אני אחשוב בצלילות, ניצן היא תינוקת בריאה והכל עובר. אולי זה נכון, אבל כשהצרות באות בצרורות ושהן שלי, זה מרגיז. אוףףףףףףףףףףף

 

[ילדונט]

צרות בצרורות תמיד, לא?

תנסי אולי להתייחס באמת לכל צרה בנפרד. וגם - תבחרי למי את בוכה. חברה לא מבינה ומקשקשת שטויות? תעמידי אותה על טעותה ואל תעלי יותר את הנושא. ותקשיבי לרופא של ניצן, הוא באמת יודע מה שהוא אומר.

 

[odeia]

לא יודעת איך להרגיע, רק לשתף שגם

אצלנו יש כאלו זמנים. היה לנו את זה עם אודיה ויש לנו את זה עם אור. את האמת, בנתיים הכל בר טיפול. חשבת על רפואה משלימה? רוצה לדבר בטלפון?

 

[wieci]

פגשתי את ד"ר שני בכנס על

אוטופיק דרמטיטיס בבי"ח כרמל היום בערב, והיא נראתה נחמדה ובסדר. שאלתי גם חברה שלי שהיתה אצלה במרפאת ספיר בחיפה, והיא אמרה שהיא היתה נהדרת ומאוד מקשיבה וקשובה

יכול להיות שהיה לה יום רע, ואולי כדאי לך לקבוע אליה תור למרפאת ספיר שאין שם לחץ של בית חולים (זה דרך כללית). ואני אשמח לדבר איתך על זה בטלפון, שולחת לך מסר.

 

[POOH*]

../images/Emo24.gif

מקווה שהחיבוק מעודד קצת... ושהכל יעבור מהר ותרגישו טוב יותר... POOH

 

[בזזזזזזז]

קבלי ../images/Emo24.gif ועידוד

קודם כל תשמחי שיש לכם יופי של רופא ילדים שמקשיב ומסתכל גם על האמא של ניצן ולא רק על המחלות. שנית שימי בפרופורציות ותזכרי שאלה לא הדברים הקשים באמת בחיים, אלא רק תופעות מקומיות שאפשר לתקן (את הרוב) ואם לא - אז אפשר לחיות איתם חיים מעולים. בתי הבכורה, ירדן, בת 10 ורגישה לחלבון חלב. גילינו בגיל 3 ח' בפעם הראשונה שניסיתי לתת תוספת תמ"ל (בעצה גרועה של אט""ח) והגענו לשניידר ליום שלם עם הקאות, מה שכמובן גמר את ההנקה לחלוטין - ואז לקח שבוע עד שירדן הסכימה לקחת את הבקבוק עם הפורמולה הצמחית המגעילה (בטח בהשוואה אלי...) - ומאז היא אוכלת רק צמחי ושום דבר חלבי (גם לא שוקולד, גלידה, עוגות וכלום...) ובפסח היא תצא למחנה צופים לשלושה ימים - ואני בפניקה מהאוכל שם... ומכל השאר גם. אז מה? זה הפריע לה להיות ילדה אינטיליגנטית ומוצלחת ולהתקבל לשלב השני של אולימפיאדת המתמטיקה הארצית? (לא!). וחוצמזה היא נורא יפה (ראית בגלריה?) המסקנה היא שגם עם זה אפשר לחיות יופי, וכל עוד הדברים הם באמת לא מהמסוכנים והקשים שיש - חשוב לקחת הכל במידה, לחכות למחר ולבדוק אם הפיצוץ היה רק עניין של עומס ותשישות או שצריך התערבות (חופש, קניות וכו') ולפי זה לפעול. לגופו של עניין אני נוטה להסכים עם ההמלצה של רפואה משלימה, או לפחות איבחון. אם לא יועילבטח לא יזיק. לבריאות ולילה טוב

 

[עמית@]

חצופה החברה.

טוב, זו לא חופשץת הלידה שנמאס לך ממנה, אלו המחלות וזה מובן בהחלט

הרופא שלך נשמע אחלה, וזה בדיוק איך שצריך לראות את הדברים, היא בריאה, היא תהיה בסדר, הסד או הגבס יסדרו את הטעון תיקון, וזה מעצבן ומעייף ומתיש ברמת היום יום, אבל זה משתפר, וישתפר.

 

[עינבלית]

מתוקה../images/Emo24.gif../images/Emo70.gif

כבר אתמול קראתי את ההודעה שלך, אבל חשבתי וחשבתי, מה אפשר להגיד? קודם כל החברה הזו- צריכה לחשוב לפני שהיא מדברת, ועלייך לקחת אותה בערבון מוגבל. לגבי ניצן המקסימה- איזה יופי לה שאמא שלה משקיעה בה כל כך הרבה, אני מכירה המון אמהות שהיו פשוט מזניחות או מתעלמות וכך- אמנם רואות פחות רופאים אבל האנשים שהיו גדלים מהתינוקות היו אולי עם בעיות קשות יותר. מה שאני מנסה להגיד זה בעצם- שאת אמא נהדרת. ואם את רוצה שכל העסק הזה "יגמר", כמו שאני מבינה מדברייך- אולי כדאי לעשות <נא לא לרגום אותי באבנים> מדיטציה של "מחשבה קוראת" = לדמיין איך הכל טוב, הכל נרפא ומסתדר, לדמיין את עצמך לוקחת את ניצן לרופאים שאומרים לך, בדימיונך, "הכל בסדר" "הכל תקין", לדמיין את כל הדברים נרפאים ומסתדרים. לסיים בחיבוק- לחבק את ניצן ולהגיד לה כמה שאת אוהבת אותה. ומה שאני אומרת- לא יועיל-לא יזיק! ואני מקווה שיועיל, לפחות להרגשה הטובה שלך, כי את אמא נפלאה! עינבל

 

[אפרת12]

../images/Emo24.gif אז טוב שאת עדין בחופשה

תארי לך שהיית בעבודה, ובתוך זה צריכה לעשות את ההתרוצצויות האלו

לגבי החברה שלך - היא ניסתה להיות פסיכולוגית בגרוש, ויצאה חברה בחצי גרוש. עזבי - חבל בכלל להקדיש מחשבה שניה למה שהיא אמרה (ובמחשבה שניה - אני צריכה למחוק את המשפט הזה, כדי לא לגרור אותך למחשבה שניה). מרגיז - נכון. תחבקי את ניצן, תריחי את הריח הנפלא שלה - נראה לי שהצרות יתגמדו.

 

[תנועת החסידות]

בוז לחברה

אני כל כך מתעצבנת מכל הפסיכולוגים המדומים האלה. ממש רק את זה היית צריכה לשמוע... מקוה שהתקופה המעצבנת תחלוף במהירה. אני בטוחה שממרחק של זמן הכל יראה הרבה פחות נורא...

 

[sipor]

חברה ???

למה את לוקחת ללב, מה לא יכול להיות שבאמת את מאמינה לה, הרי אין דבר יותר טוב לילד מאשר להשאר עם אימו וכמה שיותר יותר בריא. ואם היא חולה עכשיו אז תארי לעצמך מה היה קורה אם היית מכניסה אותה למשפחתון, היא הייתה עוד יותר חולה ואז היית כועסת על עצמך שלא לקחת חופש כשיכולת. בכל מקרה, חברה כזאת אומרים לה..מה את מקשקשת.. ותשמרי את הרעיונות שלך לראש החולני שלך, לא שמעתי דבר כזה מעולם שאמא עושה את ילדתה חולה ! נו באמת.. בהורים וילדים יש שאלה על הקטע עם הרגלים ולפי מה שהבנתי מדובר בשבועיים גיבוס וזהו וזה עובר ולא כל כך נורא. לא מנסיון אלה ממה שסיפרו שם תיכנסי ותקראי. ובקשר למחלות, זהו , אין מה לעשות ילדים חולים וזה הדבר הכי מדאיג והכי מטיש בעולם.. תתחזקי ותביני שהם רגישים וכל הזמן חולים , אבל בסוף הם מבריאים ומחייכים וזה הכי חשוב.

 

[nikit1]

../images/Emo24.gif

ידוע שצרות באו בצרורות

אין לי עצות או פתרונות, רק

ולגבי ה"חברה" שלך- נורא מעליב! אני לא יודעת איך היתי מגיבה במצב כזה, הדחף הראשוני היה לנתק איתה את הקשר אבל אולי זה אימפולסיבי מדי...תראי איך תרגישי לגביה אחרי שהעניינים יירגעו, אולי באמת ניסתה לתת עצה ויצא לה עקום..? בכל מקרה- הרבה |חיבוקים| ומחשבות חיוביות, מקווה שהדברים יסדרו במהרה ושניצן רק תהיה בריאה ושמחה

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo24.gif

אני מציעה לחכות לגיל 7 ח' לפחות עם הרגל,הרבה פעמים זה מסתדר לבד בלי התערבות. לפחות לפני התערבות הייתי נגשת לקבל דעה נוספת.

 

[מ ת י ל ד ה]

../images/Emo24.gif

אין לי עצות פרקטיות, ולגביי החברה - אם היא מאד חשובה לך - בררי איתה מה הקטע שלה לומר לך דברים כאלו נוראיים, ואם היא לא - שתלחי אותה ל... החזיקי מעמד

מירב

 

[nubi]

../images/Emo24.gifמתישהו יעבור...

רק הרבה סבלנות. ואת העיצות הנהדרות שלה-שהחברה תשמור לעצמה.

 

[ornaok]

אני יכולה להבין איך משפט מטומטם

יכול לגרום לכל הסכרים להיפרץ. מישהו אומר לנו משהו אחר לא נכון ונוצרת שרשרת שלתגובות שנובעות ממצוקה... זה קרה לי לא מזמן, ומאז יש כסאח במשפחה שלי. הבלתי יאומן קרה

כל הכבוד לרופא של ניצן, הוא נשמע בהחלט בן-אדם!(ולא אומר לך - את סתם לחוצה קחי קלמנרבין, או - אל תדברי שטויות אין לה כלום...- שני מקרים אמיתיים) אז קחי אויר, וקחי את הצרות אחת-אחת, תתמודדי איתן ותדעי שאת עושה הכל בשביל ניצן(שם מקסים, אגב

)ומזל שאת בחופשת לידה עדיין, ויכולה להשקיע בה את המקסימום.

 

[זואי11]

../images/Emo41.gifחיבת להגיב להודעה שלך וגם ווידוי

קראתי וכל כך הזדהיתי עם מה שכתבת. רוצה לחזק את ידייך. גם תהלי נולדה עם כל מיני בעיות רפואיות. בחודשי חייה הראשונים בילינו אצל רופאים יותר מאשר בבית. התחושה הייתה נוראית: במקום להתאושש מהלידה ולגדל את הילדה, כל היום התרוצצתי בין רופאים. בדיקה הובילה לבדיקה. רופא אחד שלח לרופא שני. עד שברגע אחד של משבר החלטתי שאני עכשיו מתרכזת בהנאה מגידול היצור המופלא הזה. והיא אכן יצור מופלא (אמרה האמא האובייקטיבית). תהלי גדלה, התפתחה יפה. היא ילדה מאושרת ועליזה (יש אפילו מסמך רפואי שמעיד על כך

). פושטקית רצינית.

. אני נעזרתי בכל מי שיכולתי לקבל ממנו תמיכה - משפחה וחברים. "חברה" כזו כמו שתיארת

- צריכה להיות מנופנפת מהר. את לא צריכה הערות כאלו בסביבה שלך. אז תראי שכמו שהרופא אמר לך - הכל יעבור. תשמרי על האופטימיות

 

[שפנים]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

באמת שהכל עובר.... מחזיקה אצבעות שיעבור מהר מהר, ושתרגישו טוב

 

[wieci]

המון תודה על העידוד ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

ממש אין לכן מושג כמה עודדתן אותי. אז ככה, החלטנו לגבס לה את הרגל לפני שיתחיל הקיץ והיא תסבול עם סד פלסטיק. נקווה שזה באמת יסתיים בשבועיים. ביום ג' נהיה אצל רופא הילדים ונסגור על הכל, כנראה שנגבס ברוטשילד כבר בחמישי הקרוב. לחברה לא צלצלתי בכלל, אני חושבת שכשהיא תצלצל אני אגיד לה בפרצוף כמה היא פגעה בי, וכמה ההערה שלה והתגובות שלה לא היו במקום. האמת היא שבאמת לא מתאים לי לא להגיב על המקום כי אני תמיד אומרת את האמת בפרצוף, אז היא בטח תהיה מופתעת, אבל בעיה שלה. החלטתי לקחת הכל בקלות במידת האפשר ולנסות לא להילחץ מדי (למרות שזה קשה). הלכתי לקניות, בזבזתי כסף על שטויות וכמובן על בגדים לניצן (וזה הזמן להגיד לחיפאיות שמצאתי חנות בעיר עם חליפות לקיץ משגעות וצבעוניות ב- 15 ש"ח!!), קניתי צבע חדש לבית (כתום וסגול) שיהיה יותר צבעוני ממה שהוא כבר היום (אני חובבת צבעים צבעוניים ידועה). אז תודה על ההקשבה

שבת שלום, רותי

 

[זואי11]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif